דוח: 30 מיליון מ"ק שפכים לא מטופלים
כחצי מיליון תושבים במדינת ישראל אינם מחוברים לביוב. בלמעלה מ- 150 ישובים בארץ אין פתרון לטיפול בשפכים והם זורמים לנחלים ולמי תהום. בראש מצעד המזהמים, העיר ירושלים בה זורמים ללא טיפול עשרה מיליון מ"ק שפכים. אחריה, באקה אל גרביה, אריאל וסביון. דוח אדם טבע ודין מזהיר: "זו סכנה של ממש לבריאות הציבור"
◄ פרשנות: בביוב אין זוהר
◄ לקריאת דוח העוני הסביבתי המלא
שלומית ליבוביץ, תושבת הוד השרון, מתמודדת מדי יום עם ההשלכות מזיהום תשתיות הביוב. ליבוביץ ושאר דרי השכונות המזרחיות בעיר מריחים ערב ערב את השפכים היוצאים ממט"ש (מתקן טיהור שפכים) הוד השרון, אשר עושים דרכם אל עבר נחל הדס ומשם זורמים לנחל הירקון. המתקן לטיהור שפכים אמור לטהר את מי הביוב לשימוש חוזר אלא שמתקן זה סובל מכשלים רבים.
מלבד הנזק הסביבתי הזיהום גורם לפגיעה ישירה באוכלוסייה באיזור. "מדי ערב אנחנו מקבלים משבי ריח מזוויעים, ריח שהוא כמו ביצים סרוחות מהולות בחומרים כימיים, הריחות האלה נכנסים לתוך הבתים, צורבים בפנים, צורבים בעיניים ויש לנו ילדים הסובלים מאסטמה, מצריבות, מאלרגיות וממיגרנות חוזרות ונשנות", מתארת ליבוביץ את המצב העגום. "אני אפילו מתביישת להזמין אורחים בגלל הריח הנוראי, באנו לגור פה, בנינו את חיינו פה בסביבה פסטורלית ויפה, אך פתאום מגיע גל ריח - רק נותר לנו לברוח ולאטום חלונות".
תושבי השכונה התאגדו כדי למחות על המצב. הם מחפשים פתרון אצל העירייה, אצל המשרד להגנת הסביבה ואפילו הגיעו עד למבקר המדינה. אך כרגע, ללא הצלחה. ראש העירייה, חי אדיב, נבחר לתפקידו בזכות האג'נדה הירוקה שלו אך בינתיים שום דבר לא זז, התושבים הבינו כי עליהם להעביר הילוך ופנו השבוע למשרד להגנת הסביבה בכדי לרתום אותו לעניין.
המשרד להגנת הסביבה טוען כי הבעיות הסביבתיות שמקורם במט"ש הוד השרון מוכרות להם היטב. הם טוענים כי לאחרונה, עבר המט"ש שדרוג משמעותי שכולל שיפור איכות הטיפול בשפכים כך שלנחל ירקון יוזרמו קולחין באיכות שלישונית וכמו כן, מותקנים בו מערכות שימנעו את מטרדי הריח. לדבריהם, פרויקט זה צפוי להסתיים להערכתם בעוד כחודשיים והם מבטיחים להמשיך לעקוב אחר שדרוג המט"ש, במטרה להבטיח מתן מענה כולל לבעיות אלה.
רשות המים התנתה בשנת 2007 את מתן ההיתר למט"ש הוד השרון בשדרוגו, אך למרות שלא שודרג קיבל את ההיתר. ברשות המים טוענים כי הטענות פשוט לא נכונות, לדבריהם המט"ש בתהליכי סיום השדרוג, תהליך ארוך ויקר, אשר יביא את המים לאיכות שלישונית פלוס, המתאימה להזרמה לנחל, זאת במטרה להזרימן במסגרת גאולת הירקון ושיקומו. עוד מוסיפים ברשות כי כיום האיכויות טובות, ובתוך מספר חודשים צפויים להתחיל בתהליך ההרצה, והאיכויות יהיו מעולות.
הסיפור תוצרת הוד השרון הוא רק דוגמה אחת לשורה של מחדלים סביב נושא זה שפורסמו במסגרת דוח העוני הסביבתי לשנת 2009 שפרסמה אתמול (ג') עמותת אדם טבע ודין.
לטענת מחברי הדוח, ניתן למצוא כשלים שונים תחת קטגוריה זו במקומות שונים בארץ. באוכלוסיות חזקות לצד חלשות, ביישובי יוקרה לצד יישובים הסובלים מעוני, ביישובים יהודיים לצד ישובי בני מיעוטים, סמוך לבסיסים צבאיים, בתי מגורים, גני ילדים, יערות ונחלים. בכל מקום הכשלים מהווים גורם סיכון לכל אזרח במדינה במידה זו או אחרת.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם, טבע ודין, מסביר כי הם בחרו להתמקד השנה רק בנושא זה מפני שהוא מהווה מיקרוקוסמוס של אי הצדק הסביבתי כולו. "המפגעים הסביבתיים נמצאים בכל מקום ויש אוכלוסיות הנפגעות, חלשות לצד חלשות, הבעיה היא שלקבוצות החלשות אין יכולת להתארגן כנגד זו לעומת הקבוצות החזקות, הסביבה ענייה בתשתיות לעניים ועשירים כאחד אך יש מי שסובל יותר וזה ניכר בדוח", מפרט ברכה . "הדוח מעלה שורה ארוכה של כשלים שמשמעותם היא סכנה של ממש לבריאות הציבור, הרשויות המקומיות אינן מתחזקות את תשתיות הביוב שברשותן ואם לא די בכך, הרי שאין משרד ממשלתי שפועל או מיישם את סמכויות החוק על מנת לפתור את כשלי הרשות המקומית".
הדוח מציג תמונה עגומה. על פיה, למעלה מ- 30 מיליון מ"ק של שפכים אינם מגיעים כלל למתקני טיהור שפכים, וזורמים לסביבה תוך כדי זיהום מי התהום, נחלים ויצירת מטרדים ומפגעים תברואתיים. כחצי מיליון תושבים במדינת ישראל אינם מחוברים כלל למשק הביוב. בלמעלה מ- 150 ישובים בארץ אין פתרון לטיפול בביוב ושפכיהם מוזרמים לסביבה דרך בורות סופגים או מערכת איסוף שמפנה את הביוב הגולמי לסביבה. בישובים רבים שבהם הוקמה בעבר תשתית לטיפול בביוב, היא אינה זוכה לתחזוק ראוי ושפכים גולמיים זורמים לסביבה. ואיזו עיר מהווה דוגמה אישית ראויה לזיהום? דווקא עיר הבירה, ירושלים.
הדוח מפרט את עשרה המזהמים הגדולים בארץ בביוב גולמי. במקום הראשון נמצאת, כאמור, העיר ירושלים בה יש כ- 185 אלף איש אשר אינם מחוברים לתשתית ביוב והיא מזרימה מדי שנה כעשרה מיליון מ"ק של שפכים גולמיים, מרביתם לנחל קידרון. אחריה בטבלה, באקה אל גרביה שבה כ- 19 אלף תושבים נטולי פתרון ביוב וכמות גדולה של שפכים המוזרמת לנחל חדרה. במקום השלישי ממוקמת העיר אריאל, את המקום הרביעי קוטפת המועצה המקומית סביון, עם למעלה מ-3,000 תושבים שהביוב שלהם זורם לתוך בורות ספיגה ביתיים, דבר הגורם לזיהום אקוויפר החוף.
בהמשך הרשימה נמצאות גם לקיה, ערערה, טייבה וחורה, וסוגרות את רשימת היישובים המזהמים קריית ארבע ש- 7,000 תושביה אינם מחוברים לביוב, והשפכים זורמים לנחל חברון, וסוגר את הרשימה היישוב מג'דל שמס, עם 8,050 תושבים שמזרימים ביוב גולמי לנחל סער.
בעוד שבהוד השרון יש תושבים בעלי מודעות גבוהה המקדמים שינוי, בטייבה למשל התושבים אדישים, כ-60% מהביוב של טייבה מחובר בדרך עקיפה למט"ש דרום שרון מזרחי, שארית העיר עדיין מסלקת את הביוב לבורות סופגים. החיבור למתקן הטיפול לא נעשה באופן רגיל בצינור סגור, אלא בתעלה פתוחה בה זורם הביוב, רק לאחר מכן כאשר חלק נספג ומזהם את הקרקע ומי התהום, נאספת שארית הביוב ומצורפת למערכת האיסוף של מט"ש דרום שרון מזרחי. תושבי האיזור מרגישים את המצוקה בכל יום אך בהיעדר גוף מאגד או התארגנות לקום ולצעוק, המצוקה שלהם, לפחות כרגע, נספגת בשקט. באדם טבע ודין שואפים להקים גוף אזורי מאגד שיסייע לטייבה וליישובים דומים לחבור ליישובים חזקים יותר ולנסות להוביל לשינוי כולל באזור.
לצד הכשלים אשר הדוח מעלה, מציעים באדם, טבע ודין מספר המלצות כדי לשפר את פני הדברים, ההמלצות מתחילות בהצעות פרקטיות לשיפור ותיעול המצב הקיים ומסתיימות בהצעות חקיקתיות הבאות לשנות מהותית את מיקומה של תשתית הביוב בישראל והשמתה בראש סדר העדיפויות הלאומי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם