מחשבות על עונה שאינה קיימת
בשבדיה נוכחנו שסתיו זה לא עוד קונספט עיצובי או שם לצבע שיער. בתוך כמה ימים מועברת הבשורה הסודית בין כל העצים, הפרחים ובעלי החיים. זמן שינוי. מפתח שבדי
מישהו אמר פעם, שהסתיו הוא הזמן בו כדור הארץ נושף את האוויר ממלוא ריאותיו. אחרי תקופה אינטנסיבית של צמיחה, גדילה, התרבות, הבשלה והתמלאות– הסתיו הוא זמן התרוקנות, רגיעה, ויתור והתנקות לקראת תרדמת החורף, שבה אוגר הטבע כוח ומרץ למעגל חיים חדש.
בארצנו הקטנטונת הכל כמובן בהילוך מואץ.
פה בארץ הצפון נוכחנו ש"סתיו" זה לא עוד קונספט עיצובי או שם לצבע שיער. בתוך כמה ימים מועברת הבשורה הסודית בין כל העצים, הפרחים ובעלי החיים, וכולם ללא יוצא דופן מגיבים לקוד שאנחנו כחברה אנושית הפסקנו לפענח: זמן שינוי. העלים נצבעים בצבעים פסיכודליים, הפרחים שולחים את כל תקוותיהם לשנה הבאה בתרמילי זרעים ונעלמים מהשטח, השמיים מתמלאים בחיצי ברווזים שחותרים באופן בלתי מתפשר למקום אחר, חמים יותר, עד לאביב. והמקומיים מגיבים בהתאם: מקפלים את ריהוט הגינה, מאכסנים חפצים ומזדרזים לסיים עבודות צביעה ושיפוץ. אבל כן, הם עדיין לובשים בגדים קלילים בחמש מעלות צלסיוס.
ועוד הבחנה לגבי החברה שסביבנו. אי שם בהיסטוריה שלה, החליטו השבדים שיש דברים שלא שווה להקדיש להם את רוב שעות היממה. עבודה, למשל. מרבית העסקים בשבדיה ימלאו יום עבודה טיפוסי שיתחיל בעשר ויסתיים בשש. חלקם יסתפקו במחצית מכך. בימים הראשונים שלנו פה העניין סיכל לנו תוכניות רבות, אבל כעבור זמן למדנו להתאים את עצמנו על ידי תכנון מראש, ואפילו לכבד את הרעיון.
לכל הציניים מביניכם שמאשימים את השבדים בעושר מופלג, דעו לכם זאת- השבדים לא כל כך עשירים, הם פשוט מסתפקים בפחות. מנכ"ל פורד האמריקאית מעשיר את חשבון הבנק שלו ב-22 מיליון דולר לשנה, שהם שבריר ביחס למה שגורפים השחקנים הכבדים בשוק ולהשוואה, האיש שמשתכר הכי הרבה בשבדיה – מנכ"ל חברת וולוו מביא הביתה 180,000 דולר מידי שנה בסך הכל.
ועכשיו זמן לדייק: השבדים לא כל כך עשירים, הם פשוט מסתפקים בפחות כסף, אבל לא מתפשרים על איכות חיים. כי כשאתה עובד שבע שעות ביממה, מוגן ברשת בטחון סוציאלית צפופה שמקשה עליך ביותר לפגוע בקרקעית – יש לך מספיק זמן להקדיש למה שחשוב לך- למשפחה, לחברים ולתחביבים משונים כגון קליעת זרי אצטרובלים על דלת הבית.
Happy planet index הומצא על ידי קבוצת כלכלנים אקטיביסטים בשנת 2006, כתגובה להגמוניה הדורסנית של הGDP (תל"ג – תוצר לאומי גולמי). לכל קוראינו שכמוני מאבדים ריכוז כשמונחים כלכליים מופיעים על המסך, אסביר בקצרה כי זהו נתון שאומד את סך הפעילות הצרכנית של מדינה, הייבוא, הייצור, הצריכה והייצוא והפך עם השנים לסמן העיקרי ל"בריאותה" הכלכלית של מדינה.
היעד המוצהר של הכלכלה העולמית הנוכחית הוא להגדיל את התל"ג מידי שנה. לנצח. ללא גבול. עוד לפני שנשאל האם זו שאיפה ריאלית, נעיז לשאול לרגע – האם זו השאיפה הנכונה? האם היכולת שלנו לייצר ולקנות ולייצר עוד קשורה איכשהו לבריאות החברה שבה אנחנו חיים? איפה משתקפים ערכים כמו מערכת הבריאות שלנו, בטיחות הרחובות שלנו, רמת ההשכלה, ההשקעה של הורים בטיפוח ילדיהם, מידת היצירתיות שלנו?
האפי פלאנט אינדקס הוא אחת מהיוזמות לשינוי האופן שבו אנחנו חיים. להפסיק למדוד מה שאפשר ולהתחיל למדוד מה שחשוב – ולבסס את הכלכלה שלנו בהתאם. ההנחה הבסיסית היא, שהשאיפה לחיים בריאים ומאושרים היא שאיפה אנושית אוניברסלית, לפיכך המדד כולל ערכי תוחלת חיים ממוצעת וערכים המבטאים מידת שביעות רצון התושבים מחייהם במדינה (פה באים לידי ביטוי כל החוסרים הנעלמים שהזכרתי קודם). כלל נוסף הוא, שהשאיפה הזו היא לא נחלת הדור הנוכחי בלבד – אלא זכותו הבסיסית של כל דור ודור.
במפתח פשוט ולא מושלם, מדרג האינדקס את מדינות העולם לפי מידת היעילות שבה הן משמחות את תושביהן במינימום משאבים. והתוצאה? אולי לא מפתיעה. אף אחת מהמדינות העשירות מהמערב לא נמצאת בעשירייה הראשונה. וגם לא בשנייה או בשלישית. הולנד היא הראשונה מביניהן שמופיעה ברשימה, אי שם במקום 43, הרבה אחרי מדינות כמו מצריים, נפאל, קובה, גמ'אייקה, גואטמלה וקוסטה ריקה – שממוקמת במקום הראשון. יותר מזה. מסתבר שמרבית מדינות ה-OECD, המועדון הכלכלי הנחשק שישראל חפצה מאוד להצטרף לשורותיו, צנחו במדד הHPI שלהן מאז שנות ה60. למעשה, ארה"ב היתה בריאה ומאושרת יותר בשנת 1961 מאשר בכל השנים מאז ועד היום.
מה למדנו היום ידידיי? אולי כלום. יש לנו אוברדראפט, עבודה להגיש, בית הפוך, סידורים לעשות, ואין זמן למהפכות אחרי החגים. אבל אולי נקדיש דקה לנשוף אוויר ולהשיר את תפיסותינו הישנות, כדי לטמון בלב זרעי רעיונות חדשים, עטופים בהבטחה לשינוי.
לינקים למרחיקי לכת:
◄ Happy planet index
◄ ביקורת על Happy Planet Index
למאיה תואר ראשון בביולוגיה בטכניון, אהבה גדולה לטבע, לבעלי חיים ולעשייה חברתית. קמפיינרית ארצית של ארגון מגמה ירוקה לשעבר, משכללת כרגע יכולות בתואר שני למנהיגות לקיימות בשבדיה
נא להמתין לטעינת התגובות
