תנו להם בראש
התקשורת עשתה לפוליטיקאים חיים קלים בדרך אל הקלפי: בלי עימות טלוויזיוני, בלי תחקירים נוקבים, בלי שאלות קשות. קבלו את המפסידה הגדולה של בחירות 2009
פרופיל ציפי לבני, בנימין נתניהו
ביבי? לבני? ברק? ליברמן? אם את כל הידע שלכם עליהם הייתם אוספים מהטלוויזיה בחודש האחרון, לא היה נותר בכם ספק: מדובר בארבעה מנהיגים שריריים וסקסיים, אנשים קסומים ומופלאים, שעתיד מדינתנו בטוח כשהוא מונח בידיהם. אף מילה, אפילו לא רמז קל, על זה שביניהם נמצאים שני ראשי הממשלה הגרועים בתולדותינו, פוליטיקאית שקיפצה תוך עשור בין שישה משרדי ממשלה שונים, ופאשיסט אחד שרק נאמנותו לממשלת רוסיה אינה מוטלת בספק. מהמם.
המחדל התקשורתי זועק אל השמים. שיתוק אחז במיטב עיתונאי המסך ועורכיהם. את הקמפיינים של המפלגות הם קיבלו בהרמת ידיים מוחלטת ובצייתנות עיוורת. איש לא טרח לבדוק מיהם האלמונים שמרכיבים את רשימתו הפופוליסטית
של איווט ליברמן. אף אחד לא העלה באוב את המחדלים המטורפים מהקדנציה הקודמת של ברק ונתניהו. ואין צדיק בסדום שבחן לעומק את משנתה המסתורית והאמורפית של ציפי לבני. ביזיון מקצועי מוחלט.
התקשורת המשודרת פישלה כל הדרך אל הקלפי, מצעידה את צרכניה כזומבים אל מאחזי השפיות האחרונים. הדרישה לעימות טלוויזיוני בין המתמודדים - מאבני היסוד של הקמפיין התקשורתי בדמוקרטיה העולמית, ורק פנטזיה פרועה אצלנו - אפילו לא נשמעה. בשום שלב לא התעורר דיון כלשהו בסוגיות הבוערות שעל הפרק. העיתונות האלקטרונית הפכה סופית למשת"פית של פוליטיקאים וספין-דוקטורים, מאמצת בעליצות את ססמאותיהם הריקות והנבובות וממתגת אותן כ"חדשות". דיכאון.
בדברי הימים של קריסת הדמוקרטיה הישראלית יישמר פרק מיוחד לבגידת התקשורת, בעידן שבו הפסיקה לשמש ככלב שמירה נאמן ועברה לכשכש בזנבה המרוט, מלקקת את ידי האדונים שהיא אמורה לנשוך. מה שעצוב זה שהדבר אינו נובע מאג'נדה פוליטית, הטיה אידיאולוגית או קונספירציה אפלולית. סתם משילוב של עצלות, פחדנות ומצוקה כלכלית. כך, בעוד כמה חודשים, נמצא עצמנו תקועים שוב עם ממשלה כושלת ומושחתת. ואז התקשורת תסתער.