פראיירים לא מתים, הם עובדים בתקשורת
כמה טיפים לצעירים שמתים לעבוד בתקשורת, בעיתונות או ביחסי ציבור ולא מבינים שהמעסיקים מנצלים את התשוקה הזו כדי לחסוך כסף

תשוקתי לעסוק בתקשורת, להשפיע, אולי אפילו לשנות, החלה לבעור כבר בצעירותי. הייתי מוכן לעשות הכל, וכך מצאתי עצמי מגיע למשרד יח"צ שביקש למצוא סטאז'ר. לשמחתי, הותרתי רושם טוב. דרישת המשרד להחתים אותי על טופס וויתור משכורת בתמורה לזכות בהתלמדות לא הרתיעה אותי, ואכן חתמתי. השקעתי שעות רבות, נסעתי עם שקית הכריכים שלי בשני אוטובוסים לכל כיוון, וקרעתי את עכוזי כדי להוכיח עצמי. חושבים שזה פייר? אני לא.
מנכ"לים של משרדי יח"צ יודעים טוב מאוד לאיים בתביעה על כלי תקשורת כאשר נכתב משהו שגוי על לקוח או כשהם מרגישים שנעשה להם עוול, אך אינם חוששים להסתכן בתביעה כאשר הם עוברים על החוק בעצמם. הם יודעים שהצעירים היום כל כך אוהבים כוח ושהתחום הוא מאוד סקסי, ולכן מרשים לעצמם להעסיק סטאז'רים בחינם ואף מעמידים זאת כתנאי.
בראיון לסטאז' הם יזרקו לכם מגוון משפטים כדי לרמוז שכסף לא תראו. "אתה לא בדיוק מתאים לנו, אבל אפשר לתת לך הזדמנות", או "דע כי אנו מפסידים עליך כי יש הרבה מה ללמוד". די דבילי לא?, הרי שכל אחד מתחיל מנקודה של 0 ידע מקצועי, אך האם זה אומר שכל אחד החל את דרכו ללא משכורת?
זה לא נגמר בסטאז'. אני מאמין שכמוני, חלק נכבד מהעוסקים בתקשורת החלו בגלל הרצון להשפיע ובגלל האדרנלין, (מבזק: הרוב מתלוננים על המשכורת, לא כל אחד הוא טאלנט, לא כל אחד יצליח לרכוש מכוניות אספנות ובית בסביון), ולכן הם עובדים שעות נוספות ללא תגמול כספי.
ההזוי הוא שרוב המעסיקים מחפשים עובדים ש"מגדילים ראש", משמע, כאלו שחושבים ועושים גם מעבר לנדרש, כאלו שיישארו במשרד מעבר לשעות העבודה במידה וצריך לכתוב משהו דחוף, או כדי לטפל במוזמנים לכנס, אבל אותם מעסיקים, לא מוכנים לשלם כראוי. משרדי היח"צ לא לבד, מה עם התחקירניות המסכנות? מפיקות טלוויזיה שעושות גם את עבודת העורכת? עיתונאים שמסקרים שני נושאים וכדי לגמור את החודש מספקים שירותי כתיבה ותוכן? מה
עצתי לצעירים המעוניינים לעסוק בתחום היא דווקא לא להתפשר על תנאים הוגנים עבור תקופת התמחות. אמנם יש הרבה משרדים שלא משלמים על סטאז, אך במקביל יש גם כאלו שלא מעיזים לחשוב על האפשרות להתנהל בצורה כזו. ולכן, אל תקפצו על ההזדמנות הראשונה במידה והיא לא הגונה. אל תגידו בראיון עבודה "אני מוכן לעבוד בחינם" כדי להוכיח עצמכם, דעו שאדם הדורש תגמול עבור עבודתו הוא מוערך יותר מזה הזורק עצמו בחינם. ביחסי ציבור אתם 'זונה של התקשורת וזונה של הלקוח'.(הציטוט המקורי עדין יותר) אז לפחות תשאפו להיות זונת צמרת.
העוסקים בתקשורת הם הוא כמו נרקומנים, האדרנלין ותחושת הסיפוק גורמים לך להיות שבוי. ולכן מי שמוכן להתמודד עם המצב המצוי, בהחלט ראוי. בהצלחה.