האם קמפיין גלעד שליט פוגע בסיכוי לחזרתו?
אחרי קמפיין של ארבע שנים צריך לשאול ברצינות: גלעד חי? לכמה זמן? האם יחזור? מתי? האם נזכה בכלל לתשובות על השאלות?

נועם שליט בעצרת ההזדהות במכללה למנהל צילום: יהונתן שאול
למען ההבהרה אומר שלהבדיל מאנשים מסויימים מבחינתי שליט שווה כל מחיר. אך השאלה החשובה היא האם הבאזז החזק שמצליח לעורר הקמפיין הוא דווקא זה שגורם לחמאס להתעקש על אותו המחיר, שהיושבים בממשלה לא יהיו מוכנים לשלם לעולם? וכך למרבה האבסורד גלעד ממשיך את חייו בכלוב בגלל אלו שנלחמים למענו. כדי לענות על סוגיה זו ברצינות אי אפשר להביע דעה רגשית וגם דעה מקצועית לא תיתן תשובה חד משמעית. אולי מחקר לגבי פעילות תקשורתית ביחס להחזרת שבויים יספק רמז טוב, גם זה לא בטוח.
במקרה או שלא, עד לאחרונה הסיקור התקשורתי בעניין שליט לא היה חזק כמו בעבר. אולי אלו הקמפיינרים ששתקו, אולי הבינו שהם שפוגעים בסיכויים להשגת היעדים? אולי גלעד כבר אינו מוכר עיתונים כמו פעם? או שמא אלו כלי התקשורת שהסיקו שהם מפריעים למטרה אליה התגייסו, מאידך, במידה וכלי התקשורת אכן שמרו על דממה יחסית כדי לסייע, האם זה הוגן לשחרר מאות מחבלים תוך וויתר מראש על דיון ציבורי בנושא?
העמדת חוזק הסיקור התקשורתי אל מול המטרה - שחרור החייל השבוי, היא בהחלט תיאורטית. זאת בגלל שיש אינטרסים נוספים חוץ משחרור גלעד שליט כמו הרצון ליצירת תדמית חיובית של כלי התקשורת עצמם מול הצרכנים, התחרות המטורפת שבמינימום תגרום לקופיפייסט על כל ידיעה "אמינה" מאתר נידח בגואטמלה ובמקסימום תגרום לעורך לתלוש את שערותיו הבודדות במידה ופספס ידיעה שכזו. אל תשכחו גם את הזדמנות הנהדרת לקידום עצמי של פוליטיקאים, ואת האינטרס הצבאי בהקשר להעברת מסרים והרגעת בני הנוער שעומדים להתגייס, ועוד.
לסיכום, גלעד לא בבית, מטרת הקמפיין עדיין לא הושגה. לכן צריך אולי לחשוב על כיוונים חדשים כמו דגש חזק יותר בזירה הבינלאומית ובתוך כך מהלכי הסברה מחתרתיים ברחוב הפלסטיני (שיהיו קשים מאוד לתפעול), במטרה להסביר את המחיר שהם משלמים על המשך אחזקתו של גלעד בעזה. כך או כך, בהצלחה לעוסקים במלאכה.