נדרשת קצת פרספקטיבה, נקודת מבט היסטורית, אומר תת־אלוף במיל' ארי סינגר, ששירת כקצין מילואים ראשי עד שנת 2021. "כבר ראינו משברים, ראינו איומי סרבנות, ובכל פעם אמרו שעכשיו מדובר במשבר הכי משמעותי שהיה. יש לי קילומטרז' די ארוך בנושא. התחלתי מילואים אחרי מלחמת לבנון הראשונה. התעסקתי כמפקד גם עם שתי האינתיפאדות, אוסלו ומלחמת לבנון השנייה. בשבועיים־שלושה האחרונים פגשתי עשרות קציני מילואים, הן במפקדות חטיבה והן במפקדות אוגדה", ומשבר של סרבנות, הוא אומר, לא פגש.
בסקר של מכון אקורד באוניברסיטה העברית שפורסם השבוע, נטען שיהיו אחוזי תמיכה מפליגים בסירוב המילואימניקים לשרת, אם "המהפכה המשפטית" תעבור.
"אני ממש לא מרגיש שזה המצב, בטח לא בקרב אנשי המילואים עצמם. אין לי שליטה לא על התקשורת ולא על הפוליטיקאים. מה שכן יש לי, זו השפעה על אי־אלו מפקדים. אני חושב שהכי חשוב זה לדעת למסגר את הסיפור בצורה אחרת שבסוף תביא את החייל המאיים או המסרב בפועל, לחזור בו ולהמשיך לשרת עם חבריו ליחידה. לדעתי, בעבודה טובה של מפקדים הדבר הזה לא קיים ולא יתקיים.
"כי באמת שום דבר לא השתנה", סבור סינגר. "אין שום דבר שמערער על חוק יסוד הצבא, אין שום דבר שמערער על השבועה שנשבענו כשהתגייסנו, אין שום דבר שמערער על ערכי צה"ל. גם לשיטת מי שאומר שישראל עומדת להיות מדינה לא דמוקרטית, אנחנו לא שם. ומעל הכול, מה שלא השתנה הם האתגרים הביטחוניים, מבפנים ומבחוץ. אני בטוח שחס ושלום אם יגיע יום פקודה לא יתייצבו מאה אחוז אלא 120 אחוז. אני מצר על כך שאנשים משתמשים במערך המילואים כאיזשהו קרדום לחפור בו. משתמשים בדרגה שלהם במילואים כדי להביע עמדה פוליטית. וחשוב להבדיל בין אנשי מילואים ובין 'בדימוס'. לא מעט ממי שמגדירים עצמם אנשי מילואים במחאה הזו, לבשו מדים לאחרונה לפני חמש או עשר שנים. הם לא במילואים, הם בדימוס.
"על מי שהוא בעל תפקיד פיקודי במילואים, צריכה לחול האתיקה של מפקד בקבע. ברגע שאני מוביל חיילים אחריי, אני לא יכול להיות מזוהה כאדם פוליטי. לדוגמה, חייל או מפקד בתקופת בחירות שנמצא במקום ה־87 ברשימת הליכוד למשל, מוקפא ממילואים. ברגע שלקחתי על עצמי אחריות, יש לי גם אחריות לא להיות מזוהה פוליטית. כאזרח אני יכול לומר מה שאני רוצה".
גם כשמדברים על 120 אחוזי התייצבות של מילואימניקים ביום פקודה, הם מגיעים כולם מתוך אחוז זעיר של האוכלוסייה שמשרת במילואים ונושא בכל הקשיים הכרוכים בכך. הציפייה עכשיו היא שהם גם לא יביעו עמדה פוליטית?
"לא. אני אומר שאין להשתמש בדרגה כדי להביע עמדה, ודאי אם אתה מפקד יחידה. לכל אזרח יש זכות לעשות מה שהוא רוצה. אני חושב שזה לא הוגן ולא לגיטימי להשתמש בדרגה או בשם היחידה שלך, לצבוע את המאבק כמאבק של אנשי מילואים.
"לגבי הכמות הקטנה של משרתי מילואים פעילים, בעיניי הם אומנם אחוז קטן אבל הוא כמו תרכיז. כשמכינים מיץ, שמים טיפת תרכיז שנותנת טעם ומשמעות לכל המים. משרתי המילואים הם אחוז קטן עם השפעה מכרעת על החברה הישראלית. אני חושב שאחד הדברים היפים של מערך המילואים הוא, ואני מצטט ממסמך אסטרטגיית צה"ל – ש'מערך המילואים הוא נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל ויש בו פוטנציאל לחיזוק החוסן הלאומי והחברתי, מפני שחיילי המילואים הם שליחים הדדיים – של הצבא בחברה ושל החברה בצבא".
היית מצפה מהמפקדים היום בקבע, עד הרמטכ"ל, לומר אמירות יותר ברורות בנושא?
"אני יודע שהרמטכ"ל וקצין מילואים ראשי עושים עבודה מצוינת. הם נפגשים עם עשרות קצינים, והמסרים צריכים לבוא בציר המפקדים. מסר ברור ששולל כל אפשרות לסרבנות גלויה, אפורה, איומים בסרבנות – בין אם האיומים מפורשים או מרומזים".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') ב"יומן" של מקור ראשון
