 |
/images/archive/gallery/371/343.jpg יוסי מורגנשטרן
ארכיון  |
|
|
|
|
|
|
| שקית נייר וחבר זה כל מה שצריך כדי לנסות לראות את העולם מחדש. דאגלס הארדינג מציג ניסוי תודעתי שמאפשר לראות אחרת ולראות את האחר |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"ואהבת לרעך כמוך אני יהוה". איזו מנטרה חזקה! איזה משפט נפלא! והוסיף רבי עקיבא "זה כלל גדול בתורה". התוספת הזאת סקרנה אותי מאז נעורי. הפליאה אותי התפיסה של רבי עקיבא ששמה את האהבה במרכז התורה. לא יום הכיפורים, עשרת הדיברות, אדמת הקודש או קדושת השבת, אלא אהבת אדם פשוטה ורגילה, אהבה לרֵעַ, לסתם רע, לסתם מישהו, לכל מישהו, לכל מישהי. המשפט הזה הדהד בראשי שנים לפני שהבנתיו. וכשהבנתי, שכחתי ולא נזכרתי. ורק לאחרונה אני נזכר בו בקביעות דרך עשייה מתמדת של תרגיל שלמדתי עם ידידי האנגלי מר דוגלאס הרדינג.
אני מזמין את כולכן וכולכם לערוך ניסוי פשוט וישיר העוסק בראייה פיזית של המציאות ובשינוי נקודת המבט. תוך כדי הנחיה, אעשה את התרגיל בעצמי ואשתף אתכם במה שאני רואה. אבל אם אתם רוצים לדעת באמת, אל תנסו להבין, ואל תאמינו לי. פשוט תעשו, תבדקו ותתמירו את המילים שלי להתנסות האישית שלכם. רק מתוך העשייה באה הידיעה, כמתגלה במעמד הר סיני: "נעשה ונשמע"!
 |
| פני האלוהים של האדם ללא ראש |
|
בחווייתי, כפי שאני חווה את עצמי, אין לי עיניים ואין לי פנים. ומה אתכם? יוסי מורגנשטרן מתבונן על עצמו מבפנים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
כהכנה, קחו שק נייר, מאלה ששימשו לאריזה אצל הירקן לפני השתלטות שקיות הפלסטיק. בעזרת מספריים גזרו את תחתיתו. באחד מהקפלים הצידיים גזרו 3 פתחים שישמשו כפתחי אוורור בזמן התרגיל.
התרגיל מיועד לשני משתתפים. כדי להקל, אפשר לצרף אדם שלישי שיסייע, ילווה ויקריא את ההוראות המפורטות להלן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
1. עצמו עיניים והכניסו את ראשכם לשק הנייר, משני צידיו. שני פנים בשק אחד. הקפידו שפתחי האוורור יפנו למעלה.
לאחר הרפיה, לאט לאט פקחו את עיניכם. תנו למתגלה לעיניכם להופיע והקשיבו לרגש שעולה אל מול פני אדם אחר: צחוק, מבוכה או כל רגש אחר. קבלו את הרגש הזה ואפשרו לו להתמוסס לאיטו. מה שהיה עד כה שק נייר פשוט הופך ברגע מסתורי זה למנהרה המקשרת ומפרידה ביניכם לבין האחר ומשמשת כמקום להתנסות קצרה, תמציתית ומשמעותית.
2. האחר שם
כעת התמקדו במה שעיניכם רואות
פיזית בקצה השני של המנהרה. אני רואה פנים הממלאים את כל הפתח שממול. אני מתבונן בפרטים כאמן המתבונן בנושא יצירתו. אני רואה פרטים, המון פרטים ומרקמים שונים בצבעים מגוונים: קווצות שיער, מצח, גבות, עיניים, אף. ככל שמבטי יורד מטה, החלק העליון מתעמעם. שפה עליונה, שפה תחתונה, סנטר. ובדרך מתגלים לי עוד פרטים ייחודיים שקודם לכן אולי לא הבחנתי בהם: שומות, צלקות, צבעים, קמטים, המאפיינים את הפנים שמולי. לפני נמצאים פנים מלוא החלל. מה אתם רואים שם?
עצמו עיניים והרפו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
3. אתם כאן
ושוב פקחו עיניים והתבוננו בצד הקרוב של המנהרה, בצד שלכם, כאן. כשאתם מנסים לראות את פניכם בצורה ישירה וודאית, האם אתם רואים צבעים? האם צורות ברורות מופיעות בפניכם? מה אתם רואים? כשאני מתבונן בצד המנהרה שלי איני רואה צבעים וצורות, איני מזהה מרקמים או עקבות זמן. הכל נעלם! נותרת מודעות, נותרת ריקנות, נותר חלל חובק עולם.
עצמו עיניים והרפו.
4. שני קטבים לאותה מציאות
שאלו את האדם השלישי המלווה אתכם בתרגיל מה הוא רואה. אם אתם צמד מתרגלים בלבד, דמיינו מה צופה חיצוני היה רואה. סביר להניח שהתשובה תהיה: אני רואה שני אנשים שהכניסו כל אחד את ראשו לפתח שק. האם זה תואם את חווייתכם בתוך השק? כשראשי היה בשק, אני ראיתי רק ראש אחד שם. מה אתכם?
האם אתם חווים את ההבדל? איך ייתכן הדבר? למנהרה יש שני פתחים, שני קטבים, ובכל אחד נכנס ראש אחד. כלומר, במנהרה קיימים שני ראשים. אבל המראה שהתגלה לעיני היה שונה לחלוטין: אני ראיתי רק פנים אחד. שם ראיתי פתח שהתמלא בהמון פרטי פנים שאינם שלי, ואילו כאן, במקום שבו אני מרגיש את עצמי, אין פנים - יש תחושה, יש אנרגיה, יש רק מרחב אחד. טיילו לאורך דפנות המנהרה כמה פעמים מעצמכם לאחר ובחזרה: מכאן (יין [Yin] מבחינת מקומי במרחב) לשם (יאנג [Yang], מאותה בחינה) ובחזרה: מהאנרגיה (יאנג מבחינת דחיסות החומר) לחומר (יִין מאותה בחינה) ובחזרה. שני היבטים: יין ויאנג, במציאות של מפגש אחד. כפי שכתוב בספר התמורות הסיני: "יִין אחד, יאנג אחד, זהו הטאו". במנהרה, בניגוד למצופה, לא מצאתם שני פנים אלא רק פנים שאינם שלכם - הפנים השייכים לאחר המשאיל לכם את פניו לצורך התרגיל.
כפי שאני רואה את פני הדברים, אין סימטריה. המשפט: 'פנים מול פנים' אינו תואם את התנסותי. אין מאבק. יש 'פָּנים מול פְּנים'. יש הכלת האחר. מודעותכם היא זאת המכילה את פני האחר. הכלת האחר - האם אין זאת הגדרה יפה של האהבה?
הרפו עצמכם.
5. תלות הדדית
נסו לשאול את עצמכם את השאלות הבאות ולהקשיב לתשובותיכם הפנימיות:
- האם הפנים ממול יכולים לקבל את צורתם ללא החלל הריק הנמצא בפָּנים שלכם?
- האם נכון לומר שכל הצבעים שאתם רואים בפנים ממול מתקיימים בזכות היעדר הצבע בצד שלכם?
- האם פני האחר היו יכולים להתגלות כאטומים, לולא שקיפות פניכם?
- האם זיהוי התנועה ממול מתאפשר מתוך המרחב חסר התנועה בתוככם?
- האם מורכבות פני האחר תיתכן ללא הפשטות והאחדות שבפניכם?
הרפו עצמכם.
6. בלבול ומקור הסבל
הפנו את תשומת לבכם לשאלות הבאות:
- האם אתם, כגוף ראשון יחיד בזמן הווה, מזהים את עצמכם כחפץ מזדקן ודועך שיש לו התחלה וסוף?
- האם ייתכן שכל חייכם התבלבלתם או שיטיתם בעצמכם כאשר שייכתם את מיקום המודעות לפני האחר הרחוקים, ואילו את ההיבט החומרי שייכתם לפניכם הקרובים אליכם כל כך ?
- האם טעות זו היא הבסיס לסבלכם?
הקשיבו לעצמכם והירפאו.
7. שינוי ההתייחסות
בדקו את האפשרויות לשינויים:
- האם כעת, כאשר פני האחר מתגלים כצורה, צבע ומירקם, הם נראים בהירים יותר ופחות מפחידים?
- האם אתם יכולים לומר לכל היצורים החיים: כאן, בתוך פני, אני ואתם חד המה?
- האם זו מבחינתכם התנסות של "ואהבת לרעך כמוך"?
- האם אתם מוכנים להתמסר לשפה העברית ולשמוע במילה רֵעַ את קרבתה הפונטית למילה רַע, ולקבל משמעות נוספת למשפט המציעה לקבל את הרע שבתוכנו באהבה?
הקשיבו פנימה בתשומת לב מרובה.
פקחו את העיניים והקשיבו למה שאתם רואים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
8. הודיה לסיכום
לאט לאט התנתקו וצאו מתוך המנהרה המופלאה, והודו שלוש פעמים: פעם לעצמכם, פעם לרעכם ופעם למנהרה שאפשרה את המפגש. סוף הפסוק מגלה לנו שהמפגש הזה, המגלה לנו את האהבה, מאפשר גם את המעבר המסתורי מ 'אני ' ל 'אלוהים'. ה 'אני', הטיפה הקטנה באוקיינוס, מגשים את עצמו באהבתו לאחר, שב לאוקיינוס ונזכר בהיותו 'אלוהים'. מה נפלאה היא דרכה של האהבה.
ולסיום אני מצרף שיר שכתב דוגלאס הרדינג לכבוד יום הולדתו ה-97 שחל החודש, ותורגם מאנגלית בעזרת איריס, שותפתי לחיים. מזל טוב דוגלאס. עד מאה ועשרים!!!
אל תלך כפוי טובה
לעבר אושרך הנצחי
אלא הנח להכרת התודה שלך להתגלות
עם פליאתך המתגברת
על כך שמשהו בכלל קיים
ושרק גוף ראשון יחיד בזמן הווה
אמנם ער באמת
והוא אינו אלא אהבה, בא' האהבה,
המניעה את העולם
ואינה זונחת אף לא אחד.
זהו זה להפעם.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | אם זה כל כך פשוט, למה זה לא קל? במדור 'זהו זה' ננסה לראות את זה, לאהוב את זה ולחוות את זה. יוסי מורגנשטרן הוא אדריכל שהתמיר את דרכו, נסע לצרפת ולסין שם למד רפואה סינית מסורתית וצ'י קונג, וקיבל מתנות מאנשים מיוחדים שפגש שאותן יחלוק עמכם. מאז שובו הוא מטפל, מורה (גם בשיטת פלדנקרייז), מנחה סדנאות ומאמן לבריאות. חי עם זוגתו בקיסריה. yossimem@bezeqint.net | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
