החלטתו של הסנאטור המוסלמי הטרי ממישיגן עבדול אל-סייד, שלא לתמוך במועמדותו של הסנאטור היהודי הוותיק צ'אק שומר לתפקיד מנהיג הרוב בסנאט – כעת, כשהתפקיד חוזר לידי אנשי המפלגה הדמוקרטית – לא הייתה מפתיעה במיוחד. גם לא הודעתו של המטאור האנטי-ישראלי בפוליטיקה האמריקנית, כי יעדיף את מועמדותו של הסנאטור כריס ואן הולן – ממבקריה הבולטים של ישראל – לתפקיד הנכסף.
אבל נראה, שיש כאן בכל זאת איזה לקח שניתן ללמוד, בכל הנוגע לקולות הנשמעים בימים האחרונים כאילו ממשלה חדשה בישראל תהפוך איזושהי קערה על פיה בכל הנוגע ליחסי ישראל מול הפוליטיקה החדשה המתהווה בוושינגטון.
שומר הוא לא סתם עוד סנאטור ותיק. במשך שנים, למרות ביקורת שידע להטיח, הוא התגאה בתמיכתו בישראל. נהג אפילו לכנות את עצמו "שומר ישראל", במעין משחק מילים לא מוצלח במיוחד על שם המשפחה שלו.
הכי מעניין
במרוץ הדמוקרטי על מועמדות לסנאט במישיגן, שומר אמנם תמך תחילה במתחרה של אל-סייד, היילי סטיבנס, אולם לאחר שהפסידה, התייצב מאחורי המועמד המוסלמי שלא חוסך בהתבטאויות חריפות וקשות במיוחד כנגד ישראל. כאלו הכוללות את המנעד המוכר של האשמות בביצוע רצח עם ומדיניות אפרטהייד, בתיבול האשמת הדמוקרטיה הקטנה במזרח התיכון בשלל חוליים כלכליים וחברתיים המטרידים את המצביע האמריקני.
הסנאטור הדמוקרטי צ'אק שומר. | צילום: AFP
יומיים לפני הבחירות בשבוע שעבר, סטיבנס עשתה מעשה והודיעה כי היא תומכת במועמד המפלגה היריבה, הרפובליקני, כנציג מישיגן לסנאט. מה שהביא אותה לפרסם את ההודעה יוצאת הדופן, הנסערת בעליל, היה בין היתר סרטון תעמולה (שאמנם לא נוצר בידי יריבה המוסלמי אבל גם לא גונה מפורשות על ידו, ובסך הכול תאם את מסרי הקמפיין שלו), שבו נראה זוג הרוכש מצרכים בסופר אמריקני, ומאשים את חוסר יכולתו לרכוש מוצרי יסוד - בכך שארצות הברית מעבירה כספים לישראל, שמצידה משתמשת בו לפשעי מלחמה.
הניחוח האנטישמי היה מוגזם עבור סטיבנס, עד כדי מעבר צד פוליטי. למרות הצעד האידיאולוגי, היא לא זכתה לגיבוי מבכירי מפלגתה. ההפך מכך. שומר כינה בציוץ ברשת X את ההצהרה שלה על תמיכה במועמד הרפובליקני – "בגידה מתועבת". לא פחות. הדמוקרט הבכיר זנח ותקף מילולית את מי שעמדה על עקרונותיה, ואימץ את מי שהוביל קמפיין אנטישמי.
אבל עברו להם שלושה ימים בלבד, ושומר ניצב מול המציאות: פוליטית, זה לא עזר לו. למרות ההתנערות מסטיבנס, אל־סייד המנצח מיהר להודיע מול כל מיקרופון שהמפלגה הדמוקרטית זקוקה להנהגה חדשה. המנהיגים הוותיקים, ייוותרו מאחור.
יתנגדו לכל ממשלה ישראלית
בימים האחרונים, קולות רבים בישראל וגם בקרב תומכיה שמעבר לאוקיינוס טוענים כי ממשלה שונה בתכלית בישראל, תשפר את יכולתה להתנהל מול וושינגטון המחליפה פניה. לא רק ממשלת אחדות - חלקם קוראים במפורש לממשלה שבה שותפה רע"ם וחבר מנסור עבאס, ואף יותר מכך. ממשלה שהרכבה יצמצם את הצעדים הביטחוניים החיוניים כאן, כדי לשמר לכאורה יחסים טובים שם, חיוניים אף הם.
אולם, סטירת הלחי הפנים דמוקרטית של אל-סייד לשומר, היא איתות רציני מאוד על כך שתם עידן. ההתחמקות מלהציב דגל אדום כשהוא נדרש, בסופו של דבר גם לא משתלמת פוליטית.
ויש לומר - נתניהו אכן נחשב לדמות בלתי אהודה בבירה האמריקנית, אבל חלק ניכר מאוד מכך שהפך ל"רעיל", היא היותו כליא הברק של המדיניות הישראלית הנדרשת לאחר טבח שבעה באוקטובר. היא ההתעקשות שלו על המלחמה הסיזיפית בתשתיות הטרור של חמאס ברצועה, כדי להחליש משמעותית את ארגון הטרור. גם אם אדם אחר יעמוד בראש ממשלת ישראל, האפקט המיטיב על יחסי שתי המדינות עלול להיות מצומצם להבהיל מזה שמצפים לו מי שתולים את כל הבעיות בדמותו של נתניהו.
ראש הממשלה נתניהו בנאומו בקונגרס האמריקני. | צילום: AFP
היטיב לנסח זאת בבהירות הרב הרפורמי עמיאל הירש, בדרשתו השבת בבית הכנסת שלו בניו-יורק. לא משנה מי יוביל את הממשלה הישראלית הבאה, אמר הרב הירש לקהל המתפללים, אל תצפו לשום שינוי מבחינת אלו שטוענים כי ישראל היא מקור הרוע. "ההתנגדות שלהם למדיניות נתניהו היא אמיתית, אבל הם יתנגדו לכל ממשלה ישראלית. כי ההתנגדות שלהם היא לא פוליטית, היא אידיאולוגית".
תור הזהב של היהודים באמריקה הסתיים, הוסיף הרב הירש בטון מפוכח - כזה שככל הנראה כדאי לאמץ ליחסי ישראל-ארה"ב באופן כללי. מה שהיה הוא לא שיהיה. ישראל צריכה ממשלה שתדאג כראוי לעתידה הביטחוני והכלכלי, ותנסה גם להתנהל באופן מיטבי מול ארה"ב. ניסיון להתיישר עם הזרם במקום לעמוד על מה שצודק ונכון, עלול להתברר כצעד שרק יאיץ את הקטסטרופה שבדרך.
עוד כתבות בנושא
