ערוץ 10 ניצל בזכות הסבך הבירוקרטי ואישיותם של מקבלי ההחלטות
ראוי שערוץ 10 ימשיך לפעול, אך עלינו ללמוד משהו מהתהליך האווילי שמתנהל סביב הניסיונות להצילו. דעה
זה לא שמישהו עובר כאן על החוק, כמו שטוענים היוצרים. אף אחד מהגורמים פשוט לא מציית למילתו שלו. כולנו זוכרים איך רעדו המקלדות כשבעל הערוץ זעק “איני יכול עוד.” היום הוא כבר מדגים שהוא יכול גם יכול לשים עוד 30 מיליון שקל לפחות. כולם גם שריינו ביומן לפחות 10 תאריכי "ישיבות גורליות" ברש שות השנייה, אבל שוב ושוב דחתה המועצה את הדד-ליין.
אתמול היתה זו הפעם האחרונה בינתיים שבה נדחה מועד ההרעה בשאלה אם הערוץ יחיה עוד שנתיים או יצא למכרז. גם הדוחות המכובדים של היועץ המשפטי, דורון אבני, ושל מנכ"ל הרשות, מנשה סמירה, התעופפו להם פתאום ברוח - והשניים הכשירו ואף ביקשו את הדחייה.
מי שיסגור ערוץ טלוויזיה בישראל עשוי לשלם מחיר כבד מאוד. הוא ישלח מאות אנשים אל לשכות האבטלה, יוריד דרמטית את מספר ההפקות בארץ ויואשם בפגיעה בלתי הפיכה בדמוקרטיה. שלא לדבר על מספר העיתונאים הממורמרים שיחכו לו בפינה בכל צעד שלו בעתיד.
במילים אחרות, יש ממה לפחד. מעבר לכך, אישאפשר שלא להניח שככל הנראה אין לאף אחד אינטרס ברור להביא לסגירת הערוץ. לו היה איל הון סמוי שחושק באפיק, כבר היו לוביסטים חרוצים מבצעים את שליחותם, וכבר היה השר או הרגולטור שהיה מתנדב לכבות את האורות בבית הוורד.
בואו נודה באמת: יש מיליון ואחד תירוצים ערכיים ומוסריים לשמור על ערוץ ,10 ולא נותר ולו תירוץ פרוצדורלי אחד. כל האפשרויות מוצו, ותרגילי חדר הדיונים הופקו כולם. האותיות הקטנות הוגדלו, והשורות הסתומות פורשו באין-ספור דרכים. בסופו של דבר החוק היבש נרטב עד כדי כך מזיעת החרדה של כל הנוגעים בדבר, עד שלמילתם לא נותר ערך.
אפשר לומר בביטחון שערוץ 10 ניצל. עכשיו כבר אף אחד לא יודע איך יעשה את דרכו חזרה למטה מהעץ הגבוה. לא כואב הלב על השעות שבוזבזו בחדרי הדיונים? ערוץ 10 ניצל בזכות הסבך הבירוקרטי ואישיותם של מקבלי ההחלטות בישראל, שמהירות עבודתם ורמת ההחלטיות שלהם מאפשרות רק כיוון אחד - השאש רת המצב על כנו.
זה לא טור של "נו, נראה אתכם סוגרים." ראוי שערוץ 10 ימשיך לפעול, אך עלינו ללמוד משהו מהתהליך האווילי שמתנהל סביב הניסיונות להצילו. זו עדות חיה למנטליות הישראלית, שנראה כי היא ממש בזה לעבודה מאורגנת לפי תקנות ונהלים. כאן עובדים מתוך אמפתיה, רחמים, נקמנות או תפיסות עולם ואג'נדות. אבל בעיקר - עובדים כאן מתוך פחד.
נא להמתין לטעינת התגובות
