ראג'נדרה דוואדי היה בתוך בית הספר שלו, סמוך לנהר טרישולי בנפאל, יחד עם כ-900 תלמידים, כשאחד מאנשי הצוות נכנס אליו עם אזהרה דחופה.
"רואה החשבון שלי הגיע לבית הספר ואמר: 'השיטפון מגיע, השיטפון מגיע'", סיפר מנהל בית הספר ל-AFP.
דוואדי לא היסס. הוא הורה מיד לפנות את המבנה, והמורים החלו להוציא מאות תלמידים מהכיתות ולהוביל אותם לשטח גבוה יותר.
הכי מעניין
דקות לאחר מכן עמד המנהל בן ה-47 וצפה בבית הספר התיכון טרישולי בזאר, שאותו ניהל במשך שנים, קורס אל תוך זרם מים אדיר.
השיטפון בנפאל | צילום: AFP
"אם המידע היה שגוי, היינו מפסידים יום לימודים", נזכר בבוקר 26 באוגוסט. "אבל אם הוא היה נכון, היינו הולכים לאבד את חיינו".
התלמידים נכנסו לפאניקה, סיפר. אחת התלמידות אף התעלפה. נהגי אוטובוסים שהיו בדרכם להביא תלמידים נוספים התבקשו להסתובב ולחזור, ובהם נהג שכבר נכנס לשטח בית הספר.
הפינוי המהיר הציל את חייהם של כ-900 תלמידים.
יותר משבוע לאחר האסון, כשהוא עומד מעל גדות הנהר המצולקות במחוז נוואקוט, דוואדי מתאר את עצמו בפשטות: "מנהל בלי בית ספר".
קיר אדיר של מים, קרח וסלעים, שנוצר בעקבות קריסה עצומה של קרחון וסלעים לאורך גבול נפאל-סין, שטף את האזור בעוצמה הדומה לצונאמי. לפחות 1,362 בני אדם נהרגו ויותר מ-5,500 עדיין מוגדרים נעדרים בשתי המדינות.
למרות פינוי בית הספר, חמישה תלמידים נהרגו בשיטפון מחוץ למתחם, לצד מורה ואיש אבטחה.
לדברי דוואדי, איש האבטחה עזב את בית הספר אחריו ו"כנראה רצה לסגור את השער".
"תוך חמש דקות הכול קרס"
דוואדי סיפר כי הרשויות בטרישולי בזאר לא סיפקו לתושבים תוכנית פינוי מסודרת.
חלק מהתושבים ניסו לחצות את הגשר, אך נסחפו במים. אחרים הצליחו להימלט לשטח גבוה.
"כשאני הסתכלתי לאחור, בית הספר עדיין עמד שם, כמו אחד הבניינים היפים ביותר", סיפר דוואדי. "ותוך חמש דקות הכול קרס".
מאמצי החילוץ בנפאל | צילום: AFP
האירוע היה עבורו אישי במיוחד.
"זה גם בית הספר שבו אני למדתי", אמר. "לא נשאר ממנו דבר".
סנטושי דוטל, בת 17, הייתה בשיעור הנהלת חשבונות כשהתקבלה הוראת הפינוי. בתחילה התקשתה להבין עד כמה המצב חמור.
"מעולם לא היינו חושבים שהשיטפון יכול להגיע לממדים כאלה", סיפרה.
בהתחלה היא ירדה עם חברה לעבר הנהר, בניסיון לחצות אותו ולהגיע לבית משפחתה.
ואז המים החלו לעלות במהירות.
"הגשר נסחף", סיפרה. "התחלתי לבכות כי חשבתי שלעולם לא אצליח להגיע הביתה ושאין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות".
חברתה משכה אותה במעלה גבעה, בזמן שהשיטפון שעט מתחתיהן.
כשהיא מסובבת את הטלפון בידיה, פרצה סנטושי בבכי כשנזכרה בשעות הארוכות שבהן לא ידעה אם הוריה נותרו בחיים.
רק ארבעה ימים לאחר מכן הצליח מסוק להביא אותה בחזרה למשפחתה.
"כשירדתי מהמסוק ראיתי את אמא שלי", סיפרה. "היא חיבקה אותי והתחילה לבכות. הראש שלי פשוט הפסיק לעבוד".
אמה, דורגה דוטל, סיפרה כי כבר איבדה תקווה.
"כשראיתי את הנהר בשיטפון, איבדתי כל תקווה שהבת שלי שרדה", אמרה.
אלפי ילדים נותרו בלי בתי ספר
לפי נתונים שצוטטו על ידי ארגון Save the Children, לפחות 69 בתי ספר נהרסו או ניזוקו באסון, והלימודים של כמעט 19 אלף ילדים נפגעו.
בגדים תלויים לייבוש לאחר השיטפונות הפתאומיים | צילום: AFP
דוואדי אמר כי האסון הנוכחי היה "גרוע בהרבה" מרעידת האדמה הקשה שפקדה את נפאל בשנת 2015.
"גם אז בית הספר נהרס לחלוטין, אבל בנינו אותו מחדש", סיפר.
"הפעם איבדנו גם את הקרקע וגם את הבניין. אנחנו צריכים שוב בית ספר. אבל קודם כול אנחנו צריכים למצוא מקום בטוח לבנות אותו".
עוד כתבות בנושא
