אז למה הימין לא מתנגד למתווה הגז?
ההתנגדות למתווה הגז, בדיוק כמו המחשבה כי הסכסוך הישראלי–ערבי ייגמר אם רק ניסוג, מקורם ב"חשיבה פתרוניסטית" שמאלית, הסבורה כי לכל בעיה יש פתרון
הסופר העיוור טהא חוסיין היה גדול האינטלקטואלים המצרים של המאה ה–20. בשנת 1940 הגיע חוסיין לארצנו וביקר בקיבוץ קריית ענבים, בליווי הנשיא לעתיד יצחק נבון ז"ל. הקיבוצניקים הצעירים סיפרו בהתלהבות לאורח הנכבד על כוונתם לבנות חברה שוויונית מהפכנית וליצור אדם חדש. חוסיין שתק, ורק בדרך חזרה אמר בספקנות למלווהו: "נראה מה יקרה לחברה הזאת בעוד כמה עשרות שנים". על כך אמר נבון לימים: "ניבא ולא ידע כי ניבא".
בעזרת דברי טהא חוסיין נוכל לפתור חידה: מה הקשר בין ימין מדיני לימין כלכלי? מבט כלל–עולמי מלמד שבדרך כלל ימין מדיני הולך עם שוק חופשי, ושמאל מדיני מצדד במשק ריכוזי. מדוע? למה אם אתה בעד ויתורים לערבים, סביר להניח שאתה קורא לחופש כלכלי "חזירוּת"?
הקשר הוא הפתרוניזם. כוונתי לאמונה הקנאית שלכל בעיה בחיינו יש פתרון. קרל מרקס, אבי הקומוניזם, היה פסימי עד להחריד בנוגע לעבר, ומאוד אופטימי בנוגע לעתיד. לדעתו, כל מוסדות החברה שצמחו בעבר הם מסואבים. החברה העכשווית בנויה על אינטרסים, דיכוי ומאבקי כוח. אך מרקס האמין שבדרך פלא החברה הזו, השקועה בטיט מצולות, יכולה להתנשא למרומים. האדם עתיד להשתחרר, להגיע לאושר מושלם ולשוויון גמור. אם רק יציית לתוכנית הקומוניסטית, כמובן.
את התובנה הזו מיישם השמאל לא רק בתחום הכלכלי. גם בעיות משפחתיות, זוגיות, מתח עדתי ומה לא, כולם נובעים לדעתו ממוסדות מעוותים, מאינטרסים ומדיכוי. ואת כולם אפשר לפתור אם רק נהרוס את המשפחה, הקהילה והחברה העכשוויות.
גם הסכסוך הישראלי–ערבי פתיר, אם רק נרצה. כפי שמטיף לנו שיר ידוע: "יהיה טוב, רק תצאו מהשטחים!" מאז 67' נאחז השמאל הישראלי בסיסמת ההבל הזאת, וגם כישלון אוסלו וההתנתקות לא שכנעו אותו שלסכסוך הזה אין בעצם כל פתרון.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הימנים, לעומתם, יודעים שהבעיות והקשיים הגדולים בחיינו לא נוצרו על ידי מוסדות חברתיים מעוותים, אלא מקורם בנפתולים שבטבע האנושי עצמו. לכן אי אפשר למחוק את הקשיים הללו. גם לסכסוך הישראלי–ערבי אין פתרון בעתיד הנראה לעין, משום שהוא אינו מאבק אינטרסים שטחי, אלא עימות שנִלפת ברבדים הבסיסיים של הזהות האנושית.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות? להתמודד עם בעיות, בלי להתיימר לפתור אותן. המצב העכשווי, בכלכלה כמו בביטחון, רחוק מלהיות מושלם. אך אם הממשלה תנסה לתקן אותו באבחה יומרנית וריכוזית, היא תמיט עלינו אסון. "כל מי שניסה לבנות בעולם גן עדן", אמר קרל פופר, "הביא לנו גיהנום".
למה השמאל מתנגד למתווה הגז? כי העשירים ירוויחו מהגז הרבה יותר מאשר העניים, וזה לא פייר. אך אם למען השוויון תעמיק הממשלה עוד את התערבותה נגד הטייקונים, הגז יישאר קבור במעמקי הים. כבר עכשיו נפסקו כל חיפושי הגז בישראל בגלל התערבות הממשלה. יש החושבים שאם הממשלה תציק לעשירים יהיו פחות עניים. אך האמת היא שיהיו אז פחות עשירים; עניים דווקא יהיו יותר.
בעמדה הימנית יש צניעות מובנית. חוכמתנו ותושייתנו אינן מספיקות כדי להבין באמת את עולמו של הקב"ה, וודאי לא כדי לתקנו כליל. תמיד יהיו בעולם פערים כלכליים, עוני ומצוקה. "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" (דברים ט"ו). אנו צריכים להתמסר בכל כוחנו לצדקה ולחסד, ולנסות להקל על מצוקת העניים. אבל מי שינסה למחוק כליל את אי–השוויון ימצא עצמו בצפון קוריאה. בדומה, כל ניסיון לפתור את הסכסוך המדיני הטביע אותנו בים של דם. די אם נצליח לנהל את הסכסוך, בלי להתיימר לפתור אותו. קשה להבין את אלו המתיימרים לרפא את העוני והמלחמות, בזמן שהאנושות עדיין לא מצאה תרופה אפילו לנזלת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם