 |
/images/archive/gallery/772/559.jpg פרסומת של גודפרי פיליפס לסיגריות בהודו
 |
|
|
|
|
|
|
| בלי תשוקה אין חיים. מיה טבת דיין על פרסומת לסיגריות, על סיפור בריאת העולם ועל שלוש התשוקות שהאדם ההינדי חייב לממש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הפרסומת הזאת שאתם רואים כאן למעלה, של גודפרי פיליפס בהודו, היא מהפרסומות החכמות האלה שמשמיטות דווקא את הדבר החשוב ביותר: את מושא הפרסום. אפשר לנחש לבד. התבוננו בה רגע, ונחזור אליה מיד.
 |
| לך תבין מה רוצים האלים |
|
על אלים ששותים חלב ועל מאמינים שחותכים לעצמם את הלשון. מיה טבת דיין על עסקאות מפוקפקות עם אלים קדושים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
דבר ראשון הזכירה לי הפרסומת הזאת סיפור בריאה מהאופנישדות, הכתבים המאוחרים לוודות, שחיבורם החל בשנת 900 לפני הספירה. לפי סיפור הבריאה הזה בראשית היה האדם. אדם, או מעין עצמיות היולית, שהיתה לבד. ברגע של התרחבות התודעה אמר אותו אדם ראשון מילה ראשונה: "הנני!". אך הדברים שבו אל אוזניו כפי שאמר אותם, והוא נבהל מאוד. מהבדידות? מהחשיכה? מהצליל? גם הוא שאל את עצמו: מדוע אני מפחד אך משלא מצא סיבה שמניחה את הדעת, הבהיר לעצמו כי אין סיבה לפחד אם הוא לבד, ולפיכך שקט בו הפחד.
אלא שאז החל לכרסם בו שעמום. והשעמום הזה הוא הנקודה שרציתי להגיע אליה כאן. השעמום הזה התגבש לכדי רצון, והרצון התגלם בדמותה של אישה. האיש הראשון רצה אישה, וככל שגאה בו רצונו זה כך הוא הלך ותפח. בשלב זה בסיפור מסתכל האיש הראשון על עצמו ומגלה שהוא מספיק גדול, או כמו שאומרת זאת האופנישד: הוא היה בגודל של חיבוק קרוב של שני אנשים.
לפיכך, הוא חילק את עצמו לשניים, ולרגע קט היו שני אנשים מחובקים מאוד, אישה וגבר.
הסיפור הזה ממשיך עוד ועוד עד שיוצאת מתוכו הבריאה כולה. אך עבורנו זה מספיק. שכן העובדות על אודות האדם הן מהממות: בראשית היתה התשוקה.
אותו אדם ראשון, למרות היותו לבד, הכל בתוכו עולם רגשי שלם ומלא: מילים, רפלקסיות, פחדים, היסקים רציונליים, שעמום, רצון ותשוקה. ומכיוון שגאו בו כל אלו, היה עליו לברוא לו עולם שלם, שיוכל להשליך עליו את רגשותיו, לממש בו את רצונותיו, להטיח בו את שממונותיו. לאהוב בו ולא על ריק.
המודעה הזאת של גודפרי פיליפס, פונה אל הקהל ההודי עם האדם הראשון שלו: בראשית היתה התשוקה לסיגריה. "אין אש בלי תשוקה", מודיעה לנו חברת הסיגריות, על בסיס "אין עשן בלי אש". או בלשון האופנישדית: אין עולם בלי תשוקה.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/772/559.jpg
פרסומת של גודפרי פיליפס לסיגריות בהודו |
|
פרסומת של גודפרי פיליפס לסיגריות בהודו |
|
|
|
 |
|
 |
|
כיבוי שריפות
|
|
|
 |
|
|
|
כמובן שתשוקה היא מושג טעון מאוד במחשבה הודית. התשוקה, מודיעים לנו בבודהיזם, ביוגה, בוודנטה, איפה לא, התשוקה היא שורש כל רע. היא הרעה החולה של האדם, מה שקושר אותו אל מושאי החושים שלו, מה שמניע אותו בדרך של היקשרות יתר אל העולם ואל הסובב אותו.
התשוקה גורמת לאדם לשלוח ידיים חמדניות אל מה שהוא רואה בחוץ. במקום לעצום את עיניו ולהתמקד במה שהוא רואה פנימה. התשוקה גורמת לאדם לפעול עוד ועוד, ובכך לצבור קארמה נוספת בעולם הזה. ואולי הגרוע מכל: התשוקה מעוורת את התודעה. היא מסמאת את הבהירות התודעתית
שגם ככה מוטלת בספק מלכתחילה.
ולכן מנסים ההודים בכל כוחותיהם להתעלות מעל התשוקות. כבר באופנישדות מזהים את התשוקות כחלק בלתי נפרד מהאדם: הן היו שם עוד בטרם נולד. מאוחר יותר יטען הבודהיזם כי תשוקה לחיים היא מה שמביא את האדם לשוב ולהיוולד במעגל חסר השליטה הזה של לידות ומיתות ולידות ומיתות.
ההודים מקדישים חיים שלמים בניסיון להגיע לשליטה עצמית מלאה, כזאת שתצליח להקדים אף את התשוקות הכמוסות ביותר שלנו ולכבות אותן.
והרי זה פירוש השם "נירוונה", או "נירודהה" – כיבוי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ומי רוצה חיים ללא אש?
|
|
|
|
|
|
|
אלא שיש תשוקות שחייבים. תשוקות הכרחיות. וההינדואיזם, על מגוון זרמיו, מכיר בכך ולכן ממקם את התשוקה לא רק כבעיה, אלא גם כהכרח בחיי האדם. אילו תשוקות חייבים?
למשל את התשוקה להשתחרר מהתשוקה. פרדוקס מוכר שזכה להרבה שאלות ותשובות.
למשל את התשוקה להמשיך ולקיים את הדהרמה, הדרך של כל אחד ואחת מאיתנו.
למשל את התשוקה בין בעל לאשתו, שבלעדיה לא יכול האדם ההינדי לקיים את חובותיו כבעל בית.
התשוקה, בסנסקריט, "קאמה", היא אחת משלוש מטרות החיים של האדם ההידני. האחרות הן דהרמה (חובה) וארטהה (רכוש). כל אחת מהחובות הללו מלווה בספרות עניפה שמסבירה את מהותה ואת האמצעים להשיג אותה. לקאמה יש ספר שכולם מכירים, הסוטרה על אודות הקאמה, ה"קאמהסוטרה".
אחד הסרטים המצוינים שיצאו בשנים האחרונות ובוחן את התופעה הזאת הוא "אש התשוקה" (באנגלית: fire) של הבמאית דיפה מטהה. כמו במקרים רבים כל כך בהודו - הדילמות מלפני אלפי שנים ממשיכות ללוות את החברה ההינדית עד היום. בסרט הזה, שעורר מהומות אדירות בהודו ולבסוף נאסרה הקרנתו שם, שואלת מטהה מה מקומה של התשוקה בחיי האדם ומעמתת אישה משתוקקת עם בעלה שנדר נדר פרישות כדי לשלוט בתשוקותיו. האם התשוקות הרסניות? או האם הן הכרחיות לאדם באשר הוא אדם?
מטהה מראה שללא תשוקה אין חיים.
והמודעה שלמעלה אומרת שללא תשוקה אין אש.
ומי רוצה חיים ללא אש?
הפרושים, היוגים, הסדהואים, הנזירים, אנשי השליטה, החיפוש המתמיד, פאקירים שרופי אש ודקורי מסמרים, אנשי ההתבוננות פנימה.
המודעה הזאת לא פונה אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מיה טבת דיין
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | כותבת דוקטורט על הודו ומלמדת באוניברסיטת תל אביב
| | | | |
|
|
|
|
|
|
|
