היחסים עם ארה"ב ביום שאחרי ז'נבה
אנו חייבים לשמר את האהדה הציבורית האמריקנית למדינת ישראל, אבל להישמר מהגורמים העוינים בבית הלבן ובמשרדי הממשל
- איראן: המסמך שפרסם הבית הלבן אינו ההסכם האמיתי
- הערוץ החשאי בין איראן וארה"ב פעל ממרץ
עסקת ז'נבה היא מגדלור של ציניות וקידוש אינטרסים קצרי מועד מצד פוליטיקאים קטנים מהמערב. אבל היא לא היתה יכולה להתקיים אלמלא הכח המניע את העסקה-החזון של ממשל אובמה-קרי. היסטורית - חזון אובמה-קרי-ז'נבה מרסק את הסקת המסקנות של העולם המערבי, אחרי ההרפתקאה הנאצית.
ארה"ב השתדלה לאורך רוב שנות קיומה להתבדל משאר העולם ולהתעסק בענייני הכלכלה והביטוח הרפואי שלה. באה ההתגרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, ואחר כך פרל הרבור וחשיפת המפלצת הנאצית, והוציאו אותה מהקונכייה.
המסקנה האמריקנית של תום עידן היטלר היתה שהיא חייבת להפוך לשוטר הטוב של העולם, כדי שלא יחזור "שלום בזמננו", נוסח צ'מברליין ושותפיו. אלא שאובמה וקרי שברו את קו המסקנה האמריקנית הזו, תוך שהם מרסקים שורה של בעלי ברית שהאמינו להבטחות שקיבלו מהם.
אבל התורה שיצאה זה עתה מז'נבה הולכת רחוק עוד יותר. עכשיו לא מדובר רק בקונספציה של עיוורון וטיפשות, אלא בהונאה עצמית מכוונת ובהפקרה מדעת של ידידים ובני ברית, בגלל אימה מהאויב.
מעשי אובמה וקרי חמורים אולי יותר מההונאה העצמית של צ'מברליין במינכן 1938. כל מנהיגי העולם המערבי יודעים היום שהאיראנים מבלפים. הם שמעו את הקולות מטהרן בשבוע האחרון, בזמן אמת. הם גם מבינים מה משמעות איום גרעיני איראני על ישראל ומדינות המפרץ, אבל בורחים מכל עימות וממציאים תיאוריות מתוחכמות כדי להסתיר זאת.
ארה"ב - העם ובתי המחוקקים - הם ידידים גדולים של העם היהודי ומדינת ישראל. בניגוד לסנטימנט הבסיסי באירופה שמשמר גרעין אנטישמי, הסנטימנט האמריקני הוא ידידות והערכה אלינו. אבל, מי שקובע הוא הממשל, שבקדנציה הנוכחית עוין אותנו עמוק בליבו. ולכן - ביום שאחרי ז'נבה חייבים למצוא שיטה לשמר את האהדה הציבורית האמריקנית, אבל להישמר מהגורמים העוינים שמאכלסים את הבית הלבן ומשרדי הממשל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם