הכל זהב

הוא הגשים חלום וקנה לעצמו חנוכיית כסף ענקית להדלקה בשמן, היא אלופת העולם בטיגון לטקעס מסורתיים וסופגניות בצורות מוזרות. הם נשואים חמישים שנה בחנוכה הזה. ההורים של יעל משאלי

יעל משאלי | 18/12/2006 8:00

הם בני שבעים ואחת. יש להם שני נינים, תשעה-עשר נכדים, שלושה חתנים וכלה אחת, עוד שלושה ילדים חוץ ממני, והם חוגגים איתנו בחנוכה הזה חמישים שנות נישואים. ההורים שלי.

נחת גדולה. אין דרך אחרת לתאר את זה. פשוט נחת.
הוא מתל אביב, היא מירושלים.
הוא 1.95מ' היא 1.50 מ'.
הוא אוהב לקחת את החיים מהכורסא שלו, היא לא יכולה לשבת לרגע.
הוא שתקן, היא דברנית.
הוא התחיל לשטוף כלים בשנה האחרונה, היא קנתה אוטו.
הוא עושה בראש חישובים מתמטיים במהירות של מחשבון כיס, היא קוראת שלושה ספרים בשבוע.
הוא בחיים לא החליף חיתול או נורה שנשרפה, לא דפק מסמר בקיר ולא טיגן חביתה. היא לא מבינה מה כיף בשופינג, מה הקטע של בית-קפה ולמה ללכת למספרה בשביל לקצוץ תלתלים או לצבוע שיער.
הוא משה, היא שרה.
אבא ואמא שלי.

חמישים שנה ביחד זה מסע לגמרי לא פשוט. את רובו עשיתי איתם, מנקודת תצפית ייחודית של הילדה השנייה. את כל הדברים הכי חשובים

למדתי מהיחד שלהם: שמשפחה זה הכי חשוב בעולם. שבכלל לא חשוב מה הצבע שלך, מאיזה עדה אתה ומה הצבעת בבחירות האחרונות, העיקר שתהיה בנאדם.

שלרכוש ולפוזה אין שום ערך, לנתינה וחסד יש. שהמחויבות הראשונה של הורים היא לילדים שלהם. שבן הזוג שלך הוא בעדיפות על כל אחד אחר, אפילו על ההורים. שלכל זוג יש רגעי משבר. שקשה זה לא בהכרח רע. שגם התאמה היא עניין של החלטה וכוח רצון. שאהבה היא כל מיני דברים, לא רק חיבוקים ופינוקים. שאתה מקבל את הילדים שלך כמו שהם, ללא תנאים מוקדמים. שלנחישות והתמדה בחיי נישואים יש חשיבות כמו לאהבה וחמלה. גם להומור. שלהיות צודק זה לא כל כך חשוב, אבל זה יותר כיף. שצעקות, צחוקים, ריבים, שמחות, התלהבות, דכדוך, הם חלק מהחיים. שלא חייבים לאהוב אותם דברים, ליהנות מאותם עניינים ולהיות דומים כדי לחיות ביחד. שחמישים שנה הם שנה ועוד שנה ועוד שנה... וכל שנה יותר טובה מזו שלפניה.
ושהעיקר הבריאות.