ראשי » מדע ומחשבים » מדע » מדעי החיים והחברה

הנתונים מלמדים: שיטת הלימוד באקדמיה פשטה את הרגל

בכנס בנושא הוראה באקדמיה שנערך באוניברסיטת בר אילן נמסר כי יש ירידה מתמדת בכמות הסטודנטים באוניברסיטאות בישראל. בבדיקות מתברר: רוב הסטודנטים מתלוננים על שיטות ההוראה

אוניברסיטת בר- אילן קיימה לאחרונה יום עיון בנושא 'שיתופיות בהוראה אקדמית – משמעות , השלכות ודרכי פעולה'. העבר עסק בשאלה האם יש עתיד לאקדמיה בישראל במצבן של דרכי ההוראה הקיימות. פרופ' מרים פאוסט רקטור אוניברסיטת בר- אילן אמרה בכנס כי "אנחנו בבר אילן פתחנו סדנת הוראה ואין מרצה שלא עובר דרך הסדנא הזו.

אנחנו בוחרים מרצים מצטיינים ואנחנו מתייחסים לכל משובי ההוראה. השנה למשל קידום של מרצה עוכב בגלל משובים מאוכזבים של סטודנטים". עוד הוסיפה פרופ' פאוסט כי "העניין החשוב בהוראה הוא לא רק להעביר ידע אלא לעשות שינוי ולשנות חשיבה".

ד"ר ורדה בן שאול נציגת המל"ג וסמנכ"ל להערכת איכות ההוראה והבטחתה אמרה: "לאחרונה התקבלו במועצה להשכלה גבוה פניות של סטודנטים שהביעו הסתייגות מהרמה ואיכות ההוראה בחלק מהמוסדות. לאור חשיבות הנושא, החליטה מליאת המועצה להשכלה גבוהה לראשונה על גיבוש שורת מדדים להערכת התהליכים הקיימים כיום לשיפור ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה.

התהליך נעשה בכדי להעלות את המודעות לנושא ולהביא לשיפור איכות ההוראה במוסדות. לאחרונה התבקשו כל המוסדות האקדמיים להעביר מידע באשר למנגנונים הקיימים אצלם כיום לשיפור איכות ההוראה בהתאם לקריטריונים שנקבעו. הנתונים שיתקבלו יפורסמו באופן השוואתי ושקוף לכלל הציבור ויהוו כלי נוסף לציבור הסטודנטים לבחירת מוסד הלימודים שלהם בעתיד".

 

ד"ר יהודית אורבך, מנהלת המרכז לקידום ההוראה באוניברסיטת בר אילן ומי שארגנה את הכינוס ציינה " ההנחה: שההוראה במוסדות להשכלה גבוהה פשטה את הרגל. הסטודנט היה רוצה למצוא באוניברסיטה תובנות חדישות ומקוריות, השראה ועידוד לחשיבה ביקורתית, הכשרה מנטלית לעבודה בשוק העבודה הקים והעתידי. הוא גם היה רוצה למצוא חוויה, ריגוש והנאה בכתות הלימוד.

את כל זה הוא לא מקבל במוסדות להשכלה גבוהה. לפיכך הסטודנטים מגיבים בהתאם: הם לא נרשמים, ואם נרשמים -לא מגיעים לכתות, ואם מגיעים לכתות- משחקים בסמרטפונים וגולשים בזמן ההרצאה. על מנת שסטודנטים יחזרו לכתות, במלוא מובן המלה, יש צורך במהפכה בשיטת ההוראה".
ד"ר אורבך הוסיפה כי "מאז אמצע שנות 2000 החלה ירידה עקבית במספרם של הלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות מ- 70,205 תשס"ד ל-66,130 בתשע"ג (נתוני מל"ג).

במכללות אמנם אין ירידה אך חלה האטה בקצב הגידול. לירידה זו סיבות רבות אך אחת העיקריות שבהן נמצאת בנתון השני: סקר הוראה של התאחדות הסטודנטים בישראל ב-2013 הראה שכ-40% מ9268 הסטודנטים שהשתתפו בסקר הביעו אי שביעות רצון מרמת ההוראה במוסדות שבהם למדו".

פרופ' אריק מזור פיזיקאי בעל שם עולמי מאוניברסיטת הרווארד וזוכה פרס מינרווה על תרומה לקידום ההוראה האקדמית היה אורח הכבוד של כינוס זה. והוא הדגים בהרצאתו את השיטה שלו ללמידה שתפנית ופעילה. פרופ' מזור סיפר כי הוא גילה דבר מוזר: הסטודנטים המבריקים שלו, שקבלו ציונים גבוהים ביותר בבחינות בקורס הפיזיקה לא מצליחים לענות על שאלות של הבנה ביחס לחומר הנלמד. לדבריו "הסטודנטים זוכרים את הנוסחאות, ואפילו יודעים להשתמש בהן לפתרון בעיות, אך לא מבינים את המושגים הבסיסיים והחשובים ביותר של המקצוע.

שאלתי את עצמי: מה לקוי? והגעתי למסקנה, שהרבה סטודנטים בארץ ובעולם שותפים לה: שיטת ההוראה.  שיטת ההוראה של מרבית המרצים במוסדות האקדמיים בארץ ובעולם הייתה מבוססת על הרצאה פרונטלית, "העברת חומר" מדפיו של המרצה אל מחברתו של הסטודנט ומשם אל מחברת הבחינה. העברה נעשתה, שינון וזכירה - ודאי. למידה והבנה – בהחלט לא. קיבלתי החלטה דרמטית. במקום להיות בר- הסמכא, ש"מעביר" שיעור של שעה וחצי אסתפק בהרצאה קצרצרה בתחילת השיעור. ואת השאר יעשו הסטודנטים עצמם.

השיטה נודעה בשם : from the sage on the stage – to the guide on the side. וכך זה לפני השיעור המרצה מפנה סטודנטים לחומרים שנמצאים בספרי לימוד או באינטרנט – כן כן, גם  זה מקור לגיטימי. הסטודנטים מתכוננים בבית, אך לא בטוחים שהבינו את החומר הקשה. המרצה מקדיש כ-10 דקות בתחילת השיעור להסבר קצר של העקרונות ואח"כ מעלה שאלות של הבנה. כצפוי, חלק גדול מהסטודנטים עונה באופן שגוי. הוא מבקש מכל זוג סטודנטים שענה תשובות שונות לאותה שאלה להסביר זה לזה את הנימוק מאחורי תשובתו.

אחרי 10 דקות של למידה פעילה בין הסטודנטים לבין עצמם הוא חוזר ומעלה שוב את השאלה. הפעם אחוז העונים נכון עלה באופן ניכר. חזרתי על הניסוי פעמים רבות ושוב ושוב חזרה התוצאה על עצמה". פרופ' מזור הוסיף "הגעתי למסקנה: הסטודנט הוא המורה הטוב ביותר. וכפי שאמר אלברט איינשטיין חינוך הוא מה שנשאר אחרי ששכחת את כל מה שלמדת. וצריך ללמד באמצעות שאילת שאלות ולא באמצעות קריינות של תשובות. כ"כ הרבה מהחינוך כיום מרוכז בתשובה ולא במיומניות החשיבה והכי חשוב להשקיע רגשית בחשיבה. חשוב להבין שהרצאה יוצרת תחושת ביטחון כוזבת כי כולם מקשיבים ובד"כ אף אחד לא שואל שאלות. חשוב שנבין חינוך אינו רק עניין של העברת מידע . אני רוצה שהסטודנטים שלי יהיו מסוגלים לפתור בעיות שהדור שלי לא הצליח לפתור וזה יקרה רק אם נשדרג את מיומניות החשיבה".

פרופ' מלכה שפס דיקנית הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר- אילן ציינה: "כדיקנית הפקולטה למדעים מדויקים אני מרגישה שישנה ירידה במספר התלמידים המוכנים לגשת למקצועות מדעיים.  כאשר אני אומרת שאני מתמטיקאיות, אחוז גדול מידי מהאנשים אומרים לי שאף פעם לא התחברו למתמטיקה. תמיד חשבתי שהבעיה במורים ובהכנה שנותנת להם האקדמיה אבל מסתבר שכלל שיטות הלימוד גם בבתי הספר וגם באקדמיה לא מתאימות למאה ה-21".

הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, נשיא אוניברסיטת בר- אילן, אמר בדיון בהתייחסו לדרכי ההוראה האידיאליות את הפסוק 'חנוך לנער ע"פ דרכו' (משלי, כ"ב, ו' ) תוך שהוא מצטט את גדול האמוראים בארץ ישראל - ריש לקיש באומרו שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה לדבריו "כדי שדברים יתקיימו עליהם להיות חפים מכל אינטרס – זה המתכון לקיימות וכך מחדירים את אהבת הידע וזה המקום שההוראה והקיימות נושקים ומשיקים זה לזה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...