א' אהוד, ב' בלגנץ, ג' זה מועד נוסף? מילון הבחירות השלם

אֵהוּד בָּרָק חוֹזֵר

את מערכת הבחירות הקודמת הוא בילה בטוויטר, תוקף את ראש הממשלה נתניהו על כל צעד ושעל ומחכה בכיליון עיניים להזמנה לחזור למערכת הפוליטית. הפעם החליט ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק לקחת את המושכות לידיו ולרדת לסיבוב נוסף בזירה, אולי בפעם האחרונה בקריירה הפוליטית שלו. הוא הקים את המחנה הדמוקרטי והצטרף למרצ ולפורשת העבודה סתיו שפיר, אך במקום להעביר מנדטים לגוש השמאל הוא מאיים על הישרדותה של מפלגת העבודה. מרצ, שבסקרים עד כה מוסיפה לעצמה בין מנדט לשניים בלבד, לא מצליחה לממש את האקזיט החלומי. ייתכן שהסיבה לכך היא עברו המורכב של ברק מול החברה הערבית, שבבחירות הקודמות רבים בה הצביעו למרצ. אם להשתמש בסיסמת הבחירות של המחנה הדמוקרטי, להיות במקום העשירי ולחשוב שתיכנס לכנסת – זה אומץ!

בָּלָגַנְץ

בכחול־לבן התאמצו להוכיח שוב ושוב עד כמה מטבע הלשון הקליט שטבעו בליכוד מתאר נכונה את הבוקה ומבולקה במפלגה הגדולה. פעם אלה הקלטות יעלון נגד לפיד, ופעם נשיקת סולחה בין השניים. פעם היו"ר גנץ מחפש את המדליף מבית בלי ליידע את השלישייה, ופעם הוא מורה להקפיא את הקמפיין בזמן מתיחות ביטחונית ובאותו רגע ממש לפיד תוקף את נתניהו. בלגן, כלומר בלגנץ.

 

 

ג', מוֹעֵד נוֹסָף לַבְּחִירוֹת?

לא מתקפה איראנית או מערכה רחבה בעזה; אזרחי ישראל והפוליטיקאים שלהם חוששים כעת מחלום בלהות אחד – סבב שלישי של בחירות. אגב, זוהי גם תחזיתו של אהוד אולמרט, אחד שהיה כאן ראש ממשלה. זה אמנם נראה כמו תרחיש בדיוני, אבל כך בדיוק חשבנו גם באפריל, והנה אנחנו כאן. רבים במערכת הפוליטית תוהים מה יקרה במצב של היעדר הכרעה, כאשר נתניהו שוב לא יצליח להרכיב ממשלה, וגם גנץ שיקבל את המנדט לא יכנס אליו 61 ח"כים. אנה נלך? המדינה שנכנסה להקפאה עמוקה בחצי השנה האחרונה, משרדי ממשלה מנומנמים, זירות ביטחוניות בוערות ותקציבים שתקועים בוועדות הכנסת – כל אלה ממש לא מוכנים לסבב ג'.

דְּרָמָטִית, הַצְהָרָה

מתברר שלמרות השמועות על חוכמתו של העם היהודי, אנחנו גם עם בעל זיכרון קצר מאוד. כמה קצר? בבחירות הקודמות הבטיח נתניהו "הצהרה דרמטית", ובמשך יממה ניסינו לנחש – פרשנים, פוליטיקאים ועמך ישראל – מה ממתין לנו בשעה המיוחלת. בסופו של דבר התבשרנו כי נתניהו ביקש עימות עם עדי מדינה ובקשתו נדחתה. אכן דרמה. השבוע התרגיל הזה חזר, ושוב המדינה נכנסה לדום ובטוויטר פרחו הניחושים – מעליית פולארד לארץ, ועד הודעה של נתניהו כי זו הקדנציה האחרונה שלו. ומה קיבלנו? הבטחת בחירות להחלת ריבונות בבקעת הירדן, אם תשימו בקלפי את הפתק הנכון כמובן. במדינה שפעולות הרואיות ואסונות קשים הם לחם חוקה, להבטיח לנו דרמת פעולה ולהביא מיני־סדרה לא ממש מוצלחת, זה כמעט מעליב.

הַצָּד שֶׁל הָ־M16

נדמה שבמערכת הבחירות הזו יו"ר כחול־לבן בני גנץ השתפשף מעט בעמידה מול קהל ובישיבה מול מצלמות ומראיינים מנוסים, ועדיין הוא הצליח לספק ביטויים ואמירות חדשות ללקסיקון הפוליטי. למשל, "אם בארזים נפלה שלכת (במקום שלהבת), מה יעשו אזובי הקיר", בהתייחס לתיקי נתניהו. אנחנו אמנם אנשים רציניים, אבל זו שגיאה משעשעת בהחלט. במקרה אחר, לאחר שהוא לא השיב בשלילה נחרצת דייה לשאלה האם ישב עם נתניהו, סיפקו לו יועציו דרך מילוט מקורית. גנץ שב לעמדת השידור והסביר: "לא שמעתי היטב את השאלה, זו האוזן של ה־M16". לשימוש בפעם הבאה שתצטרכו להבהיר משהו, לחזור בכם וכדומה.

וַעֲדַת הַבְּחִירוֹת, כְּבוֹד הַשּׁוֹפֵט מֶלְצֶר

מבחירות מועד א' זכור היטב דיון הבוטים המופרך שנערך בוועדת הבחירות, תוך תחקור ממושך של צייצנים ומגיבים ברשתות החברתיות. הפעם ועדת הבחירות לא הפיקה הצגה נוספת בסגנון, אבל היא נשארה בעין הסערה בעקבות הטענות על זיופים נרחבים בבחירות הקודמות, פרשת המנדט השמיני של יהדות התורה ופולמוס המצלמות. עוד נזכור מהסבב הנוכחי את הופעתה של ח"כ סתיו שפיר בפני הוועדה, כאשר השופט מלצר דוחק בה לקצר את דבריה ולרדת מבמת הנואמים, והיא בתגובה מפריחה האשמות על "השתקה". המבחן הגורלי עוד לפניה: האם הפעם תצליח ועדת הבחירות להפיק תוצאות אמת בזמן קצר יחסית עם מינימום חשדות לזיופים והטיות? בריאיון במוסף דיוקן לכותבת השורות, מנכ"לית ועדת הבחירות מבטיחה שכן.

זֶהוּת

 

כבר קראתם את המצע? אם לא, לא נורא. הברית הכי מפתיעה בבחירות הללו, יותר מחזרתם של בנט ושקד אל הבית היהודי שנטשו, היא זו שנרקמה בין יו"ר זהות משה פייגלין וראש הממשלה נתניהו. לאחר שני עשורים של עימות מר, השניים הניחו את היריבות בצד וחתמו על הסכם שהוריד את זהות ממפת המרוץ בתמורה לשלל הבטחות. ימים ספורים לאחר שפייגלין קרא להצביע זהות בפתק של מחל, קראו בכיריו לשעבר להצביע זהות בפתק של ימינה. בקרוב נדע למי הקשיבו מצביעי זהות.

חֲפַרְפֶּרֶת

שבועיים תמימים הקדשנו למאמציו של יו"ר כחול־לבן לאתר את המדליף מבין שורות מפלגתו. תחילה החיפושים נעשו באופן חובבני, תוך מתקפות פנימיות. בשלב הבא כבר נשכרה חברת אבטחת מידע ששתלה מידע כוזב אצל חברי כנסת בניסיון למצוא את האשם, נעשו בדיקות רקע לעובדי מטה ונבדקו מחשבים. גנץ לא יידע את חבריו לקוקפיט על הריגול הפנימי, מה שגרר זעם רב. מצעד האשמים התרכז דווקא בצד של יש עתיד. החפרפרת טרם נמצאה, או לפחות לא פורסמה, אך מצעד ההדלפות והכותרות נעצר. בינתיים.

טְרַאמְפּ

הנשיא האמריקני מככב שוב בקמפיין הליכוד, אבל תרומתו מוטלת הפעם בסימן שאלה. אם בסבב הקודם נתניהו קיבל ממנו הכרה ברמת הגולן והעניק בתמורה יישוב על שמו, הפעם לא ברור מה ואם בכלל יעשה טראמפ כדי לסייע לידידו. בינתיים לא נראה שהוא מתאמץ. ההבטחה להחיל ריבונות בבקעת הירדן נתקלה בחומת שתיקה אמריקנית, בפיטורי היועץ הניצי ג'ון בולטון ובהושטת יד לאיראן.

יָאִיר נְתַנְיָהוּ

עם יד אחת על המקלדת, בנו של ראש הממשלה מכתיב סדר יום ומעורר מהומות פוליטיות. הוא מטריל את שקד וסמוטריץ' בזמן שידור פייסבוק ומשגר לעברם מטח שאלות, מתנגח בעיתונאים ומכנה אותם בכינויי גנאי, ותוקף אפילו את ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ומטיח בו האשמות קשות. בהזדמנות אחרת האשים נתניהו ג'וניור את יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בתכנון פוטש עם ליברמן, ומיד מחק את הציוץ. לא פעם נחלץ אביו להבהיר כי דבריו של בנו אינם על דעתו, ובכל זאת יש מי שמייחסים לבן דברים שאביו חושב אך אינו יכול לומר.

 

 

כְּתַב אִישׁוּם

שבועיים לאחר הבחירות יחל הליך השימוע של ראש הממשלה, ובינתיים אזרחי ישראל זוכים כמעט בכל ערב לדיווחים מחדר החקירות. פעם אלה עדויות מקורביו של נתניהו נגדו, ופעם עדויות על הלחץ שהופעל לגיוס עדי מדינה. בנט ושקד, שבתחילה שמרו על עמימות בסוגיית התמיכה בחסינות לראש הממשלה, יצאו לאחרונה בהצהרות תמיכה ברורות בנימוק של הצורך לשמור על "היציבות השלטונית". לא ברור אם כתבי האישום של ראש הממשלה יכריעו את הבחירות, אבל התקשורת דואגת לשמר אותם על סדר היום, כל יום.

לְבָנִים וּשְׁחוֹרִים

ח"כ רם בן־ברק מכחול־לבן עורר מהומת א־לוהים לאחר שכינה את מצביעי הליכוד שחורים. "אתה רוצה לקרוא לזה ימין ושמאל? תקרא לזה ימין ושמאל. אתה רוצה לקרוא לזה שחור ולבן? תקרא לזה שחור ולבן. הם שחורים, אנחנו לבנים", אמר לכתב גלי צה"ל אבי דבוש בשיחה מנומנמת בשבתרבות. בהמשך פרסם הבהרה: "הכוונה היא לחושך ואור ושחור לבן, ליברלי ופשיסטי. כל דבר אחר זה פשוט לא נכון, וחבל שלוקחים את זה לשם". אבל כנהוג במחוזותינו, הבהרות לעולם יגיעו מעט מדי ומאוחר מדי, ולא יסירו את הרושם שלפיו בן־ברק תיאר את מצביעי הימין באופן גזעני. למרות מאמצי הליכוד, האמירה הזו לא חוללה סערה רבתי בנוסח גרבוז.

מַצְלֵמוֹת

פרויקט המצלמות של הליכוד, שבמסגרתו נשלחו בבחירות הקודמות כאלף משקיפים וחברי ועדה לקלפיות המגזר הערבי כדי לתעד ולמנוע זיופים, העלה בחכתו עדויות לכ־140 מקרים של פגיעה בטוהר הבחירות. בליכוד עבדו קשה כדי להוציא את המיזם לדרך גם הפעם – עם כוח אדם מוגבר, מוקדי תיאום, אבטחה ועוד – אך יו"ר ועדת הבחירות פסל את המהלך והודיע כי מי שתשלח הפעם לקלפיות אלפי פקחים מצוידים במצלמות תהיה ועדת הבחירות והיא בלבד. בליכוד עברו למתקפה וניסו לקדם את חוק המצלמות על אפם ועל חמתם של היועצים המשפטיים. ההצלחה היחידה שלהם הייתה לשלוט בסדר היום במשך כמה ימים, להטמיע את החשש שהערבים עומדים לגנוב את הבחירות ואולי גם להכתים את היועמ"שים. יש מי שיטענו שזו הייתה המטרה מלכתחילה.

נוֹרְמָלִי, נֹעַם

בזמן שהמגמה הרווחת בפוליטיקה היא איחוד כוחות (העבודה־גשר, המחנה הדמוקרטי, ליכוד־כולנו־זהות), בציונות הדתית ממשיכים להתפצל סביב ניואנסים אידיאולוגיים דקיקים. אחרי שבבחירות הקודמות התפצל הימין החדש מהבית היהודי ונותר מחוץ לכנסת עם כמעט ארבעה מנדטים קריטיים, הפעם קמה מפלגת נעם על טהרת אנשי הר המור, המתיימרים לסחוף את עם ישראל כולו לשמור על זהותו היהודית. בתחילה הושמעו הערכות כי מטרת המפלגה היא להעלות את הנושאים החשובים לה על סדר היום ולפרוש מהמרוץ בדקה התשעים, אבל בינתיים עושים שם סימנים שהם לא הולכים לשום מקום. נראה שהרצון הוא לנגח את מפלגת ימינה ולהבריח את מצביעיה, גם במחיר פגיעה בכוחו של הימין. אגב, לא רק תלמידי הרב טאו חרטו על דגלם את הנורמליות, אלא גם אביגדור ליברמן עם הסיסמה "מייק ישראל נורמל אגיין". אז איזה סוג של נורמלי אתם הבוקר?

סְקָרִים, סְפִּינִים

מי, למען השם, עוד מאמין בסקרים במדינה הזו? כנראה אף אחד, אבל הם מספקים להמונים בידור טוב שממלא משבצות שידור ריקות. בבחירות הקודמות, נזכיר, הסקרים הכניסו את זהות ואת הימין החדש פנימה עם מנדטים לרוב. התוצאה ידועה. הסקרים גם לא חזו נכונה את הצלחת המפלגות החרדיות, והיו רחוקים ממספר המנדטים של הליכוד בקלפי. אפילו מינה צמח, הסוקרת הוותיקה והמיתולוגית, הרימה ידיים הפעם והודיעה: עד כאן. קבלו טיפ לקראת תוצאות האמת: תתכוננו להיות מופתעים.

עוֹצְמָה יְהוּדִית

בבחירות הקודמות קיבל איתמר בן־גביר חותמת הכשר אחרי שרץ יחד עם הבית היהודי. הפעם, בעקבות כמה מהלכים של בנט וסירוב עיקש של בן־גביר לפשרה, הוא ועוצמה יהודית נותרו בחוץ ונדרשו להתמודד לבד. תזכורת למי ששכח: בשלוש מתוך ארבע מערכות הבחירות האחרונות, עוצמה יהודית הותירה רבבות קולות בחוץ. הפעם הסקרים (עין ערך), שוב הסקרים, מנבאים לה ארבעה. בימים אלה מנסה בן־גביר לשכנע את תומכיו שהצבעה לו איננה מסכנת את הימין אלא דווקא מצילה אותו, ולהדוף את מתקפות ימינה בדבר סיכוייו האפסיים לעבור את אחוז החסימה, בדומה לדבריו של "בכיר בליכוד". גם הפעם, אחת השאלות החשובות תהיה: כמה מנדטים הימין ישאיר בחוץ?

פֶּרֶץ, מִיכַל

מהפרסום על "עצתה" של שרה נתניהו לאשת הרב רפי פרץ, מיכל, שלא לוותר לאיילת שקד על המקום הראשון, ועד לדמותה בארץ נהדרת: רעייתו של יו"ר הבית היהודי פרצה לחיינו בסערה במערכת הבחירות הנוכחית. יכולת ההשפעה שלה על בעלה נודעה כבר בשלבי המשא ומתן עם האיחוד הלאומי, לפני מערכת הבחירות הקודמת, וכעת גם בבית היהודי ובמשרד החינוך יצא שמה למרחוק. רעיה מעורבת במינון הנכון הייתה עוברת מתחת לרדאר, אבל נראה שלא זה המקרה.

צֶה רוֹטַצְיָה

אם כבר שוב בחירות, אז גם שוב ארץ נהדרת. אחרי 16 שנה על המסך, אפשר לאהוב אותה, אפשר לשנוא, אבל אי אפשר להתעלם מההדים שהיא מייצרת. הפעם "התארחו" בתוכנית השר פרץ ורעייתו, בצלאל סמוטריץ', עמיר פרץ נטול השפם ושותפתו אורלי לוי־אבקסיס. מכולם יש לי פינה חמה לדמותו של יאיר לפיד (בגילומו של אלי פיניש), כשהוא תובע שוב שוב את הרוטציה בנימה ילדותית: "צֶה רוטציה". הסקרים מראים כי ההתעקשות על רוטציה יוצרת תקרת זכוכית לכחול־לבן, אבל גם השבוע הבהיר לפיד שהוא לא מתכוון לוותר עליה. כאמור, צֶה רוטציה.

קֵץ הַדֶּמוֹקְרַטְיָה

השימוש התדיר של השמאל הישראלי בביטוי הזה בהחלט מגחיך את האיום. מצלמות בקלפיות – קץ הדמוקרטיה. ויכוח עם משפטנים בכירים – קץ הדמוקרטיה. עוצמה יהודית מתמודדת – קץ הדמוקרטיה (ההתמודדות של בל"ד זו דווקא דמוקרטיה בתפארתה). חסינות לראש הממשלה – קץ הדמוקרטיה. ריבונות ביו"ש – קץ הדמוקרטיה. אגב, אם חשבתם שזו המצאה ישראלית, השבוע הזדמן לי לצפות בפוליטיקאית בריטית מגיבה לאחד ממהלכיו של ראש הממשלה בוריס ג'ונסון במשפט: "זהו היום שבו הדמוקרטיה הבריטית מתה". עולם קטן, מה שנקרא.

רִבּוֹנוּת

בפתיחת שנת הלימודים הבטיח נתניהו לתלמידי כיתה א' הנרגשים באלקנה להחיל ביישובם את הריבונות הישראלית, והשבוע הוא הכריז כאמור על ריבונות בבקעה, אחרי הבחירות. אנשי ימינה מיהרו להגיב ולומר שרק ימינה חזקה תדאג למימוש הבטחות הבחירות של נתניהו. בינתיים ממתינים פה לסתם מימוש ריבונות בחאן אל־אחמר ובמבנים שנרכשו כחוק בחברון, וגם בשדרות מוכת הרקטות.

שָׂפָם

"תפתחי חדשות 12", כתב לי עמית לעבודה באחד הערבים. כשעשיתי כעצתו, חשכו עיניי. השפם של עמיר פרץ, ותיק חברי הכנסת, איננו עוד. סמלו המזוהה של ראש עיריית שדרות, יו"ר ההסתדרות ושר הביטחון לשעבר הוסר בשביל גימיק בחירות שלא החזיק יומיים. אין ספק שהמערכה הזו גובה קורבנות כבדים.

 

 

תִּקְשׁוֹרֶת עוֹיֶנֶת

התקשורת ונתניהו, נתניהו והתקשורת. בדיווח אחד הוא מנסה להציל את ערוץ 20, באחר הוא מארגן חרם צפייה על ערוץ 12. קשה לחשוד בעיתונאים באהבה לראש הממשלה, אבל קשה גם שלא להבחין כיצד המאבק הזה משמש את נתניהו לאחד סביבו את תומכיו. גם בבחירות הללו, התקשורת נמצאת במוקד תשומת הלב, וכל דיווח מסווג באופן אוטומטי: בעד נתניהו או נגדו.