הגב לתגובה זו

שעוסק בדברים דומים לאלו שנאמרו בכתבה אבל מנקודת מבט של הקבלה ובהשוואה למקורות אחרים
http://blog.tapuz.co.il/setyoufree

רק שחבל שהבלוג בקושי מתעדכן.

הגב לתגובה זו

אני ממש אהבתי את דבריך..
התשוקה המקבילה לרצון,
אפשר להשתחרר מאותן תשוקות רצונות,זאת הדרך להתחברות לנשמה,ככל שאדם משתחרר מהרצונות(תשוקות) כך מתחבר חזק יותר לנשמה,בעניין החייבים,אין חובה לדבר,אין צורך בדבר,כל פעם שמשתמשים במילה זאת מעיד על משהו הנסתר במודעות האדם,
אדם שבוחר להשתחרר מתשוקה(צורך) ומתמיד 40 ימים הוא משתחרר ומתרגל להיות בלי הדבר עליו עבד בכדי להשתחרר מההרגל (התמכרות),לאחר שסיים את ההשתחררות יכול להמשיך ולהנות מהדבר ממנו השתחרר אך אילו הפך שוב את הדבר למשהו שיגרתי/תלותי יכול לחזור להיות תלוי בדבר,שוב יכול היה התמכר לאותו צורך.
וכאן נכנס העניין של המידה , כל דבר במידה,זה גם קשור לרעיון שמאחורי הנידה,אילו זוג שבועיים במגע ושבועיים איננו זה מונע את ההתרגלות לאחד מהצדדים ושומר על איזון,אך אילו הכיר אדם בחורה והייתה במחזור,אין כל קשר בין האיסור שהובן ביהדות לבין הכוונה של הנידה,מכוון שאם אותה בחורה נמצאת רק פעם אחת עם הבחור,אין כאן חשש להתרגלות,פשוט בחרו להנות באופן חד פעמי.
המשך ימים מופלאים ומוצלחים,
ימים של השתחררות מקבעונות,
ימים של אהבה ושלווה,
אור לוי

הגב לתגובה זו

תודה רבה. תמשיכי!

הגב לתגובה זו

באמת מרתק להשוות את הסיפור הזה מהאופנישדות לתורת אד''ק (אדם קדמון) בקבלת האר''י. איםה המקור באופנישדות?

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

והפרסומת המתוחכמת הזאת תופסת טרמפ זול ורדוד על משהו עמוק ודתי...

הגב לתגובה זו

כלומר קודם הצגת את הסינתזה בין הנזירות לתשוקה- שהיא מערכת של תשוקות מותרות ותשוקות לא מותרות, ואז נדמה שהיא לא סיפקה אותך אז עברת לאנטיתזה שמבחינה רטורית קלאסית היית אמורה להציג קודם- אנטיתזה בסגנון ''מי רוצה חיים ללא אש'', ושהמודעה הזו לא פונה למתנזרים וכ''ו
כלומר, ובזה אני מסכים איתך- כל התשוקות טובות, אמיתיות ויפות, ואני בכלל בעד התשוקה לחלוטין ומי הם ההודים המג'נונים האלו שיקבעו לי אילו תשוקות מותרות ואילו לא מותרות...
ועוד טיעון- אין כל בסיס אובייקטיבי לפסילת התשוקה, כי עצם השיפוט שלה הוא מתוך תשוקה כלשהי.

הגב לתגובה זו