ט.ל.ח: המשלמים בקרדיט
בעולם מסתובבות מאות פרסומות יתומות, אבל על קמפיין מצליח כולם לוקחים קרדיט. קחו את משל הבדואי
כשזה מגיע לפרסום אז זה מאוד תלוי: אם הקמפיין הצליח, אז כולם לוקחים קרדיט - גם זה שהיה בחדר ליד החדר שבו עלה הרעיון וזה שמההתחלה אמר שהסרט גרוע. ואם הקמפיין הוא כישלון... בואו נגיד שפגשתי כבר 30 אנשי קריאייטיב שסיפרו בגאווה איך הם חשבו על המעיל של קסטרו ולעומתם יש מאות פרסומות יתומות שאיש לא עשה.
וזה הולך בערך כך:
הלקוח: "תאמיני לי, אם אני לא הייתי שם להציל את המצב, הסרט הזה לא היה עולה".
האישה: "יצא אחלה סרט מאמי".
הלקוח: "כן, אני יודע. הייתי עם האצבע על הדופק מההתחלה. אני כ"כ שמח שאת אוהבת".
האישה:
הלקוח: "האמת? שלי. משרד הפרסום הציע איזה סרטון הזוי, ואז אמרתי להם, אם כבר הולכים על כיוון כזה אולי נעשה את זה ככה".
האישה: "אני גאה בך!"
הלקוח: "גם אני".
הלקוח: "אני ממש לא אוהב את הסרט הזה. אני לא יודע מה מפריע לי, אולי זה הבדואי, אולי המדבר. לא יודע. אבל מה אפשר לעשות. נחכה ונראה. הייתי צריך להילחם על התסריט השני. נקווה שלא ניפול".
המנכ"ל: "אתה יכול להיות רגוע. לפי מה שאתה לובש, הטעם שלך גם ככה לא משהו. יש לנו פה סרט מעולה. אם אתה שואל אותי, כבר מחר הוא נכנס לזכורות והאהובות ולא רק בארץ. ובינינו, אני לא בטוח שאני רוצה להמשיך לעבוד איתך. אתה לא ראוי לנו. יופי של סרט!"
המנכ"ל: "מה אני אגיד לך, אתה חושב שהסרט הזה טוב?"
סמנכ"ל הקריאייטיב: "זה סרט מעולה. אחד הטובים שעשינו. אחלה רעיון ואחלה ביצוע".
המנכ"ל: "כן, אתה מכיר את הלקוח הזה. מוציא לך את המיץ".
סמנכ"ל הקריאייטיב: "אני באמת חושב שזה סרט בנזונה. כבר הכנתי ורסיה באנגלית לשלוח לתחרויות. הנה, הלקוח מגיע, בוא ניכנס לחדר. אני מאוד אוהב את הסרט הזה, כבר שנים לא התלהבתי ככה".
סמנכ"ל הקריאייטיב: "זה סרט גרוע. לא סתם גרוע, אלא מאוד גרוע. אני כבר שלוש שנים סמנכ"ל קריאייטיב ולא נתקלתי בתסריט כזה מחורבן. תגיד, אתה שמעת את התסריט הזה לפני שנכנסת אלי?".
מנהל הקריאייטיב: "החברה הציגו כמה רעיונות. לא נפלתי. אם אתה שואל אותי, צריך להחליף שם כמה אנשים. לדעתי זה דווקא סרט מצוין".
סמנכ"ל הקריאייטיב: "סרט שלך?"
מנהל הקריאייטיב: "כן. בוא, תשמע אותו שוב: רואים אוהל ולידו בדואי שמחלל בחליל צד. פתאום שומעים טוסטוס שנעצר בחריקת בלמים. שליח נכנס לפריים ופונה לבדואי: 'אתה מוחמד?' והבדואי עונה לו: 'כן, אנא מוחמד. שו אינטה? תחתום כאן וכאן וכאן'..."
סמנכ"ל הקריאייטיב: "עצור, עצור, עצור. תגיד לי, אתה מפגר? מה זה הסרט הזה?!? אין מצב שאני מציג אותו. בדואי, חליל, טוסטוס. אין מצב. אני יוצא לפגישה וחוזר עוד שעתיים. תביאו עוד רעיונות, והפעם שיהיו טובים".
מנהל הקריאייטיב: "הם יביאו עוד. אני עדיין חושב שזה סרט מעולה".
מנהל הקריאייטיב: "זה סרט טוב... לא מעולה.יש בזה משהו, אבל הייתי שמח שתחשוב על עוד רעיונות".
הקופי הבכיר: "חשבנו, חשבנו. אני אומר לך, הכל פתור. תשמע עוד פעם, זה רעיון בנזונה".
"נו, נשמע", עונה לו מנהל הקריאייטיב והקופי הבכיר מתחיל לספר: "רואים בדואי יושב ליד האוהל ומחלל בחליל. שומעים רק את הרוח מנשבת ואת הגחלים לוחשות. פתאום נשמע סאונד של מכונית שנעצרת בחריקת בלמים. בחור שלבוש בבגדי שליח נכנס לפריים ופונה לבדואי: 'אתה מוחמד?' והבדואי עונה לו: כן, אנא מוחמד. 'תחתום כאן וכאן וכאן', השליח אומר לו. הבדואי חותם והשליח נכנס למשאית ונעלם..."
מנהל הקריאייטיב: "זה לא סגור, חסרים הרבה דברים. מה עם דבר המפרסם ולמה מוחמד? אני נכנס לפנימית, תעבוד על זה"..
הקופי הבכיר: "מה אמרתי, בנזונננננננננננננננה, אין דברים כאלה!".
הקופי הבכיר מגרד בראשו. "אני יודע... זה בסדר. נראה לי שכבר ראיתי כזה. ספר שוב".
הקופי הצעיר מתחיל לספר:
"תדמיין מדבר. רואים בדואי יושב ליד האוהל ומכין קפה בפינג'אן. שקט. שומעים רק את הרוח מנשבת ואת הגחלים הרוחשות".
קופי בכיר: "אומרים גחלים לוחשות. תמשיך".
קופי צעיר: "פתאום נשמע סאונד של משאית שנעצרת בחריקת בלמים".
קופי בכיר: "משאית זה לא טוב, יש למתחרים. תמשיך".
קופי צעיר: "בחור שלבוש בבגדי שליח מתקרב לבדואי ושואל אותו: 'אתה מוחמד?', והבדואי מהנהן. 'תחתום כאן וכאן וכאן', השליח אומר לו. הבדואי חותם והשליח נכנס למשאית ונעלם. הפריים נפתח ומגלים שליד האוהל... "
"תעצור כאן", קוטע אותו הקופי הבכיר. "הבנתי הכל, אני לא סגור על הפינג'אן ולא על המשאית. הייתי מציע לך לחזור למחשב ולהביא עוד כמה רעיונות".
קופי צעיר: "אבל זה טוב, לא?"
קופי צעיר: "כבר 30 רעיונות, אין מצב שאני מצליח לחשוב על משהו טוב."
רואים בדואי יושב ליד האוהל ומכין קפה בפינג'אן. שומעים רק את הרוח מנשבת ואת הגחלים רוחשות. פתאום נשמע סאונד של משאית שנעצרת בחריקת בלמים.
בחור שלבוש בבגדי שליח נכנס לפריים ופונה לבדואי: "אתה מוחמד?" והבדואי עונה לו: "כן, אנא מוחמד". "תחתום כאן וכאן וכאן" השליח אומר. הבדואי חותם והשליח נכנס למשאית ונעלם. הפריים נפתח ומגלים שליד האוהל מופיע הר ענקי, סוג של אוורסט, שעטוף כולו בנייר אריזה. הבדואי מסתכל על ההר מחייך ואומר: איווה!
קריינות: "איפה שלא תהיה, אנחנו נגיע עד אליך- חברת השליחויות המובילה בעולם.
קרדיטים: אשתו של הלקוח, לקוח, מנכ"ל, משנה למנכ"ל, סמנכ"ל קריאייטיב, מנהל לקוחות, סופרוויזרית, תקציבאית, מנהל קריאייטיב, מנהל אשכול, סופרוויזר קריאייטיב, קופי בכיר, ארט, סמנכ"ל אסטרטגיה, פלאנר, קריאייטיב פלאנר, מפיקת משרד, במאי, חברת הפקה, בית פוסט, איפור, שיער, ביטוח, קייטרינג, נערת מים, נערת מים מינרליים, נער אורוות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם