תורת היח"צות: מי בכלל נתן לנו רישיון?
במקום לדרוש מיח"צנים להוציא רישיון, רצוי שבאיגוד יחסי הציבור הישראלי יפנימו את הבעיות האמיתיות של המקצוע וינסו לאתר פתרונות
מסיבת עיתונאים בעזה צילום: אי-פי
את הדרישה הפוטנציאלית לתואר כדי לעסוק ביחסי ציבור ניתן להגדיר כהזויה. הרי שהקורסים באקדמיה אינם משקפים את עולם התקשורת האמיתי, הם כל כך תיאורטיים שזה פשוט בדיחה. בנוסף לכך הרעיון שמי שעשה תואר במשפטים, מנהל, מתמטיקה וכו', אינו ראוי כדי להשתלב במקצוע, גם הוא לא מובן. הכלים לעיסוק ביחסי ציבור מגיעים בעיקר מהניסיון בשטח ומאופיינו, לא משום מקור אחר.
אז מה צריך כדי להיות יועץ תקשורת? לאחר שהציעו לי (בלי שום חמלה) כבר בשבוע הראשון לסטאז' להחליף מקצוע לקופירייטינג כי "אני יצירתי אבל לא כותב ידיעה כמו שצריך", תהיתי בחשש האם גם הפעם תהיה זו יכולת הכתיבה שלי שתכשילני. לשמחתי, החלטתי לעשות מעשה ולסיים עם המכשול הזה אחת ולתמיד.
באקדמיה לא מקנים מוטיבציה
במשך כמה חודשים, כל יום כחמש שעות, העתקתי מספר לא מבוטל של ידיעות וכתבות מילה במילה, בתקווה שהטכניקה תשתרש. עם הזמן, איתרתי את אותם הקומוניקטים בכלי התקשורת השונים והשוויתי בין הופעתן כידיעה מוגמרת בכל עיתון ועיתון, ולבסוף ניסיתי לכתוב אותן בצורה שונה. לאחר זמן מה הסתבר שהצלחתי לעשות את מה שלא הצליחה אותה מורה פרטית להבעה בכתב בתקופה בה הייתי תלמיד ביסודי. כתבתי טקסט שלם בצורה נורמלית, וזה בהחלט הספיק לי כדי להוות זריקת מרץ.
לכן חברים, אני אומר לכם בלב שלם שחוץ מיצירתיות,יכולת כתיבה עיתונאית (שקשה יותר מכתיבה אוניברסיטאית) וכו', מה שצריך איש יחסי ציבור זה בעיקר "הרעב
לנצח", המוטיבציה האין סופית להשתפר ולקדם את המשרד ולקוחותיו. תכונה שלא נרכשת באקדמיה.
העוסקים במלאכה באיגוד הם בהחלט אנשי מקצוע ראויים. ובכל זאת, מפריעה לי העובדה שארגון המורכב מאלו העובדים מול עיתונאים, אינו מתקשר עצמו כראוי במשך ימות השנה, אך כשאחד מהקולגות נמצע במצב בעייתי או בעייתי כביכול (המבין יבין), הארגון מככב במדורי הברנז'ה. אני מציע שבמקום לקדם רעיונות שירחיקו אנשים מתחום היח"צ, יפנה האיגוד את משאבי הזמן לנושאים רציניים כמו תופעת הלקוחות שמבטלים צ'קים (פרטים בטורים הבאים), תקציבאים שלא מקבלים תשלום עבור שעות נוספות, ומטרות חשובות נוספות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם