החלטת ממשל ביידן להביא אל קיצה את הנוכחות הצבאית של ארצות הברית באפגניסטן התקבלה בהפתעה בקרב שכנותיה. כמו אבן המושלכת לאגם, המצב באפגניסטן יוצר סביבו אדוות המשפיעות גם עליהן. התחושה הרווחת במדינות הללו היא שאחרי יותר מעשרים שנה של הבטחה אמריקנית להשליט סדר ויציבות באזור, האמריקנים נטשו את המערכה והשאירו אדמה חרוכה. הארגון האסלאמי הקיצוני נטל את השלטון בכוח הזרוע, וכעת המדינה סובלת מחוסר יציבות בעקבות מאבק פנימי בין משטר טליבאן, דאעש וגורמים נוספים.
אחת המדינות שמוטרדות באופן ישיר מהמצב באפגניסטן היא שכנתה מצפון, אוזבקיסטן. "אוזבקיסטן מעוניינת בפתרון קבוע ובייצוב המצב באפגניסטן, ובכינון שלום ארוך טווח במדינה", אומרת שגרירת אוזבקיסטן בישראל פרוזה מחמודובה, בריאיון למקור ראשון. "אנחנו מחויבים לשמר יחסי ידידות ויחסי שכנות טובה עם כל המדינות שבגבולותינו, ובהן גם אפגניסטן".
לאורך ההיסטוריה, המיקום של אוזבקיסטן נחשב אסטרטגי. היא נמצאת על "דרך המשי", שבה עבר המסחר מסין לאירופה. מאלכסנדר מוקדון, דרך ג'ינגיס חאן, ועד טימור לנג שנחשב אבי האומה האוזבקית במאה ה־14 – מנהיגים וצבאות שונים עברו בשטחה, כבשו אותה ורצחו באכזריות רבים מתושביה. גם ברית המועצות השתמשה בשטחה של אוזבקיסטן לצרכיה, תוך שהיא מנצלת את אוצרות הטבע ואת שטחי המדינה לצרכיה האסטרטגיים. מאז הכרזת עצמאותה, בשנת 1991, מפתחת אוזבקיסטן קשרים עם מדינות המערב ובכללן ארה"ב, שגם היא עשתה שימוש במיקומה האסטרטגי במרכז אסיה.
מאז ומעולם העסיק המצב באפגניסטן את אוזבקיסטן. אחרי פיגועי התאומים ב־2001, הכוחות האמריקניים יצאו למתקפות נגד הטליבאן מבסיסים בשטח אוזבקיסטן. אוזבקיסטן נחשבת בעלת הברית הגדולה ביותר של ארה"ב מבין מדינות בריה"מ לשעבר במרכז אסיה. כעת, עם נסיגת הכוחות האמריקניים מאפגניסטן, יש לאוזבקיסטן חשיבות רבה בניסיון להשפיע על עיצוב אפגניסטן החדשה. בסיסי סיוע לפליטים אפגנים הוקמו בשטחה, וחבילות עזרה עם תרופות ומזון נשלחות משם לאפגניסטן.
"מדובר במדינת גבול שכנה שלנו", מדגישה השגרירה מחמודובה. "בישיבה האחרונה של ארגון שנחאי לשיתוף פעולה התייחס הנשיא שלנו שבקט מירומונוביץ' מירזייאיב למצב שם, ואמר כי יש צורך לפתח גישות מתואמות לאור המצב הקיים באפגניסטן, כמו גם לפתח דיאלוג עם הרשויות החדשות של מדינה זו. הנשיא הדגיש שיש למנוע את הגידול האפשרי של הקיצוניות באזור ואת ייצוא האידיאולוגיה הרדיקלית, כמו גם את השימוש בשטח אפגניסטן לפעולות חתרניות נגד מדינות שכנות, ולהבטיח את שמירת זכויות האדם והחירות הבסיסית, לרבות זכויות נשים ושל מיעוטים לאומיים במדינה. כמו כן, ציין הנשיא שיש לעשות הכל כדי למנוע משבר ההומניטרי רחב היקף ועלייה בזרם הפליטים. הנשיא הבטיח להמשיך את העזרה הכלכלית והסוציאלית לאפגניסטן. אנחנו במגעים עם הרשויות באפגניסטן, ועושים ככל יכולתנו להביא ליציבות שם".
הנשיא מירזייאיב הצהיר השבוע באופן תקדימי כי "יש לבחון אפשרות להפשרת נכסי הממשלה האפגנית בבנקים זרים".
השגרירה הראשונה
פרוזה מחמודובה החלה את הקריירה הדיפלומטית שלה בשנת 1996, לאחר שסיימה את לימודיה באוניברסיטת טשקנט באוזבקיסטן, ולימודים נוספים בגרמניה. היא השתלבה במשרד החוץ האוזבקי ונרתמה לקדם את ענייני מדינתה, שקיבלה עצמאות חמש שנים קודם לכן. ב־2016 נכנס לתפקידו הנשיא השני של רפובליקת אוזבקיסטן העצמאית, שבקט מירומונוביץ' מירזייאיב. הוא מוביל רפורמות במדינה שאוכלוסייתה מוסלמית ברובה, ושם לו למטרה לקדם את מעמד הנשים. ב־2020 מונתה מחמודובה לשגרירת אוזבקיסטן בישראל, ועשתה היסטוריה כאישה הראשונה שמשמשת שגרירה של אוזבקיסטן.
"ניהול נכון של מאגרי מים הוא בעיה בינלאומית חשובה, ואצלנו בפרט. אחת המשימות שלי היא לגייס לטובתנו את הידע, הטכנולוגיה והניסיון שלכם"
"המינוי שלי הוא בהחלט הוכחה לשינוי המדיניות, אבל הוא רק דוגמה קטנה למה שמתרחש באוזבקיסטן בחמש השנים האחרונות", אומרת מחמודובה. "32 אחוזים מהפרלמנט שלנו הם נשים, ו־25 אחוזים מהסנאט. מכיוון שהתחלתי את שירותי במדינה בשנות התשעים, אני בהחלט יכולה להעיד על השינוי המבורך, ועל המדיניות המכוונת שמתקיימת כדי לשלב נשים בפוליטיקה ובעמדות של קבלת החלטות".
באוזבקיסטן, המדינה המאוכלסת ביותר במרכז אסיה, חיים יותר מ־34 מיליון בני אדם. היא מחולקת ל־12 מחוזות, בנוסף לרפובליקה האוטונומית קרקלפאקסטן. בכל מחוז שולט "חכים", ושליטי המחוזות כפופים כולם לנשיא. מאז עצמאות אוזבקיסטן כיהן בתפקיד איסלאם קרימוב, עד מותו בשנת 2016. בתקופת שלטונו פעלו שירותי הביטחון האוזבקיים בכוח נגד הקיצוניות האסלאמית, והמשטר היה ריכוזי בידי הנשיא. הנשיא הנוכחי מירזייאיב מנהיג מדיניות אחרת, דמוקרטית יותר ופתוחה למערב.
ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו באוזבקיסטן. השגרירות הישראלית פועלת בבירה טשקנט, והשגרירות האוזבקית שוכנת ברמת־גן. "אנחנו חוגגים 30 שנים לעצמאותה של רפובליקת אוזבקיסטן", מציינת מחמודובה. "מאז 1991 אנחנו מגבשים את מדיניות החוץ שלנו. זה לא דבר של מה בכך, יש הרבה מורכבויות, ומדובר בתהליך ארוך. בשלב הנוכחי אנחנו יכולים בהחלט לומר שישנה פתיחות של אוזבקיסטן לקהילה הבינלאומית. אנחנו עושים את הצעדים הללו בהנהגת הנשיא שלנו, ורואים תוצאות.
"מבחינתי, כבוד גדול להיות הנציגה של מדינתי בישראל. זהו אתגר, משום שישראל נחשבת מאז ומעולם מדינה מפותחת. אנחנו רואים בישראל אחת המדינות החשובות במזרח התיכון. אנחנו מלאי הכרת תודה על הקשרים הארוכים בין אוזבקיסטן לישראל, ורואים בכם שותפים שלנו. התקווה שלנו היא שנוכל לממש את השותפות הזאת בתחומים רבים ככל האפשר".
בעיני השגרירה, הפוטנציאל העסקי בין ישראל לאוזבקיסטן רחוק ממימוש. "לצערי, היקף הסחר בין המדינות עומד על 50 מיליון דולר בשנה בלבד. ברור לכולם שבשביל שתי מדינות בעלות אינטרס משותף, זה לא מספיק. יש בסיס טוב וכלים טובים לחזק את הנתון הזה. לאחרונה הוקמה לשכת מסחר לקידום העסקים בין ישראל לאוזבקיסטן, ואני מקווה שאנחנו בדרך הנכונה.
"השאיפה שלי היא להביא יותר אנשי עסקים ישראלים לאוזבקיסטן, כדי לממש את הפוטנציאל העסקי בין המדינות. הישראלים אוהבים לפתוח את עצמם לאופקים חדשים, ואני בהחלט יכולה לומר שיש באוזבקיסטן הזדמנויות ופוטנציאל גדול בתחומים רבים ובהם חקלאות, מים, חברות הזנק, טכנולוגיה מתקדמת, רפואה ובריאות. גם לנו יש מידע וניסיון בתחומים שיכולים לעזור לישראל. הרבה עבודה לפנינו, ובשותפות נכונה נוכל לקדם את האג'נדה המשותפת".
לשאלתי כיצד חילופי הממשל בארה"ב משפיעים על אוזבקיסטן, השגרירה משיבה בדיפלומטיות ובקצרה: "אנחנו נמצאים בקשרים וביחסים טובים עם הגורמים המרכזיים, ובתוכם גם ארה"ב. אנחנו מעריכים מאוד את שיתוף הפעולה האסטרטגי, ברמה גבוהה, שיש לנו עם האמריקנים".
ואיך משפיעים חילופי הממשל בישראל?
"יש לנו דיאלוג עם הממשלה החדשה בישראל, הוא התחלתי מאוד כעת, ולכן קשה לומר שיש שינוי כלשהו ביחסים. אני רוצה להדגיש שממשלת ישראל תמיד תמכה בשיתוף הפעולה עם אוזבקיסטן, ואנחנו מעריכים מאוד את הקשר ההיסטורי הארוך בין שני הצדדים. גורם משמעותי שאחראי לקשר הזה הם היהודים – אלה שחיים באוזבקיסטן, ואלה שיצאו ממנה וחיים בישראל ובמדינות אחרות. הפזורה היהודית שעזבה את אוזבקיסטן ועלתה לישראל היא גשר לפעילות המשותפת שלנו".
הסכמי אברהם שברו את הטאבו סביב קיומם של יחסים גלויים בין מדינות מוסלמיות לישראל. בעקבותיהם, ההסכמים הפומביים שנחתמו בין חברות עסקיות מאיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו לחברות ישראליות עוררו את התיאבון של מדינות נוספות ובהן אוזבקיסטן. לדברי השגרירה, "אוזבקיסטן תומכת בנורמליזציה עם ישראל, ומברכת על ההתפתחויות החיוביות במזרח התיכון בדמות הסכמי אברהם שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין, והפעילות המשותפת בעקבות ההסכמים הללו. אנחנו מסתכלים על ההתפתחויות הכלכליות בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחריין, ומעוניינים בשיתוף פעולה דומה, נוסף על מה שכבר קיים.
"לכל מדינה יש הייחוד שלה והפוטנציאל העסקי שלה. אוזבקיסטן נמצאת במרכז אסיה, והשאיפה שלנו היא לנצל את המיקום הזה כדי להיות מרכז כלכלי של הובלה, שינוע ואספקה. הפוטנציאל העסקי קיים. אנחנו רוצים לקדם את הסחר המשותף ואת הכלכלה המשותפת בעזרת היתרון הישראלי בחקלאות, ניהול מאגרי מים וסטארטאפים. כשגרירה אני מעוניינת להגדיל את שיתוף הפעולה".
אחת הבעיות המרכזיות של אוזבקיסטן היום היא מחסור במים. מאגר המים הגדול שלה הוא ימת אָרָאל, שמאז שנות השישים סובלת מהתייבשות ומזיהום בעקבות ניסויים בנשק והזרמת דשנים ופסולת תעשייתית בתקופת שלטונה של בריה"מ. "ניהול נכון של מאגרי מים הוא בעיה בינלאומית ממדרגה ראשונה, ואצלנו בפרט. אחת המשימות שלי כשגרירה בישראל היא לגייס את הידע, הטכנולוגיה והניסיון שלכם לטובת אוזבקיסטן. אסון הטבע שמתרחש בימת אראל וההתייבשות של המים שם, דומים למצב שמתרחש אצלכם בנגב. גופים אקדמיים מישראל כבר הביעו התעניינות במחקר באזור. יש פה הזדמנות לשותפות גדולה. אנחנו צריכים לשלב כוחות כדי ללמוד על הבעיה".
גאים בקהילה היהודית
יהדות אוזבקיסטן נחשבת לאחת העתיקות בקהילות ישראל, והיא מוכרת בעיקר בזכות העיר בוכרה. במהלך המאה העשרים הגיעו אליה גם יהודים אשכנזים, ובשיאה מנתה הקהילה יותר מ־200 אלף נפש. רובם עלו לישראל בשנות השבעים והתשעים, אחרים היגרו לארה"ב ולאירופה. היהודים שנותרו במדינה מרוכזים בעיקר בטשקנט.
"ברפובליקת אוזבקיסטן חיים 130 לאומים וקבוצות אתניות, ויותר מ־16 דתות", מציינת השגרירה בגאווה, ומדגישה שכיבוד הדתות הוא מסורת בארצה. "יש לנו באוזבקיסטן עשרה בתי כנסת פעילים ושבעה מרכזי תרבות יהודיים. הם פזורים ברחבי המדינה ופועלים היטב. הקהילה היהודית מונה היום כ־5,000 נפש, ואנחנו גאים בה מאוד. יש יהודים בטשקנט, בבוכרה, בסמרקנד, בפרגנה ובמחוזות נוספים.
"בשיחה שקיימתי עם גורם באחד המרכזים היהודיים, הוא סיפר לי על קהילה של 25 חברים בלבד שחיים במחוז נאוואי. זה אומר שהממשל והחברה באוזבקיסטן נותנים את התנאים שמאפשרים לקהילה קטנה כל כך להתקיים, לפעול ולחיות כחלק מהעם ומהחברה. בעיניי זוהי הגשמת המטרה העיקרית שלנו לחיות בשלום, בחברות ובשיתוף פעולה בין כל הדתות במדינה. כבוד בשבילי להיות שגרירה של מדינה שמגשימה את המטרה הזאת".
שאיפותיה של השגרירה לחזק את מארג היחסים בין ישראל לאוזבקיסטן בתחומי הכלכלה והתיירות נבלמו עם פרוץ הקורונה. היא מספרת על תוכנית מיוחדת לקידום התיירות באוזבקיסטן בצל המגפה, וקוראת לישראלים להגיע ולבקר במדינה.
"יש פוטנציאל גדול מאוד של תיירות ישראלית לאוזבקיסטן, ואני עושה את המיטב כדי להגדיל את היקף התיירות מישראל. יש באוזבקיסטן ערים יפות, שווקים ומקומות מיוחדים שיכולים לעניין את התייר הישראלי. אנחנו רוצים לפתוח את שערינו לתיירות, ולאפשר לגלות את התרבות המוסלמית ואת המדינה שלנו. מאז פברואר 2018 אין לישראלים צורך בוויזה לאוזבקיסטן, וישנן טיסות בכל שבוע מתל־אביב לאוזבקיסטן. אני מזמינה את כולם להגיע למדינה היפה שלנו".
איך אתם מתמודדים עם הקורונה בהקשר הזה?
"אנחנו נאבקים, כמו כל העולם. למרות המגפה אנחנו עדיין מפעילים טיסות ישירות למדינות רבות, ומשאירים את אתרי התיירות והבילוי פתוחים. אני חושבת שרבים הבינו שהקורונה לא הולכת לשום מקום, ולכן יש צורך לחיות לצידה. אנחנו מטפלים בצורה מקומית בבעיות, ויש לנו תוכנית מיוחדת לתיירות בטוחה כדי לאפשר את המשך התיירות הנכנסת. יש לנו כמה חוקים ותנאים כדי לשמור על היקפי הדבקה נמוכים ולאפשר את המשך התיירות. אנחנו לא סוגרים שום דבר וממשיכים על פי התוכנית הזאת. השקענו הרבה בהכשרת אנשי התיירות כדי ליישם את תוכנית הקורונה שלנו, שקובעת איך לשמור על מרחק, איך לשמור על שדה התעופה ועוד כמה מהלכים.
"אני מאחלת לאזרחי מדינת ישראל שנה רגועה, בלי קורונה או הפתעות אחרות. שנה שנוכל לקדם בה את שיתוף הפעולה בין המדינות".
