פרישתו הקרובה של פרקליט המדינה שי ניצן, ב־15 בדצמבר, לא תיפול על איש בהפתעה. למעשה זו הייתה אחת הסיבות שהביאו להחלטה להאיץ את הדיונים בענייניו של ראש הממשלה, כדי לנקות את השולחן לפני עזיבתו של ניצן. עם זאת, ואף שהעיתוי היה ידוע לכולם וקבוע מראש, שבוע ויומיים לפני התאריך המיועד איש אינו יכול לומר עדיין מי ייכנס לנעליו של ניצן וימלא את התפקיד הבכיר.
שבועות ארוכים שורר מתח בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ובין שר המשפטים אמיר אוחנה, סביב השאלה בחלקו של מי נופלת האחריות והזכות למנות ממלא מקום זמני לפרקליט המדינה. מינוי קבוע הרי לא בא בחשבון, מכיוון שעל פי הנחיות היועמ"ש ממשלת מעבר מנועה מלהקים את ועדת האיתור הנדרשת לשם כך. על פי החוק מינוי ממלא מקום נמצא בסמכותו של שר המשפטים, אלא שהנחיות היועצים המשפטיים לדורותיהם קובעות כי בעת ממשלת מעבר יש לבצע מינויים ברגישות ולקבל את אישור היועמ"ש. אז מי יאמר הפעם את המילה האחרונה? הדד־ליין קרוב, ובעוד זמן לא רב נדע את התשובה.
בראשית השבוע שיגר השר אוחנה הודעה לתקשורת ובה כתב כי לאחר שעדכן את היועץ מנדלבליט, הוא מתכוון לערוך בימים הקרובים ראיונות ובדיקות למועמדים שונים משורות הפרקליטות ולבחור מתוכם את פרקליט המדינה הזמני. מדבריו של אוחנה השתמע באופן ברור: מינוי התפקיד מצוי בסמכותו, ובסמכותו בלבד. אוחנה הציג חמישה שמות של בכירים הממלאים תפקידים שונים בפרקליטות: רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; שלמה (מומי) למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים; אורלי בן־ארי־גינזברג, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז; דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה; ואושרה גז־אייזנשטיין, פרקליטת מחוז תל־אביב.
רשימתו של אוחנה כוללת אמנם כמה שמות, אבל את המועמדים הבולטים למשרה הנחשקת קל לזהות: נזרי ולמברגר, שני פרקליטים בכירים ומוערכים שגם השתתפו באופן פעיל מאוד בדיונים בתיקי נתניהו, וברור לחלוטין שגם העניין הזה לא נעלם מעיניו של שר המשפטים. נזרי נחשב למי שהוביל את הקו המרוכך בהליכיו הפליליים של נתניהו, וסביר להניח שהדבר תרם לנטיית ליבו של אוחנה למנותו לתפקיד.
דקות ספורות לאחר שיצאה הודעתו של שר המשפטים, הוויכוח בינו ובין היועץ המשפטי לממשלה התקדם מחדרי הפרקליטות אל קדמת הבימה התקשורתית. מנדלבליט הבהיר בהודעה לתקשורת כי המציאות הפוליטית והמצב הרגיש שבו נתונות המדינה ומערכת המשפט מחייבים כי המינוי לתפקיד פרקליט המדינה יהיה מקצועי ונטול שיקולים פוליטיים. "במצב הפוליטי הקיים אין לדעת מה יהיה משך התקופה שבה ישמש ממלא המקום בתפקידו, ואין לשלול את האפשרות כי מדובר יהיה בחודשים ארוכים", כתב היועץ. "מכלול המאפיינים המפורטים של תפקיד פרקליט המדינה, וההיבטים שעליהם הוא מופקד בתחום אכיפת החוק, מחייבים – במיוחד בנסיבות הייחודיות והחריגות הקיימות בעת הזו – כי ההשפעה הפוליטית על מינוי ממלא המקום תהא מצומצמת ותחומה ככל הניתן. זאת באופן שיבטיח את עצמאותו של ממלא המקום, את אי־תלותו בגורם הממנה ואת אמון הציבור בטוהר השיקולים העומדים בבסיס המינוי".
בתרגום חופשי, מנדלבליט רמז בבהירות כי הוא האיש שאמור לקבל את ההכרעה או לפחות להיות שותף קריטי בה. הוא גם הצביע על שלמה (מומי) למברגר, שהופיע ברשימתו של אוחנה, כמועמד המוביל מבחינתו, "זאת בשים לב לוותק הרב של עורך הדין למברגר, לתפקידיו הקודמים ולתפקידו הבכיר הנוכחי, ולניסיונו העשיר ויכולותיו הגבוהות". למברגר נחשב אכן למועמד המוביל ורבים בפרקליטות העריכו בשבועות האחרונים כי הוא שימונה לתפקיד הזמני, אלא שלא בטוח שהתעקשותו של היועץ המשפטי לממשלה על מינויו תשחק במקרה הזה לטובתו מול שר המשפטים.
ברגע שמנדלבליט סימן את המטרה והכריז על למברגר כעל הבחירה שלו, המשנה ליועץ רז נזרי הבין שמוטב מבחינתו להסיר את מועמדותו. שעות בודדות מפרסום רשימת המועמדים ולאחר התלבטות קצרה, פנה נזרי אל שר המשפטים והודיע לו כי הוא לא מתכוון להתמודד על התפקיד הזמני, "תודה על הבעת האמון והכללתי ברשימת המועמדים לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה, משרה שלא ניתן להפריז בחשיבותה", כתב. "עם זאת, כפי שאמרתי לך בשיחת ההיכרות הראשונה שלנו לפני כמה חודשים, בסמוך לכניסתך לתפקיד, כששאלת בסוף השיחה על תוכניותיי לעתיד ועל תפקידים כמו היועמ"ש ופרקליט המדינה – איני רואה עצמי מועמד לתפקיד פרקליט המדינה, והערך המוסף של יכולותיי וניסיוני הוא לאו דווקא בתפקיד זה. כך גם מסרתי זה מכבר ליועמ"ש בשיחות שלנו במהלך החודשים האחרונים כי איני רוצה ואיני מעוניין בתפקיד זה".
נזרי לא הסתפק בהסרת מועמדותו שלו, אלא גם חיזק את עמדתו של היועץ וטען בפני שר המשפטים כי למברגר הוא האיש הנכון. "מהיכרותי את פרקליטות המדינה, דומני שעו"ד שלמה למברגר, המשנה לפרקליט המדינה, הוא המועמד המתאים מבין המועמדים שציינת לשמש בעת הזו כמ"מ פרקליט המדינה. שוב תודה על הבעת האמון ועל הצעת מועמדותי", חתם את פנייתו. למרות הכרזתו כי אינו מעוניין בתפקיד, לא מן הנמנע שכאשר תוקם ועדת איתור בעוד כמה חודשים, שמו יעלה בשנית כמועמד ממשי.
הכול זמני
גם האפשרות להאריך את כהונתו של ניצן עלתה לא פעם בתקופה האחרונה בקרב אנשי הפרקליטות, כאשר הבינו שלא ניתן יהיה לאייש את התפקיד הקבוע. אלא שגם להם היה ברור שמהלך כזה ייתקל בהתנגדות חריפה של שר המשפטים אוחנה, שדעתו על שי ניצן ידועה. נראה גם שעמדתו התקיפה של פרקליט המדינה בכל הקשור לתיקי נתניהו לא סייעה לו. אוחנה הגדיל לעשות, ובהודעה שבה פרסם את רשימת המועמדים ציין כי לכל הפרקליטים שהוא מעוניין לבחון לתפקיד יש "ניסיון רב של שנים רבות בניהול תיקים פליליים, בוודאי יותר מלפרקליט המדינה הנוכחי בעת כניסתו לתפקיד".
אף שמדובר בממשלת מעבר שסמכויותיה מצומצמות, נעשו ניסיונות להקים ועדת איתור שתבחר פרקליט מדינה קבוע, אלא שהיועץ המשפטי לממשלה סירב לכך. בדומה למהלכים רבים אחרים שמסוכלים בתקופת ממשלת מעבר, הוא נימק את החלטתו בכך שהמינוי עלול לכבול את ידיה של הממשלה הבאה בזמן כהונתה, ולכן יש להסתפק בשלב הזה במינוי זמני בלבד. שר המשפטים אוחנה הבהיר בהקשר הזה כי גם הוא פנה באופן אישי ליועץ ושאל אם ניתן להקים ועדת איתור כזו. "לפני כמה חודשים, כששאלתי את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אם לא הגיע הזמן להקים ועדת איתור, שמשך עבודתה לרוב הוא מספר חודשים, הוא השיב לי שלא ניתן בתקופת בחירות או בתקופת ממשלת מעבר להקים ועדת איתור למינוי של פרקליט מדינה קבוע, משרה הקצובה בחוק לכהונה של שש שנים".
בימים כתיקונם, כלומר כאשר מכהנת ממשלת קבע, מינויים בכירים נעשים באמצעות ועדת איתור המאפשרת להציג מועמדים חיצוניים ולדלג על חובת המכרז. במקרה של מינוי פרקליט המדינה, ועדת איתור כזו כוללת את היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה, מנכ"ל משרד המשפטים, נציג האקדמיה ונציגת ציבור, והם שמעבירים את המלצותיהם לשר המשפטים. באמצעות ועדת איתור, ובשונה מהמצב במכרזים ובמינויים זמניים, ניתן למנות פרקליט מדינה גם מחוץ לשורות הפרקליטות. במערכת המשפטית מעריכים כי לא מן הנמנע שכאשר תוקם ועדה כזו, גורמים פוליטיים יציגו בה מועמדים חדשים שלא בהכרח צמחו במשרד המשפטים.
ביום ראשון הבא יעזוב שי ניצן באופן רשמי את משרדו בירושלים, וייתכן שכבר יחל לחתור אל מטרתו הבאה: בית המשפט העליון. עד אז יצטרכו מנדלבליט ואוחנה להחליט על מועמד שמוסכם על שניהם. לכאורה זו לא צריכה להיות בעיה מסובכת במיוחד. אם מנדלבליט מעוניין בלמברגר, וגם אוחנה הכריז עליו כאחת האפשרויות מבחינתו – הסאגה הזו יכולה להסתיים בקלות במינויו של למברגר לתפקיד. אלא שייתכן שהשניים, שבפרק הזמן הקצר שלהם יחד במשרד המשפטים ניהלו לא מעט מחלוקות מתוקשרות, יבחרו גם הפעם במסלול העימות. גם אם אוחנה הציג בתחילה את למברגר כמועמד מוביל מבחינתו, ייתכן שלאחר שמנדלבליט הכריז עליו כעל האפשרות היחידה מבחינתו, שר המשפטים ישנה את דעתו וינסה לקדם מועמד אחר.
מנגד, גורמים בפרקליטות טוענים כי מנדלבליט לא יהיה מוכן לכופף את ראשו בפני אוחנה וכי הוא יתעקש על בחירתו של למברגר. אם אוחנה יחליט בכל זאת למנות מועמד בניגוד לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט עשוי לסרב להגן על המינוי בבג"ץ, בעתירות שבוודאי יונחו על שולחנו.
לסיום נזכיר כי ממלא מקום פרקליט המדינה, שזהותו תתבהר ככל הנראה בימים הקרובים, יצטרף לשורה ארוכה של תפקידים זמניים. כך ממלא מקום מפכ"ל המשטרה, מוטי כהן, שכהונתו מתארכת פעם אחר פעם בתוקף הנסיבות. גם מנכ"לית משרד המשפטים הנוכחית, סיגל יעקובי, היא מינוי זמני לאחר שלא ניתן היה לאייש באופן קבוע את מקומה של המנכ"לית המועזבת אמי פלמור. למעשה גם שר המשפטים עצמו מכהן על תקן מחליפהּ של השרה לשעבר שקד, שפוטרה ביוני. כל אלה נהנים ממשרות נחשקות, מעמד וכוח, אבל בפועל כהונתם מסורסת ומוגבלת.
ואלו הם: המועמדים לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה
שלמה (מומי) למברגר
מכהן קרוב לשלוש שנים בתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, ובמסגרתו השתתף באופן משמעותי בדיונים על תיקי ראש הממשלה. קודם לכן מילא תפקידים בכירים רבים בפרקליטות, ובין היתר היה סגן מנהל מח״ש ופרקליט מחוז תל־אביב. למברגר ייצג את המדינה בתיק הונאת הפטריארכיה היוונית, וליווה כמה כתבי אישום נגד ארגוני פשיעה. מנדלבליט כבר הודיע כי מבחינתו הוא המועמד הראוי לתפקיד.
דן אלדד
התמחה בפרקליטות מחוז ירושלים ובבית המשפט העליון אצל השופט אהרן ברק, אז המשנה לנשיא בית המשפט העליון. כיהן בעבר גם כעוזרו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין. מועמדותו של אלדד איננה מפתיעה, ובחודשים האחרונים שמו עלה בהקשר הזה כמה פעמים. במסגרת עבודתו בפרקליטות טיפל אלדד בין השאר בהליכים בעניינו של מרגל האטום מרדכי ואנונו לאחר שחרורו ממאסרו.
אורלי בן־ארי־גינזברג
המשנה לפרקליטת מחוז מרכז, עומדת כיום גם בראש הפורום הביטחוני בפרקליטות המדינה. עשויה לעמוד בליבת המחלוקת בין היועץ לשר המשפטים. כבר בשיחה שנערכה ביניהם בשבוע שעבר הבהיר מנדלבליט לאוחנה שהמועמדות של בן־ארי ֿגינזברג לא נלקחת בחשבון מבחינתו.
אושרה גז־אייזנשטיין
מונתה לפני כשנתיים וחצי לתפקיד פרקליטת מחוז תל־אביב, והחליפה מועמד אחר ברשימה – מומי למברגר. לאורך השנים השתתפה בתיקים פליליים מתוקשרים רבים, הבולט שבהם הוא תיק הרצח ב"הברנוער". היא שקיבלה את ההחלטה לבטל את כתב האישום נגד חגי פליסיאן, לאחר שהתברר כי עד המדינה בפרשה שיקר בפני חוקריו. פרקליט המדינה הפורש שי ניצן יצא באותם ימים להגנתה, ואמר כי היא תיזכר כמי שעשתה מעשה ראוי ואמיץ שהוביל לביטול כתב אישום נגד אדם שלא עשה את המעשים שהואשם בהם.
