עשה לך פסיכולוג
מלכתחילה היא לא השתגעה על הש"ות האינטרנטי, אבל כשהוא פלש לתחום היחסים הבין אישיים, זה כבר הוציא אותה מדעתה. יעל משאלי
אבל כל זה לא אכפת לי כמו התשובות מתחום הפסיכולוגיה, הנוגעות ליחסים בין בני משפחה – למשל, שאינן שאלות הלכתיות כלל. להלן, מתוך "מורשת", השבוע:
"שלום רב, אני נשואה שנתיים, ומסתדרת יפה עם חמותי, חוץ ממשהו שמאוד מרגיז אותי.
לחמותי יש נכדה ראשונה מהבת ונכד מהבן, שניהם בני שנתיים. אני שמה לב שהיא אוהבת ומתייחסת לנכדה שלה (מהבת) יותר משהיא מתייחסת לבן שלי... יש הרבה דוגמאות (וכאן יש פירוט של דוגמאות אופייניות).
הדבר עוד יותר מרגיז שאני פורקת את הכעס על בעלי שלא אשם בכלום.
אמרתי לבעלי שאמא שלו קרה כמו קרח והוא בתגובה ענה לי ''את קנאית''
האם אני מצפה מחמתי יותר מידי? ואם כן, מדוע לבת כן היא משתדלת ולבן שלי לא??
סליחה על האריכות, ותודה מראש".
"אכן את מצפה ליותר מדי מחמותך. המצב שאת נמצאת בו אינו בגלל שחמותך משקיעה יותר בנכדה מאשר בנכד, אלא בגלל שאת מחשבנת כל צעד שלה ובודקת אותו מול גיסתך. זהו מעשה שיכול להביא רק למריבות בינך ובין בעלך.
מותר לחמותך לאהוב מישהו יותר ומישהו פחות, את לא יכולה למדוד זאת ואפילו אסור לך למדוד את זאת כי את מזיקה לחיי המשפחה שלך, את מוציאה על בעלך כעסים שלא צריכים כלל להיות וסתם הורסת לעצמך את האווירה ואת החיים המשפחתיים. האם כל זה שווה את ההרס שנעשה?
תני לחמותך לחיות את חייה כפי שהיא מבינה ואל תבקשי לראות ממנה דבר ותראי כיצד פתאום הכל יראה לך אחרת, טוב יותר ויפה יותר.
אנחנו לא נמצאים בתפקיד של חינוך ההורים וחיפוש מה הם עושים. תפקידנו בעולם הוא לחנך את עצמנו כדי שנוכל לחנך את ילדינו. וברצות ה' כשאת תהיי סבתא לילדים תנהגי
האם את יודעת ומכירה את כל המורכבות של מערכת היחסים שלה עם גיסתך, ברור שלא כי אינך נמצאת תמיד ליד גיסתך ואינך יודעת את הרגישויות ששם או את הדברים שמתרחשים שם, וטוב שכך. לכן איננו יכולים לדעת מדוע כל אחד במערכת עושה את מה שהוא עושה, ושוב טוב מאד.
אני מציע שתירגעי מהיחס שלך לנושא, ותתחילי לחשוב בגישה אחרת ושונה, כפי שכתבתי למעלה, ותראי כיצד האור יחזור לעיניך והחיים יהיו יפים וורודים".
לשואלת, כדאי לומר:
למה שאלת רב? למה באינטרנט? נניח שאת חושבת (וכך חושבים רבים) שחלק מסגולותיו הייחודיות של רב היא גם הבנה עמוקה באנשים, באינטראקציות אנושיות, ביחסים... כל רב? סתם רב? אפילו אחד בן עשרים ושש שאין לו קהילה משלו וטרם הספיק לצבור ניסיון ויידע בתחומים האלה?
למשיב, עלי לומר:
עם כל הכבוד, זו תשובה של גבר. כל נהג משאית, עובד ניקיון, אינסטלאטור, רופא ועורך-דין היה משיב ככה לאשתו. מה היתרון היחסי שלך כרב? רוצה להצטרף למקצועות הייעוץ והטיפול? בבקשה, אבל מתחילים באמפתיה. בקבלת הקושי. בהבנת החוויה הקשה של השואלת. אתה חושב שיש משהו בהטפת המוסר הצדקנית שלך שהיא לא שמעה כבר מבעלה? שמאות אלפי נשים לא שומעות כל יום מבעליהן האדיפאליים?
ולבעל יש לומר:
חביבי, אתה צריך טיפול דחוף. לא של רב ולא באינטרנט. אם יש משהו שיחבל במשפחה שלך, בהקשר היחסים בין אשתך לאמא שלך – זה אתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
