אוניות הסוחר שחוצות את הים השחור לא מושכות בדרך כלל תשומת לב מיוחדת. בבטנן מטעני תבואה, על סיפונן צוותים ממדינות רחוקות, ובאופק - הנמל הבא. אלא שבין חופי אוקראינה לחופי אירופה, גם הפלגה שגרתית עלולה להסתיים לפני רציף הפריקה. המלחמה לא נעצרת בקו החוף. השבוע מסתמן כי הקרמלין מאמץ את שיטות הלחימה של טהרן והופך את נתיבי השיט לזירת עימות נוספת.
הים השחור הופך, כדברי נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, ל"חזית נוספת בהסלמת המלחמה הרוסית באוקראינה". דפוס הפעולה מוכר ממקום אחר: איראן תקפה אוניות סוחר במצר הורמוז ושיבשה את תנועת הסחר בו, בניסיון להפוך את מחיר העימות עימה לבלתי נסבל מבחינת וושינגטון. כעת נראה שגם מוסקבה מאמצת את השיטה.
זלנסקי בפסגת נאט''ו | צילום: AFP
נראה שפוטין מבקש להסלים את העימות עם קייב באמצעות תקיפת אוניות בים השחור, סמוך לחופי רומניה ובולגריה. אלא שבניגוד לטהרן, מוסקבה אינה מקבלת אחריות לתקיפות, ומותירה עמימות סביב זהות העומדים מאחוריהן. ראש ממשלת בולגריה, רומן ראדב, פנה לנאט"ו ולשותפות האירופיות בבקשה לסייע בבירור זהות האחראים לפגיעה בכלי השיט.
הכי מעניין
לדבריו, "אין היגיון בכך שאוקראינה תתקוף את האוניות ואת הצוותים שלה עצמה, שכן תוצאותיהן של כל התקיפות הללו משרתות את רוסיה". עם זאת, הודה: "הבעיה היא שאיננו יכולים להוכיח זאת". בינתיים, רשימת האוניות שנפגעו הולכת ומתארכת: רויאד ממדוב ב־5 באוקטובר, אלפא ואטן ואייבל ב־6 באוקטובר, HS דיגניטי וצ'לסי 3 ב־13 באוקטובר, יארה J ב־14 באוקטובר, וויין טריידר ב־15 באוקטובר.
מסך גדול המציג תנועות כלי שיט במצרי הורמוז באתר מעקב אחר ספינות | צילום: AFP
התקיפות, שבוצעו באמצעות כלי שיט וכלי טיס בלתי מאוישים, גבו מחיר כבד בהרוגים ובנעדרים. באחת הקשות שבהן, נגד האונייה אלפא ואטן במימי בולגריה, נהרגו עשרה בני אדם, תשעה מהם סורים. האונייה רויאד ממדוב, שהובילה תירס אוקראיני לנמל רוונה שבאיטליה, נפגעה מול חופי רומניה. 11 מאנשי צוותה חולצו, אך רב־החובל ואדם נוסף נהרגו.
להערכת אנליסטים, התקיפות סמוך לחופי שתי המדינות החברות בנאט"ו עשויות להיות חלק ממהלך רוסי שנועד לבחון את נחישות הברית, לערער את יציבות חברותיה במזרח וללחוץ על ממשלות המערב לשקול מחדש את תמיכתן בקייב. ב"דיילי טלגרף" תוארו התקיפות באזורים הכלכליים של בולגריה ורומניה כ"כיוון חדש ומסוכן בפעולות הרוסיות", השואב השראה מהטקטיקות של איראן במצר הורמוז.
המנהיג העליון של איראן לשעבר ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין מברכים זה את זה ב-19 ביולי 2022, במהלך פגישה בטהרן - ארכיון | צילום: Office of the Iranian Supreme Leader via AP
לדברי האנליסטים, זהו "חלק ממדריך האיומים ההיברידיים של הקרמלין". מיקום התקיפות - באזורים הכלכליים הבלעדיים של שתי המדינות, מחוץ למים הטריטוריאליים שלהן - מוסיף נדבך של עמימות: הוא מעורר שאלות בנוגע לאפשרות להפעיל את סעיף 5 באמנת נאט"ו, שלפיו מתקפה על חברה בברית נחשבת למתקפה על כולן. וברקע ניצב החשש שהעימות יתרחב לכל היבשה.
רוד תורנטון, מומחה מקינגס קולג' בלונדון, הסביר ל"טלגרף" כי התקיפות הללו "אינן כרוכות בסיכון מבחינת רוסיה": אוניות הסוחר "מפליגות תחת דגלי נוחות, וצוותיהן מורכבים בעיקר מאנשים ממדינות מתפתחות, ולא ממדינות המערב". לכך מצטרף הקושי לזהות את מקור התקיפות. לטענתו, "אי אפשר לקבוע במדויק מאין יצאו התקיפות", ולכן "תמיד תהיה אפשרות להכחיש את האחריות לתקיפות הללו".
צבא רוסיה בחזית אוקראינה. | צילום: EPA
ייתכן שהקשיים של הצבא הרוסי בשדה הקרב, לצד התקיפות הרבות של קייב נגד בתי זיקוק ומרכזי נתונים ברוסיה, הם שדוחפים את ולדימיר פוטין להסלים את העימות עם אוקראינה והמערב. כל זאת, על רקע סימנים להתרחקות של ממשל טראמפ מזלנסקי והסכם עם הקרמלין בעניין הסולר הרוסי. אלא שהשלכות ההסלמה בים השחור עלולות לחרוג הרבה מעבר לגבולות המלחמה.
הפגיעה באוניות המובילות דגנים מעוררת חשש לביטחון המזון העולמי, ובמקביל מזניקה את פרמיות הביטוח להובלה ימית. כמו בתקיפות האיראניות במצר הורמוז, גם כאן הפגיעה בנתיבי הסחר עלולה לגלגל את מחיר העימות אל מדינות ואוכלוסיות הרחק מזירת הלחימה. את השיטה אולי שואבים במוסקבה מטהרן, אבל את מחירה עלולים לשלם הרבה מעבר לקייב.
עוד כתבות בנושא
