ניצחונו של עבדול אל-סייד בבחירות לסנאט האמריקני במדינת מישיגן מעורר שאלות לא פשוטות בנוגע לעתיד היחסים בין ישראל ליהדות ארצות הברית. אל-סייד, שהתנגד לסיוע הצבאי האמריקני לישראל ושקשריו עם המשפיען השנוי במחלוקת חסן פייקר עוררו ביקורת, הצליח לגבור על יריבו הרפובליקני מייק רוג'רס ולהפוך למוסלמי הראשון שנבחר לסנאט האמריקני.
אולם מעבר למשמעות הפוליטית של התוצאה, ניצחונו ממחיש תהליך רחב יותר המתרחש בחלקים מיהדות אמריקה: התמיכה בישראל, שבעבר נחשבה למרכיב מרכזי בזהות היהודית, אינה בהכרח שיקול מכריע בבחירת מועמדים פוליטיים. עבור חלק מהמצביעים היהודים, ההזדהות עם המחנה הפרוגרסיבי וההתנגדות לנשיא דונלד טראמפ עשויות לגבור על ההסתייגות מעמדותיהם של מועמדים כלפי ישראל.
מפגינים פרו-פלסטינים חוסמים את התנועה במהלך הפגנה בדרישה להפסקת אש קבועה ברצועת עזה, סמוך לביתו של הסנאטור צ'אק שומר ברובע ברוקלין שבניו יורק, 23 באפריל 2024 | צילום: אנדרס קודאקי, AP
הפער נובע, בין היתר, מתפיסות שונות של הזהות היהודית. בעוד שבישראל היא קשורה באופן הדוק לריבונות, לביטחון ולהגדרה עצמית לאומית, בקרב יהודים אמריקנים פרוגרסיביים היא מתבטאת לעיתים במחויבות לזכויות מיעוטים, לצדק חברתי ולמאבק באפליה. בהתאם לכך, גם היחס לישראל נבחן דרך ערכים אלה, והתמיכה בה הופכת למותנית במדיניותה.
הכי מעניין
הבדל משמעותי נוסף נוגע לתפיסת הביטחון היהודי. בישראל רואים רבים בעצמאות מדינית ובעוצמה צבאית תנאי להישרדות העם היהודי. לעומת זאת, חלק מהיהודים הפרוגרסיביים בארצות הברית מבקשים להבטיח את ביטחונם באמצעות בריתות פוליטיות עם קבוצות מיעוט אחרות. אלא שחלק מהקבוצות הללו מחזיקות בעמדות אנטי-ציוניות, ולעיתים אף שוללות את הלגיטימיות של מדינה יהודית.
המחלוקת עמוקה יותר מהיחס לממשלת ישראל הנוכחית. גם החלפתו של בנימין נתניהו במנהיגים כמו נפתלי בנט, גדי איזנקוט או אביגדור ליברמן לא בהכרח תפתור את הפער. הסיבה לכך היא שהמחלוקת אינה עוסקת רק במדיניות מסוימת, אלא גם בעצם ההבנה של הציונות ושל הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
מפגינים יהודים בניו יורק, השבוע לאחר הבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית | צילום: AFP
עם זאת, יהדות ארצות הברית רחוקה מלהיות מקשה אחת. סקר שנערך בקרב יהודים שהצביעו מוקדם במישיגן מצא כי 57% תמכו באל-סייד, לעומת 78% שתמכו במועמדת הדמוקרטית לתפקיד המושלת. גם בבחירות לראשות עיריית ניו יורק ב-2025, כשליש מהמצביעים היהודים תמכו בזוהרן ממדאני, בעוד רובם בחרו ביריבו אנדרו קואומו. הנתונים מלמדים כי לצד התמיכה במועמדים המבקרים את ישראל בחריפות, קיימת גם התנגדות משמעותית לעמדותיהם בתוך הקהילה היהודית.
השאלה המרכזית היא האם מדובר במחלוקת פוליטית חולפת, או בתהליך תרבותי עמוק שישנה את היחסים בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. במשך עשרות שנים הסתמכה ישראל על הסולידריות היהודית כבסיס לתמיכה רחבה בקרב יהודי ארצות הברית. כעת מתברר כי עבור חלקם, הזהות היהודית המשותפת כבר אינה מבטיחה הזדהות עם המדינה היהודית.
דגל ארה''ב על רקע לבנון | צילום: אייל מרגולין פלאש 90
דווקא משום כך, האתגר הישראלי אינו מסתכם בשאלה כיצד לשכנע את יהודי אמריקה לתמוך במדיניות מסוימת. הוא נוגע לשאלה יסודית הרבה יותר: האם אפשר לשמר תחושת שייכות וערבות הדדית גם כאשר שתי הקהילות חלוקות בנוגע למשמעותה של הציונות עצמה?
עוד כתבות בנושא
