איראן השתמשה במנגנון דמוי סחר חליפין כדי לעקוף את הסנקציות על מכירת הנפט שלה ולרכוש מסין סחורות בשווי מיליארדי דולרים, ובהן גם ציוד צבאי, כך מסרו לרויטרס שני מקורות איראנים בכירים ושלושה אנשים נוספים המעורים בנושא.
מנגנון הסחר החשאי, שבמסגרתו נפט איראני מומר באשראי המשמש לרכישת יבוא מסין, סיפק לטהרן בשנים האחרונות עורק פיננסי משמעותי, בשעה שארה"ב הגבירה את הלחץ הכלכלי והצבאי עליה בשל תוכנית הגרעין שלה, לפי המקורות, שדיברו בעילום שם.
מכלית נפט שעברה דרך מצר הורמוז | צילום: AFP
המנגנון סייע גם לסין, יבואנית הנפט הגולמי הגדולה בעולם, להמשיך לקבל גישה לנפט איראני מוזל, ובמקביל להגן על בנקים וחברות שמייצאים לרפובליקה האסלאמית מפני ביקורת בינלאומית או עונשים.
הכי מעניין
ארה"ב הטילה סנקציות על כמה גופים סיניים קטנים יותר שרוכשים נפט איראני או מסייעים במשלוחיו, אך נמנעה מהצעדים החריפים ביותר, שעלולים היו לגרום השלכות על הכלכלה העולמית.
וושינגטון הגבירה את הלחץ במקביל לניסיונותיה להביא לסיום המלחמה עם איראן ולפתוח מחדש את מצר הורמוז. באוגוסט הזהיר שר האוצר האמריקני סקוט בסנט מדינות כי עליהן לצמצם את קשריהן העסקיים עם איראן, אחרת הן מסתכנות בהרחקה מהמערכת הפיננסית המבוססת על הדולר.
רויטרס לא הצליחה לקבוע כיצד השפיע המצור הימי שהטילה ארה"ב על איראן במסגרת המלחמה הנמשכת זה שישה חודשים על מנגנון הסחר הזה. מאז חידוש המצור ב-14 ביולי, אף מטען נפט איראני לא הצליח לעבור דרך מצר הורמוז לסין, כך דיווחה סוכנות הידיעות בשבוע שעבר.
סין ואיראן גינו שוב ושוב את מה שהן מגדירות כסנקציות מערביות חד-צדדיות ובלתי חוקיות, והתחייבו להגן על האינטרסים שלהן. שתי המדינות הן שותפות כלכליות ופוליטיות ותיקות, אך פרסמו מעט מאוד פרטים על האופן שבו הן ממשיכות לקיים סחר למרות ההגבלות הבינלאומיות.
עלי שמח'אני, אז מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מימין, לוחץ את ידו של היועץ הסעודי לביטחון לאומי, מוסעד בן מוחמד אל-אייבאן, משמאל, בעוד וואנג יי, הדיפלומט הבכיר ביותר של סין, צופה בתמונה במהלך פגישה סגורה שנערכה בבייג'ינג, ב-11 במרץ 2023 | צילום: Luo Xiaoguang/Xinhua
איראן השתמשה במנגנון כדי לרכוש מסין תרופות, כלי רכב וציוד תקשורת, כך אמרו כל המקורות. היצרנים עצמם לא סחרו ישירות עם איראן, ואין אינדיקציה לכך שהפרו את הסנקציות.
לפי המקורות, המנגנון שימש לפחות פעם אחת במהלך השנה האחרונה גם במסגרת חוזים לאספקת ציוד הגנה אווירית לאיראן בשווי מיליוני דולרים.
המקורות לא מסרו פרטים על העסקאות הנטענות מול יצרנים סיניים, ורויטרס לא הצליחה לאמת באופן עצמאי כי הן אכן התקיימו.
אמברגו של האו"ם על יצוא רוב כלי הנשק הקונבנציונליים המשמעותיים לאיראן הוחזר לתוקף, יחד עם סנקציות נוספות, בספטמבר 2025. זאת לאחר שארה"ב פרשה מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בין איראן למעצמות בתקופת כהונתו הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ, ולאחר שטהרן חדלה לעמוד בחלק מהתחייבויותיה במסגרת ההסכם.
איראן וסין טענו כי החלטת מדינות אירופה להחזיר באופן אוטומטי את הסנקציות באמצעות מנגנון ה"סנאפבק" הייתה "פגומה מבחינה משפטית ופרוצדורלית".
בתגובה לשאלות רויטרס על הסחר דמוי החליפין, מסר משרד החוץ הסיני כי הוא "אינו מכיר את המצב שאתם מתארים".
"סין מתנגדת בעקביות לסנקציות חד-צדדיות שאין להן בסיס במשפט הבינלאומי ושלא אושרו בידי מועצת הביטחון של האו"ם", נמסר.
עוד כתבות בנושא
נציגויות איראן באו"ם בניו יורק ובז'נבה לא השיבו לבקשות לתגובה.
בתגובה לשאלות שהופנו לבית הלבן, אמר בכיר אמריקני כי ממשל טראמפ פועל עם שותפים כלכליים, ובהם האיחוד האירופי, כדי "למנוע מאיראן את האמצעים החומריים לקידום שאיפותיה הגרעיניות". הבכיר לא התייחס למנגנון שתואר לרויטרס.
עוקפים את מערכת הבנקאות הבינלאומית
עשרות שנים של סנקציות אמריקניות הותירו לאיראן מעט לקוחות לנפט שלה. סין היא הרוכשת העיקרית, וב-2025 היא קלטה יותר מ-80% מהנפט האיראני שנשלח ליצוא, בממוצע של 1.4 מיליון חביות ביום, לפי חברת המידע והניתוח Kpler.
בשנת 2021 חתמו שתי המדינות על הסכם שותפות אסטרטגי ל-25 שנה, הכולל בין היתר את תחומי האנרגיה והתשתיות, אך פרטים פומביים עליו נותרו מעטים.
המנגנון שתואר לרויטרס הוא אחד מכמה מנגנונים שבאמצעותם איראן רוכשת מוצרים ושירותים מסין בלי לשלם ישירות לחברות הסיניות דרך מערכת הבנקאות הבינלאומית, כך אמרו שלושה מהמקורות.
נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי (מימין), מקבל את פני עמיתו הסיני שי ג'ינפינג עם הגעתו לשדה התעופה הבינלאומי של קהיר | צילום: AFP
בכיר מערבי ושני אנשים נוספים המעורים בנושא מסרו כי רוכש שפעל בשם חברת סחר הנפט הסינית הממשלתית Zhuhai Zhenrong הפקיד, לפחות עד השנה, מאות מיליוני דולרים מדי חודש אצל גוף פיננסי סיני לא מוכר בשם ChuXin.
לפי המקורות, ההפקדות נועדו לכסות רכישות שסוכמו עם חברה הרשומה בהונג קונג ומקושרת לחברת הנפט הלאומית של איראן, וזאת בהתבסס על מידע שנאסף בידי סוכנויות מודיעין.
לאחר מכן הייתה ChuXin מעבירה כספים ליצואנים סיניים ולחברות הבונות תשתיות באיראן, ככל הנראה דרך מוסדות פיננסיים סיניים נוספים.
כ-70% מההכנסות מנפט איראני שטופלו באמצעות ChuXin הוקצו לפרויקטים בתחום התשתיות, כך מסרו שלושת המקורות. ההסדר הזה דווח לראשונה ב"וול סטריט ג'ורנל" באוקטובר האחרון.
שאר הכסף הועבר לחשבונות השייכים לישות ייעודית, SPV, ששימשה לתשלום לחברות המספקות מוצרים לאיראן.
המקורות האיראנים, המקורבים למעגל קבלת ההחלטות במדינה, אישרו את קיומה של הישות הייעודית, שלא דווחה עד כה.
כל חמשת המקורות מסרו כי הכספים ב-SPV מנוהלים בידי שני גופים: חברה הפועלת מטעם משרד המסחר הסיני, וגוף המקושר לבנק המרכזי של איראן.
החברה הקשורה לאיראן מודיעה לגוף הסיני כאשר הבנק המרכזי האיראני מאשר ליבואנים להשתמש בכספים שב-SPV, ואז ניתן להעביר את התשלומים לספקים, לפי שלושה מהמקורות.
עוד כתבות בנושא
רויטרס לא מצאה ברשם החברות הסיני תיעוד למוסד פיננסי בשם ChuXin, וגם לא לחברות שעל פי הטענה פועלות מטעם משרד המסחר הסיני והבנק המרכזי האיראני. מקור אחד אמר כי ייתכן ש-ChuXin כלל קיימת רק בתוך גיליון אלקטרוני.
חברות בעלות שמות זהים לאלה שעל פי הטענה פועלות בשם חברת הנפט הלאומית של איראן ובשם Zhuhai Zhenrong אכן מופיעות ברשם החברות של הונג קונג, אך רויטרס לא מצאה מידע ציבורי על מבנה הבעלות שלהן או על פעילותן העסקית.
אף אחת מהחברות לא השיבה לשאלות שנשלחו לכתובותיהן הרשומות, המצויות במשרדים של חברות המספקות שירותי מזכירות.
אפשרות להכחשה
Zhuhai Zhenrong כבר הייתה בעבר יעד לסנקציות אמריקניות בשל קשריה הנטענים עם איראן.
אחד המקורות העביר לרויטרס מסמך שנראה כמכתב מ-22 ביולי 2025 מחברת הנפט הלאומית של איראן לחברת הסחר הסינית, ובו בקשה לאשר יתרה שטרם שולמה. לדברי המקור, המסמך מהווה ראיה לקשר עסקי בין הצדדים.
רויטרס לא הצליחה לאמת באופן עצמאי את המסמך. חברת הנפט הלאומית של איראן ו-Zhuhai Zhenrong לא השיבו לשאלות על המסמך או על תפקידיהן הנטענים במנגנון הסחר.
בנק באיראן | צילום: שאטרסטוק
גם הבנק המרכזי האיראני ומשרד המסחר הסיני לא השיבו לבקשות לתגובה.
לפי שלושה מהמקורות, המנגנון שתואר לרויטרס פועל לפחות מאז 2021, ושימש בתחילה לרכישת תרופות וחיסונים נגד קורונה עבור איראן.
ככל שוושינגטון הגבירה את הלחץ על חברות המקיימות עסקים עם איראן, חשיבותו של המנגנון למסחר הלכה וגברה, אמרו המקורות.
להערכתם, בין 2 ל-2.5 מיליארד דולר עברו דרך ה-SPV במהלך השנה האחרונה.
אנדראה גיזלי, מרצה לפוליטיקה בינלאומית באוניברסיטת אקסטר החוקר את יחסיה של בייג'ינג עם המזרח התיכון, אמר כי סין משתמשת במנגנונים כאלה כדי להתנגד ללחץ האמריקני ולהוכיח כי אי אפשר לכפות עליה מדיניות באמצעות איום בסנקציות משניות.
עם זאת, לדבריו, מנהיגי סין אינם מעוניינים שהבנקים או החברות שלהם יורחקו מהמערכת הפיננסית הבינלאומית.
"הם רוצים אפשרות להכחשה סבירה", אמר.
עוד כתבות בנושא
