טרלאו, ארגנטינה – חוות השרתים הפכו לאחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בעולם. אבל נשיא ארגנטינה דווקא רוצה למשוך לארצו כמה שיותר מהן.
בזמן שתושבים ומקבלי החלטות בארצות הברית ובאירופה נאבקים נגד הקמת המתקנים שמפעילים את מערכות הבינה המלאכותית, נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי מציע להפוך את ארצו למקלט עבור התעשייה. הוא מבטיח להימנע מהתערבות ממשלתית כדי למשוך השקעות זרות, שארגנטינה, הסובלת ממשברים כלכליים חוזרים ונשנים, זקוקה להן נואשות.
נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי נושא דברים במטה הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) בפריז, לקראת אירוע "שבוע ארגנטינה" שנועד לקדם השקעות והזדמנויות עסקיות במדינה, 1 באוקטובר 2026 | צילום: תרזה סוארס, AP
בדומה לבעל בריתו, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מיליי מרבה לפרסם ברשתות החברתיות תמונות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. הוא אף הציע לאפשר הקמת "תאגידים לא אנושיים", שינוהלו לחלוטין בידי סוכני בינה מלאכותית.
הכי מעניין
"אנחנו לא מתכוונים להסדיר את תחום הבינה המלאכותית באמצעות רגולציה", אמר מיליי בחודש שעבר בנאום בפני לשכת המסחר האמריקנית בוושינגטון. "אנחנו מתכוונים לתת לה לפעול בחופשיות".
רישומי המבקרים שהגיעו לידי סוכנות הידיעות AP חושפים כי בחודשים האחרונים נפגשו מיליי ואנשיו עם שורה ארוכה של בכירים בתעשיית הטכנולוגיה, ובהם המשקיע פיטר תיל ונציגים של OpenAI, אמזון, גוגל, אורקל וחברות המפעילות חוות שרתים.
מסמכים של משרד החוץ הארגנטיני מראים כי חברת Crusoe, שסייעה להקים את מרכז הנתונים המרכזי של OpenAI בטקסס, ביקשה השנה לקיים שיחות עם גורמי אנרגיה בארגנטינה בנוגע להשקעות בגיבוי ממשלת ארצות הברית.
התקוות של מיליי נשענות לא רק על תפיסת עולמו הכלכלית, אלא גם על הגיאוגרפיה. חבל פטגוניה שבדרום ארגנטינה מציע מישורים עצומים ופתוחים, שבהם אפשר להקים חוות שרתים רועשות הרחק ממרכזי אוכלוסייה. האקלים הקריר מקל על קירור המחשבים, הרוחות החזקות יכולות לשמש לייצור חשמל, ובאזור ואקה מוארטה נמצא אחד ממאגרי פצלי הנפט והגז הגדולים בעולם, שיכולים לספק דלק לתחנות כוח.
"באזורים צפופי אוכלוסין בארצות הברית ובאירופה מתנהלים מאבקים רבים על הגישה לרשת החשמל ועל השאלה מי צריך לקבל את החשמל", הסבירה מרתה זלוטקובסקה, מנהלת הפיתוח הבינלאומי בחברת האנרגיה המתחדשת הפולנית Green Capital.
טורבינות רוח בשטח פתוח סמוך לעיר טרלאו שבארגנטינה, 28 באוקטובר 2026 | צילום: כריסטיאן קובדלוף, AP
החברה מתכננת להקים בפטגוניה חוות שרתים בהשקעה של שלושה מיליארד דולר, ולהשכיר את יכולות המחשוב שלה לחברות טכנולוגיה גדולות לצורך הפעלת מערכות בינה מלאכותית. עם זאת, החברה עדיין לא הצליחה למצוא לקוח לפרויקט.
"השווינו את האתרים האפשריים להקמת הפרויקט ברחבי העולם, וארגנטינה – או ליתר דיוק פטגוניה – הגיעה למקום הראשון בכל קטגוריה", אמרה זלוטקובסקה.
ההבטחה של פטגוניה לתעשיית הבינה המלאכותית
עבור תעשיית האנרגיה בארגנטינה, שכבר נהנית מצמיחה בעקבות העלייה במחירי הנפט בשל המלחמה באיראן, חוות השרתים הן שוק חדש ומפתה.
חברת פמפה אנרג'יה, אחת מחברות האנרגיה הגדולות במדינה, הודיעה כי בכוונתה לספק כמויות עצומות של חשמל המיוצר מגז טבעי לחוות שרתים סמוכה לוואקה מוארטה, והיא מחפשת יזמים שיקימו את המתקן.
"בעבר, העובדה שאנחנו נמצאים בקצה העולם הייתה חיסרון", אמר רובן אצ'וורי, בכיר במחוז נאוקן שבפטגוניה, שבו נמצא ואקה מוארטה. "אבל היום, לנוכח המחסור באנרגיה והעלייה במחירים, המשקיעים מסתכלים עלינו".
כדי לשכנע חברות שחוששות מחוסר היציבות הכלכלית הכרוני של ארגנטינה, מיליי מקדם תוכנית הטבות שתפחית את שיעור מס החברות מ־25% ל־15% עבור פרויקטים בהשקעה של מיליארד דולר לפחות בתחומי הבינה המלאכותית ותעשיות מתפתחות נוספות. התוכנית עדיין ממתינה לאישור הסנאט.
מבט על חוות טאטאי, אחת החוות שנבחרו להקמת מתחם חוות שרתים מתוכנן סמוך לעיר טרלאו שבארגנטינה, 27 באוקטובר 2026 | צילום: כריסטיאן קובדלוף, AP
אלא שעדיין לא ברור עד כמה אזרחי ארגנטינה ייהנו מההשקעות. חוות שרתים מעסיקות מספר קטן יחסית של עובדים. נוסף על כך, תוכנית ההטבות של מיליי אינה מחייבת את החברות להקצות חלק מיכולות המחשוב לצרכים מקומיים, או לחשוף את היקף צריכת החשמל והמים שלהן.
"אנחנו לא מדברים על חוות שרתים שנועדו לחזק את הריבונות הטכנולוגית של ארגנטינה", אמר אלן רושה ורסאניי, חוקר בארגון הסביבתי הארגנטיני Observatorio Petrolero Sur. "יכולות המחשוב ייוצאו לכל מקום שבו OpenAI או החברות האחרות יזדקקו להן".
בינתיים תוכניות על הנייר, ולא דחפורים בשטח
למרות ההתלהבות שמפגין מיליי, ארגנטינה עדיין מפגרת במרוץ להפוך למרכז אזורי של חוות שרתים. מדינות שכנות מקדמות גם הן את היתרונות שלהן בפני ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות, ובהם קרקעות זולות, אנרגיה מתחדשת ורשתות סיבים אופטיים מתרחבות.
מיליי מתעקש כי עמדתו התומכת בבינה מלאכותית ללא מגבלות מעניקה לארגנטינה יתרון, דווקא בתקופה שבה האיחוד האירופי ומספר הולך וגדל של מדינות בארצות הברית מאמצים תקנות חדשות בתחום.
מבקריו מזהירים כי הוא פועל להרחיב את השימוש בבינה מלאכותית בארגנטינה בלי לקבוע אמצעי הגנה מפני סיכונים הנעים ממעקב המוני אחר אזרחים ועד מתקפות סייבר.
"בלי כללים, ארגנטינה תהפוך למעבדה – כמו במקרים שבהם חברות מגיעות למדינות מתפתחות כדי לבדוק תרופות מוזרות שאינן יכולות לבדוק במדינות מפותחות גדולות", אמר ניקולאס וולוביק, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה הלאומית של קורדובה.
חוות שרתים, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
מיליי עשוי לשמוע חששות דומים גם בשבוע הבא, כאשר האפיפיור לאו ה־14, שהזהיר מפני הסכנות שהבינה המלאכותית מציבה לאנושות, יבקר בארגנטינה במסגרת מסעו באמריקה הלטינית.
אפילו בתוך ממשלתו של מיליי יש מי שמודים כי התנגדותו לרגולציה מקשה על יצירת מסגרת משפטית ברורה.
בכיר בממשלה, שלא היה מוסמך לשוחח עם התקשורת, אמר כי חברות ממתינות שארגנטינה תסדיר את הכללים הנוגעים לאימון מערכות בינה מלאכותית באמצעות יצירות המוגנות בזכויות יוצרים ולהעברת מידע אישי אל מחוץ למדינה.
חלק מהמשקיעים גם מעדיפים להמתין עד לבחירות לנשיאות בשנה הבאה, שצפויות להיות צמודות. הם חוששים שאם מיליי יפסיד, הממשלה הבאה עלולה לבטל את הרפורמות הכלכליות שלו התומכות בשוק החופשי.
"אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא לגרום למשקיעים זרים להבין שארגנטינה נשארת מקום ידידותי להשקעות גם כאשר מפלגות פוליטיות שונות נמצאות בשלטון", אמר אנדרס ארבלצ'ה, מזכיר תיאום הממשלה במחוז צ'ובוט שבפטגוניה, המנסה למשוך אליו כמה מיזמי ענק בתחום הבינה המלאכותית.
חוות שרתים לצד חוות כבשים
בחוות החקלאיות המרוחקות הפזורות ברמה החשופה מעצים של מחוז צ'ובוט, החיים סובבים סביב הטיפול בעדרי הכבשים הרועים בערבות וגזיזת הצמר שלהן במבנים חקלאיים.
אבל אחרי עשרות שנים של בצורות, רעיית יתר ועלייה חדה בעלויות הייצור, תעשיית הצמר נמצאת בדעיכה. כעת חלק ממגדלי הכבשים מהמרים על מבנים מסוג אחר – כאלה שלא יהיו מלאים בצמר, אלא בשורות של שרתים עם נורות מהבהבות.
"מגדלי הכבשים בוחנים ברצינות רבה אילו חלופות יכולות לספק להם הכנסה נוספת", אמר פרנסיסקו סאנס, מהנדס חקלאי ומגדל כבשים בן הדור הרביעי במשפחתו.
חוות שרתים אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
משפחתו נמנית עם 14 בעלי קרקעות שהחכירו יחד לחברת Green Capital שטח של 130 אלף הקטרים, כ־1.3 מיליון דונם, לצורך הקמת חוות השרתים המתוכננת. החוואים מצפים להמשיך לרעות את הכבשים שלהם לצד המתחם העצום שיוקם בשכנותם.
העבודות להקמת הפרויקט אינן צפויות להתחיל לפני שנת 2028 בקירוב. על פי חישוב שערכה סוכנות AP, אם המתחם המושלם יפעל ברציפות בצריכת החשמל המרבית המתוכננת, הוא יצרוך בשנה אחת פי 2.7 מכמות החשמל שצרכה העיר בואנוס איירס כולה בשנת 2025.
חברת Green Capital מבטיחה לייצר בעצמה את כל החשמל שתצטרך, באמצעות טורבינות רוח, חוות סולאריות וגנרטורים המופעלים בגז, במקום להעמיס על רשת החשמל הארגנטינית, שכבר סובלת מעומס כבד.
בכירי המחוז מצפים שהפרויקט יביא עמו השקעות של מיליארדי דולרים, משרות לעובדים בעלי כישורים גבוהים ושוק חדש לחשמל עודף המיוצר מאנרגיית רוח.
"מבחינתנו, הכול כאן הוא רווח, ואנחנו לא מוותרים על שום דבר", אמר ארבלצ'ה.
אבל חלק מתושבי טרלאו, עיר מאובקת השוכנת בסמוך לאתר המתוכנן, טוענים שאין להם דרך לבחון את ההבטחות הללו.
הבדיקות הסביבתיות עדיין מתבצעות, האישורים טרם ניתנו, והחברה לא ציינה כמה מים יידרשו לפרויקט או איזה חלק מהחשמל שלו ייוצר באמצעות גז.
"יש פשוט כל כך מעט מידע", אמרה כריסטינה ז'יבון, בת 46, החוששת מהנזק הסביבתי שעלולות לגרום חוות השרתים. "אולי יהיו לנו מים עד שנהיה זקנים. אבל אחר כך הילדים שלנו עדיין יהיו כאן, ולהם כבר לא יהיו המשאבים האלה".
חששות כמו שלה מזינים התנגדות רחבה יותר למאמציו של מיליי לחזר אחר ענקיות הטכנולוגיה.
בטרלאו התארגנה קבוצה קטנה של תושבים ברשתות החברתיות ובכיכר המרכזית של העיר, תחת הסיסמה "טרלאו ללא חוות שרתים".
גם בקונגרס מתעוררת התנגדות. בדיון שעסק באינטרסים של המיליארדר פיטר תיל בארגנטינה, האשימו לאחרונה מחוקקים את מיליי במכירת המדינה לגורמים זרים.
האופוזיציה גם אילצה את הנשיא לרוקן מתוכן הצעת חוק שנועדה להקל את המגבלות על בעלות זרה בקרקעות, ועיכבה את תוכניתו לאפשר לסוכני בינה מלאכותית לנהל חברות.
בחזרה לחווה של משפחתו, סאנס מזהה בתגובות הללו דפוס ארגנטיני מוכר.
"בכל פעם שחברה זרה רוצה לבצע השקעה גדולה בארגנטינה, יש הרבה ביקורת. התגובה הראשונה של אנשים רבים היא לומר: 'לא, אלה אנשים איומים שמגיעים מבחוץ כדי לקחת לנו את המשאבים'", אמר.
"אני לא אומר שחברות גדולות הן הדבר הכי טוב בעולם. אני רק אומר שכשאני מסתכל על מדינות אחרות, אני רואה כלכלות יציבות".
עוד כתבות בנושא
