זהו אינו מדור פרסומי
גם אם לחברה אין כוונה להפסיק למכור, זה לא אומר שלא ניתן להיות מודעים לבעיות שמוצריה יוצרים. וולוו, איקאה ו- H&M כמשל שבדי
אם בטור הראשון עסקנו בבניית התמונה הכללית שעיקרה לימודי 'קיימות' בשוודיה, עכשיו הגיע הזמן להתלכלך בפרטים. להרחיב קצת יותר בנוגע למונח החמקמק, כמעט כמו הסתיו בישראל. מונח שכמו הסתיו מכיל הרבה משמעויות ורבדים. מונח שלרוב מעלה יותר סימני שאלה מאשר פתרונות, מונח ושמו 'קיימות'.
ייתכן שנדלקה אצלכם כרגע נורית אזהרה שקראה בקול שעליכם לעבור מייד לכתבה
בכל רחבי העולם, כולל ישראל, אנשים בדרך כלל מקשרים את המושג 'קיימות' לנושאים סביבתיים כגון מיחזור, פיקדון על בקבוקי שתייה וגביית תשלום על שקיות בסופר. אי אפשר לטעון שזה לא חלק מזה, אבל להגיד שבכך זה מסתכם זה להמעיט בערכו של המושג. 'קיימות' זה מושג המקשר בין: החברה שלנו, המערכת הכלכלית עליה היא מבוססת ומתבססת, הפלנטה עליה אנחנו חיים ומערכות הקשרים המורכבות שבין שלושת הגורמים האלו.
אפשר לשפוך הרבה מילים על הסברים למושג 'קיימות', ואפשר גם ללכת בדרך אחרת ובמקום הגדרות וציטוטים, להסביר דרך דוגמאות מהשטח. מתוך כבוד למדינה המארחת הדוגמאות הן של ענקים נורדיים מוכרים, אבל כפי שמרמזת כותרת הטור, לא מתוך כוונה לפרסם. הדוגמאות הועלו במהלך החודשיים הראשונים בתכנית על ידי המרצים, כשביניהם אנשים כגון יוראן קרסטד שהיה בין היתר המנכ"ל של Volvo צרפת ומנכ"ל IKEA ארצות הברית ולאחר מכן אירופה.
לפני כן, נחזור לתחילת הטור ונסביר מה הקשר בין הרמזור לבין 'קיימות'. השאלה המתאימה היא: מדוע וכיצד הגענו למצב בו אנחנו מצפצפים במהירות האור? הנחת היסוד היא שכולנו ישראלים חמי-מזג שמנסים להתנהל כמיטב יכולתנו בתוך חיינו המודרניים ה"לחוצים". אבל האם זה ההסבר היחידי? האם הגורמים היחידים הם חוסר הסבלנות, חוסר הכבוד וחוסר האמון שפשטו בחברה שלנו? או האם יש קשר גם למספר כלי הרכב שעוברים כל יום על כבישי ישראל, שביחד עם תכנון לקוי של מערכת הכבישים יוצרים מצב המאפשר יותר פקקים מאשר תנועה?. ל'קיימות' אין פתרון אחד ופשוט, והסיבה לכך היא שהמציאות שלנו היא מורכבת. זה לא אומר שלא צריך להתמודד עם זה, זה אומר שצריך להבין איך.
איכות הסביבה למשל היא דוגמה אחת לבעיה מורכבת, וגם היא בפני עצמה מורכבת מכמה נושאים שהם מורכבים בפני עצמם, שההתחממות הגלובאלית ואיכות מי השתייה זה רק קצה הקרחון שלהם וגם הוא הולך ונמס. בכל זאת, ניתן לזהות מגמה הולכת וגוברת בעולם להפסיק לטאטא את הנושאים המורכבים האלו מהאג'נדה. עדות לכך היא שעם קבלתה של ישראל למועדון ה-OECD הנחשק מגיעה גם ביקורת. בה תיבחן בראש ובראשונה המדיניות הסביבתית בארץ והאם ישראל עומדת או כושלת בקריטריונים מחמירים. המגמה העולמית כבר נוטה לכיוון הקשר שבין האדם לסביבה, ובסופו של דבר כולם, לא רק ישראל, יצטרכו להתיישר לפי הקו.
בשוודיה שמו לב לכך כבר בשנות השבעים. בשנת 1972 התקיימה בשטוקהולם הועידה הראשונה של האו"ם לענייני סביבה, שבעקבותיה הוקמה ה UNEP, תכנית האו"ם לפיתוח הסביבה. נותנת החסות העיקרית לאירוע הייתה Volvo, ומנכ"ל החברה דאז הצהיר שעליהם לתמוך באנשים שמנסים לפתור את הבעיות שמוצרי החברה תורמים להם. הוא הבין שגם אם לחברה אין כוונה להפסיק למכור רכבים, זה לא אומר שלא ניתן להיות מודעים לבעיות שאותם רכבים יוצרים, ולקחת חלק בפתרון בכל דרך אפשרית.
שנים לאחר מכן, היו אלו אנשי Volvo ששכנעו את הממשלה השוודית לעלות את המס על דלק. המניע הפעם לא היה רק מודעות סביבתית להידלדלות הדלקים הפוסיליים כגון נפט, אלא גם לתלות שנוצרה במדינות הזרות באספקתם. מובן שהעלאת המס תשפיע על כל כלי הרכב כולל אלו שלה עצמה, אבל באותה הזמן החברה כבר הייתה עסוקה בפיתוח רכבים המונעים על ידי ביו-אתנול, דלק המופק מגידולים חקלאיים. העלאת המס על הדלק, היוותה בין היתר גם את הכשרת השטח לדור המכוניות הבא של החברה, צעד עסקי עם דובדבן סביבתי.
עסק חייב להרוויח, רכבים עדיין ימכרו, וביו-אתנול הוא בכלל עדיין סוגיה סביבתית בפני עצמה. אז מה Volvo כן עושה שמדגים קיימות? מודעות. ראייה מערכתית בה החברה היא חלק ממארג שלם. בסופו של דבר מאגרי הדלק יידלדלו, ונהיה חייבים למצוא פתרונות אחרים, אז למה לפתור מחר את הבעיות של היום. בין היתר החברה מדגימה שפתרון בעיות מורכבות דורש שיתוף פעולה בין כולם, עסקים וממשל זה רק קישור אחד מני רבים. לא פחות חשוב, Volvo מדגימה שגם לעסקים מותר וכדאי לחבק עצים.
באתר הבית של ענקית הרהיטים IKEA תוכלו למצוא את "הרשימה שאינה נגמרת" המפרטת את כל הפעולות שנעשות לקידום נושא ה'קיימות' במסגרת החברה. כבר בשנות השמונים התקינה הענקית השוודית פנלים סולריים על גג משרדי החברה הראשיים בשטוקהולם, ומאז הפעולות שהם נוקטים בהם לקראת התייעלות אנרגטית במתקני החברה ומעבר לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים רק הולך וגובר. אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו בישראל, בה נהנים ממאתיים שמונים ימים של שמש שאינם רתומים למאמץ?
האריזות השטוחות הן לא רק על מנת שתקנו יותר, אלא הן גם חוסכות מקום בהובלות מה שמצמצם את כמות הנסיעות וצריכת הדלק. צמצום דפי הקטלוג על מנת לחסוך בנייר, העץ לרהיטים מגיע רק מיערות המנוהלים בצורה תקינה, ואין כזה דבר מחנות-עבודה של ילדים. הדוגמאות האלו מראות לא רק התחשבות בקשר שבין אדם לסביבה, אלא גם על חשיבות הקשר שבין אדם לאדם, חלק לא פחות חשוב מ'קיימות' שלעתים קרובות מדי מוזנח. את הרשימה במלואה ניתן למצוא כאן. דוגמה נוספת לענקית שוודית הפועלת בכיוון דומה היא H&M, והסרטון הבא אולי זה ייתן קצת חומר למחשבה, מה חברה כן יכולה לעשות.
קשה להסביר 'קיימות' במילה אחת או בדוגמה, אבל מתוך כבוד למושג שמדבר על הסתכלות רחבה במקום ממוקדת, היה חשוב שנתחיל בהסבר כללי לפני שנוכל לרדת לפרטים, מה שיקרה בטורים הבאים. חשוב לציין כי לשוודיה אין בלעדיות על 'קיימות' אבל יש הרבה שאפשר ללמוד ממנה. קיימים היום מקומות בארץ שכבר עוסקים בזה הלכה למעשה, וגם להם יוקדש מקום של כבוד באחד מהטורים הבאים. לכל מי שדבק עד הסוף – רוב תודות ועכשיו הגיע הזמן לנשום שוב עמוק, כי העבודה האמיתית מתחילה רק עכשיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם