מדוע נסגר תיק גבריאלי?
ביחידה הארצית לחקירות הונאה חוקרים חשד לפיו רשות המסים העניקה יחס מפלה לאיש העסקים
גילויים חדשים בפרשת "כרטיס פתוח": היחידה הארצית לחקירות הונאה גבתה בחודשים האחרונים עדויות בניסיון לבדוק האם שיקולים פסולים עמדו בבסיס החלטת הנהלת רשות המסים לסגור את תיק החקירה נגד איש העסקים ראובן גבריאלי, איל הקזינו ובעליה של חברת "חוות ראם". נגד גבריאלי התנהלה לפני מספר שנים חקירה בחשד לרכישת חשבוניות מס פיקטיביות, שבסיומה הגישו החוקרים דוח חמור - כולל המלצה להעמידו לדין פלילי ולקבוע לו שומה אזרחית גבוהה לתשלום. חרף הדברים, התיק נסגר זמן קצר אחר כך בלא כלום, בהחלטה של הנהלת רשות המסים. חוקרים שעסקו בתיק העידו כי ניהול החקירה היה "שערורייתי", וכי מטעמים לא ענייניים נמנעו מהם פעולות בסיסיות, מה שחיבל בחקירה.
- "כרטיס פתוח" - כל החשודים וכל החשדות
בסוף 1996, לאחר שנבנו עשר בריכות דגים ראשונות, רכש גבריאלי מהאחים ארביב ומשותפם, איש העסקים מריו לזניק, 80% ממניות החברה. כעבור שש שנים, לאחר שגבריאלי השתלט על החברה ופיטר את האחים, הגישו השניים תלונה נגדו. על פי התלונה, חוות ראם הכניסה לספריה חשבוניות פיקטיביות במסווה של הוצאות בגין בניית בריכות דגים, במטרה לנפח את הסכום שממנו תוכל לקבל החזר מאוחר יותר.
לדברי האחים, בעת שנתבקשו לחתום על בקשה להחזרים ממרכז ההשקעות, בהיותם עדיין דירקטורים בחברה, הבחינו שבחלק מהמקרים מדובר בהשקעות שכבר בוצעו בעבר. עוד טענו כי עלות בניית בריכות הדגים תומחרה במחיר גבוה בהרבה מהעלות האמיתית.
התלונה הועברה לאגף המכס והמע"מ, שפתח בחקירה נגד גבריאלי בחשד להוצאת חשבוניות פיקטיביות ומסירת מסמך כוזב במטרה להתחמק מתשלום מס. חוקרי מחלקת החקירות של המע"מ בתל-אביב חשדו כי זיאדת עותמאן, קבלן תושב הכפר מוקבלה שנבחר על ידי גבריאלי לבנות בריכות חדשות לחווה, ניפק חשבוניות פיקטיביות.
החקירה העלתה כי גבריאלי התעקש להטיל את פרויקט הבניה דווקא על עותמאן, שימים ספורים קודם לכן פתח חברה חדשה ברשם החברות. בעדותם סיפרו האחים ארביב כי סיכמו עם קבלן מנוסה אחר שדרש שליש מהמחיר של עותמאן, אולם גבריאלי התעקש, זאת על אף שהתברר כי לעותמאן אין בכלל פועלים ואין ביכולתו להרים את הפרויקט.
בסופו של דבר הוחלט כי הקבלן שהביאו האחים יבצע את העבודה, לכאורה עבור עותמאן. מאיר ארביב טען בחקירתו שעותמאן נהג להגיע לחווה רק
באוקטובר 2002 הפכה החקירה לגלויה, והחוקרים הגיעו לבתיהם של עותמאן וגבריאלי כשהם מצוידים בצווי חיפוש. עותמאן נעצר לחקירה אחרי שחומרים רבים נתפסו בביתו, ואילו גבריאלי יצר באמצעות פרקליטו קשר עם הנהלת מחלקת החקירות. זו אישרה לו באופן חריג לצאת לחו"ל לכמה ימים - חרף החקירה נגדו - ובמקביל קיבלו חוקרי מע"מ הוראה שלא לבצע חיפושים אצל גבריאלי. בידי חוקרי המשטרה הקלטה של גורם מקצועי בכיר במע"מ, שלדבריו ההנחיות שלא לעצור את גבריאלי הגיעו מהנהלת אגף המכס והמע"מ בירושלים.
ההתנהלות בתיק גררה ביקורת קשה מצד שורת חוקרים ותיקים במחלקת החקירות, שטענו בעדותם - במסגרת הליכים שונים בבתי משפט - כי צמרת מחלקת החקירות בתל-אביב נתנה יד לשיבוש החקירה. "במהלך התיק נחשפתי להתנהלות ולפעולות לא מקובלות ולא תקינות לדעתי לחלוטין", העיד בבית המשפט חוקר ותיק אחד. חוקר אחר העיד כי "אופן ניהול החקירה היה שערורייתי בהיבט של היחס המועדף לגבריאלי. . . לא זומנו נחקרים פוליטיים לחקירה". ראש צוות החקירה הודה אף הוא בבית המשפט כי ניתנו לגבריאלי הקלות, אולם טען שמדובר בהקלות הניתנות מפעם לפעם גם לנחקרים אחרים.
בעוד חוקרי המע"מ גובים עדויות משורה של מעורבים חגג חבר מרכז הליכוד, הקבלן דוד אבו, את יום הולדתו במסעדה ברחובות. בין החוגגים עם אבו היה גם ידידו הוותיק, ראש מחלקת החקירות של המכס והמע"מ בתל-אביב רפי עמיאל. כמה ימים קודם לכן הוזנה למערכת הממוחשבת של מחלקת החקירות של עמיאל ידיעה שסיפרה כי דוד אבו הינו בעל חברת בנייה אשר בנתה את מגדלי השפלה ברמלה, וכי קיזז חשבוניות מס פיקטיביות על שם חברות שונות מפרויקטים שבנה.
בידיעה, שהוגשה לבית משפט במסגרת תביעה אזרחית, צויין עוד כי "דוד אבו מכר חשבוניות פיקטיביות לראובן גבריאלי". אבו , צריך לציין, מחזיק בחברת בנייה בשותפות עם שוני גבריאלי, אחיו של ראובן ואביה של חברת הכנסת לשעבר ענבל גבריאלי, שנכח גם הוא במסיבה.
איש המודיעין של מחלקת החקירות, רפי רותם, סיפר בתצהיר שמסר לבית המשפט כי למד מהממונה עליו שאבו "הוא נשוא של מידע רב בדבר עבירות מס חמורות, כולל הברחות מכולות סיגריות וסחר והפצה של חשבוניות מס פיקטיביות עוד מתחילת שנות ה-90". הידיעה המודיעינית בעניין ידידו של עמיאל, שהגיעה ליחידה בעיצומה של החקירה בעניין גבריאלי, נותרה במחשב. באופן תמוה היא לא הגיעה לצוות החקירה מעולם.
בטרם התקבלה החלטה בתיק, ערכו חוקרי מע"מ בשיתוף עם ימ"ר תל-אביב פשיטה על בתי קזינו והגיעו לצורך חיפושים גם לביתו ולמשרדיו של גבריאלי. במשרד הבחינו החוקרים בספרי הנהלת החשבונות של חוות הדגים של גבריאלי, אותם ספרים שבעבר נמנע מהם לתפוס חרף צו החיפוש.
החוקרים, שהיו משוכנעים כי החומר הכולל העברות כספים ותשלומים יסייע לחקירה, מיהרו להתקשר לממונה עליהם במחלקת החקירות, אלא שזה הורה להם שלא לגעת בדבר, ולחוקרים ההמומים נותר רק לציין את דבר ההוראה החריגה בדוח הפעילות שכתבו. זמן לא רב אחר כך כונסו החוקרים לשיחה סגורה על ידי עמיאל, ממונה החקירות, שנזף בחוקרים ואמר: "לא כל מה שרואים צריך לכתוב בדוח חיפוש".
למרות כל המהמורות, דוח סיכום החקירה היה קשה למדי. "הוצאו חשבוניות מס מנופחות לחוות ראם והן בבחינת חשבוניות פיקטיביות. עותמאן לא ביצע את העבודה, אולם הדרך שבה בוצע דרכו התשלום הסוותה את זהות מבצעי העבודה בפועל והכשירה את קבלת חשבוניות המס. . . קיים הפרש אדיר בין עלות הפרויקט במחירים המצוינים (כמיליון שקל - ק.ל.) לבין חשבונית המס שהוציאה א.ל. ראם (החברה של עותמאן - ק.ל.) בגין הפרויקט, בסך 3.2 מיליון שקל".
בסיכום ממליץ ממונה פרויקטים חקירות, יובל מעוז, כי "יש לחייב את העוסק בסך 454,788 שקל בגין קיזוז תשומות שלא כדין". בהמשך ניתנה המלצה גם להגיש נגד גבריאלי כתב אישום פלילי. גבריאלי הגיש השגה על שומת המס, וזו נדחתה.
בתחילת 2004 הועבר התיק להנהלת המכס, שם טופל אישית על ידי סגן מנהל המכס זאב פורת, שהחליט על סגירתו בהיבט הפלילי ובהיבט האזרחי מחוסר ראיות. חוקרי יאח"ה גבו באחרונה עדויות ממעורבים בפרשה, הנמצאת כידוע בראשיתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
