כיכר הדמעות: רומנטיקה ישראלית רגעית וספונטנית
העשרות נהיו למאות ואלפים, כולנו מזמזים את השירים, כשלרובנו זאת הפגישה הראשונה איתך. כיכר רבין שוב כינסה אותנו בעצב שלה, נותנת לנו להתעטף, להיפרד
זה התחיל לאט והתגבר. העשרות נהיו למאות ולאלפים ברגע. בשעה 13:00 כבר אפשר היה לראות את הצבע האדום שולט, ואת המועקה שלא עוברת. השירים שלך ברקע, הארון כבר מוצב. נעים מאוד אריק, ככה נפגשנו לראשונה. אני בטוח לא אשכח את זה.
חודש נובמבר. החודש המקולל הזה, מלא הדמעות, הביא אותנו שוב לאותה הכיכר, אלפי אנשים, או עשרות אלפי אנשים, זה לא באמת משנה, באו לרגע, קיוו לשיר טוב שיתנגן ברקע. כולם הבינו שכל השירים טובים, כל האנשים כאן ביחד.
היו שם אנשים שהגיעו כמו לטקס הלוויה, וכאלה שהגיעו לרומנטיקה ישראלית רגעית וספונטנית, שנכפתה עלינו בעל כורחנו, אבל גרמה לנו להרגיש טיפה יותר טוב. הרבה מאוד רגש, מעט דמעות, ועצב שלא מפסיק ללוות את התחושה באוויר.
אריק אינשטיין הלך לעולמו
הפועל ת"א נפרדת: הלך סמל הרומנטיקה
אורי זוהר בלוויה של איינשטיין: תראה איך אהבו אותך
כואבים את לכתו: אמנים מספידים את אריק איינשטיין
ככה עברנו ליד הארון, קצת מתבלבלים, כמו בחיים היית קרוב – רחוק. יכולנו לראות את קופסת העץ הזאת שאתה שוכב בה, אבל לא יכולנו לגעת, כמו במציאות. כל אחד תופס תמונה, ממשיך הלאה, כדי לתת לכולם את האפשרות לשנייה מיוחדת איתך.
ואז הספידו אותך. בין שלום חנוך, עם העיניים הדומעות מאחורי משקפי השמש, ששר לך את ילדים קטנים, לקורין אלאל, שהקדישה לך את מה שהיית – זן נדיר.
היו גם על הבמה אנשים שהתעלמו מהדרישה ומהסטיקרים להעניק לך את פרס ישראל, שרצינו שתקבל רק כדי שתבין מה היית בשבילנו ואולי קצת להוציא אותך מהבית. בקול סימפטי הודיעו על הבמה שימצאו דרך להנציח אותך, בפרויקט מיוחד. מת לדעת מה היית חושב על זה.
חולדאי עלה, והקהל הרגיש פחות בנוח, נתניהו ולבנת המשיכו וזה פתאום הלך לכיוון שלא רצינו. דווקא מוני מושונוב, שנראה עייף ומיופח, דיבר מול הקהל בקול חלש, שמי שעמד בסוף הכיכר לא ממש שמע, אבל עדיין הזדהה.
אז ככה, בין הקירות העצובים של עריית תל אביב, שנראית למרות השיפוץ כמו דמעה אחת גדולה, נפרדנו ממך אנחנו, אלה שהעריצו, אהבו, הזדהו והפכו אותך לאייקון. נתגעגע, אבל נדע שחווינו אותך, שהגברנו את השיר שלך ברדיו בכל פעם שהושמע, למרות שיש לנו את הדיסק באוטו. נזכור אותך תמיד, באותה כיכר ארורה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם