שישה חודשים לאחר שארצות הברית וישראל פתחו במתקפה נגד איראן, המלחמה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ כינה "טיול קטן" הפכה למבוי סתום ולא פופולרי, שמאיים לפגוע בנשיאותו.
מטוס F/A-18E סופר הורנט, המצורף לטייסת קרב התקיפה (VFA) 14, מתכונן לבצע נחיתה עצורה על סיפון הטיסה של נושאת המטוסים מסדרת נימיץ USS אברהם לינקולן | צילום: AFP PHOTO / US NAVY / NAVCENT PUBLIC AFFAIRS
איראן לא נכנעה, התנועה הימית במצר הורמוז עדיין משובשת קשות, ואין דרך ברורה לסיום העימות, שטראמפ העריך בעבר כי יסתיים בתוך ארבעה שבועות.
כעת, במה שנראה כהכרה בכך שתקיפות צבאיות נוספות לא יאלצו את איראן להתפשר, ארצות הברית חוזרת לקמפיין של לחץ כלכלי בתקווה להחליש עוד יותר את המשטר בטהרן. שר החוץ מרקו רוביו אמר לבעלות בריתה של ארה"ב כי לא סביר שוושינגטון תפתח בתקיפות חדשות "לעת עתה".
הכי מעניין
לא ברור מה יקרה בהמשך, אך רבות מההשלכות ארוכות הטווח של המלחמה – על ארצות הברית, איראן והכלכלה העולמית – כבר מתחילות להתבהר.
אלה שש מהן:
1. טראמפ משלם מחיר פוליטי
המלחמה לא הייתה פופולרית כבר בתחילתה, ומאז התמיכה בה רק הידרדרה. שיעור התמיכה בטראמפ ירד מ־40% ל־33% מאז תחילת העימות, לפי סקרי רויטרס/איפסוס, בין היתר משום שעליית מחירי הדלק פגעה בהבטחת הבחירות שלו מ־2024 להוזיל את יוקר המחיה לאמריקנים.
נשיא ארה"ב טראמפ בחדר הסגלגל בבית הלבן | צילום: AFP
טראמפ, שנבחר לאחר שהבטיח לסיים מלחמות, טען כי הצטברות הטילים של איראן ושאיפותיה הגרעיניות חייבו פעולה, אך לא הצליח לשכנע את רוב הבוחרים. רק 31% מהאמריקנים תומכים במלחמה, לפי הסקרים. מדובר בשיעור נמוך יותר מהתמיכה שנרשמה בעימותים אמריקניים אחרים בשלב דומה, ובהם המלחמה באפגניסטן, שנהנתה משיעורי תמיכה של יותר מ־50% במשך שנים לפי סקרי גאלופ.
הכעס בקרב הבוחרים על המחירים הגבוהים עלול להקשות על המפלגה הרפובליקנית של טראמפ לקראת בחירות אמצע הכהונה בנובמבר, שבהן היא תידרש להגן על רוב דחוק בשני בתי הקונגרס.
המלחמה גם העמיקה את הקרע בתוך המפלגה הרפובליקנית בין האגף הבדלני יותר, שמעוניין בסיום מהיר של העימות, לבין מחוקקים רפובליקנים שסבורים שטראמפ צריך להמשיך להפעיל לחץ צבאי על טהרן.
2. המלחמה טלטלה את הכלכלה העולמית – אבל פחות מכפי שחששו
התקיפות האמריקניות והישראליות עוררו מיד חשש כבד, משום שמצר הורמוז – שרוחבו בנקודה הצרה ביותר בין איראן לעומאן הוא כ־34 קילומטרים – משמש להעברת כחמישית מאספקת האנרגיה העולמית. השיבושים במצר הקפיצו את מחירי הנפט והעלו חשש ממיתון עולמי.
ספינה מפליגה ליד מיצרי הורמוז | צילום: AFP
הנזק היה משמעותי, אך חמור פחות מכפי שכלכלנים רבים חששו בתחילה. קרן המטבע הבינלאומית הורידה פעמיים את תחזית הצמיחה העולמית מאז פרוץ המלחמה, וכעת היא צופה כי הכלכלה העולמית תצמח השנה ב־3.0%, לעומת תחזית של 3.3% בינואר.
למרות זאת, הכלכלה העולמית התגלתה כעמידה יותר מכפי שהייתה בזמן משברי הנפט של שנות ה־70. הכלכלות הגדולות כיום תלויות פחות באנרגיה, והוצאות והשקעות חזקות – ובהן גם המשך הפריחה בתחום הבינה המלאכותית – סייעו לרכך את הפגיעה.
3. איראן פצועה, אבל לא הובסה
הצבא והכלכלה האיראניים ספגו נזק כבד, אך טהרן עדיין מסוגלת לבצע תקיפות ולשמור על מצר הורמוז סגור.
בחודש מאי אמר המפקד הצבאי הבכיר של ארה"ב במזרח התיכון, האדמירל בראד קופר, לקונגרס כי הכוחות האמריקניים השמידו 161 כלי שיט איראניים והשביתו 82% ממערכות ההגנה האווירית של איראן. לדבריו, חיל האוויר האיראני, שביצע קודם לכן עד 100 גיחות ביום, חדל למעשה מפעילות מבצעית.
נשים הולכות ליד כלי שיגור טילים בליסטיים בטהרן ב-11 בפברואר 2026, במהלך עצרת לציון 47 שנה למהפכה האסלאמית ב-1979 | צילום: AFP
למרות זאת, איראן עדיין מחזיקה ברחפנים ובטילים, והצליחה לתקוף ספינות ומתקנים צבאיים אמריקניים ברחבי האזור.
בחודש מרץ דיווחה רויטרס כי ארצות הברית יכולה לקבוע בוודאות שהשמידה רק כשליש מארסנל הטילים העצום של איראן. מצבם של כשליש נוסף היה פחות ברור, אך לפי מקורות ששוחחו אז עם רויטרס, ההפצצות ככל הנראה פגעו, השמידו או קברו טילים רבים בתוך מנהרות ובונקרים תת־קרקעיים.
המלחמה גבתה את חייהם של אלפים והעמיקה את המשבר הכלכלי באיראן, תוך החרפת האינפלציה ופגיעה בסחר. ביולי הגיעה אינפלציית המזון ל־128% בחישוב שנתי, לפי המרכז לסטטיסטיקה של איראן.
אבל המלחמה גם דחקה את המחלוקות הפוליטיות הפנימיות לשוליים והובילה להחרפה בדיכוי המתנגדים למשטר.
4. המזרח התיכון התערער – ובעלות בריתה של ארה"ב נחשפו
המלחמה האמריקנית־ישראלית נועדה להסיר את איראן כאיום על המזרח התיכון, אך לדברי אנליסטים היא דווקא עודדה את טהרן והפכה את האזור לפחות בטוח.
תקיפות איראניות באמצעות טילים ורחפנים נגד מדינות המפרץ הערביות בעלות בריתה של ארה"ב פגעו במתקנים צבאיים ודיפלומטיים אמריקניים ושיבשו את התעבורה האווירית.
לוחמים חות'ים מתכנסים לאורך חוף הים האדום בחוחה, שבמחוז חודיידה המערבי בתימן | צילום: ח'אלד זיאד / AFP
התקיפות האיראניות נגד ספינות, לצד מצור של החות'ים על תנועת כלי שיט הקשורה לסעודיה בים האדום, העלו את עלויות הביטוח וההובלה ברחבי האזור. ההשפעה חורגת הרבה מעבר לתקיפות נגד ספינות בודדות, והיא פוגעת בשרשראות האספקה ומגבירה את חוסר הוודאות בכלכלות המפרץ.
5. ייתכן שלאיראן יידרש זמן רב יותר לייצר נשק גרעיני
התקיפות האמריקניות והישראליות במהלך מתקפה קודמת ביוני 2025 ובשלב הפתיחה של המלחמה הנוכחית גרמו נזק כבד לשלושה מתקני העשרה ידועים באיראן ולאתרים שנחשדו כקשורים לפיתוח נשק, בעוד תקיפות ישראליות הרגו מדעני גרעין בכירים.
הערכות מודיעין אמריקניות מחודש מאי קבעו כי "זמן הפריצה" הגרעיני של איראן – פרק הזמן הדרוש לה כדי לייצר מספיק חומר בקיע לפצצה – התארך לעד שנה, לעומת עד שישה חודשים לפני המלחמה.
חשיפת לוויין: עבודות הביצור באתר הגרעין האיראני החדש "הר הפטיש" ("הר המכוש") סמוך לנתנז. הצילומים של מכון ISIS חושפים איטום פתחים והיערכות מבצעית | צילום: youtube
מניעת נשק גרעיני מאיראן היא המטרה המרכזית המוצהרת של טראמפ במלחמה.
עם זאת, מצבה האמיתי של תוכנית הגרעין אינו ברור, משום שפקחי האו"ם טרם שבו לאתרי הגרעין באיראן. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לא הצליחה לאמת את מיקומם של כ־440 קילוגרמים של אורניום שהועשר לרמה של 60% מאז התקיפות ב־2025. מלאי זה עשוי, באופן פוטנציאלי, לעבור העשרה נוספת לרמה המתאימה לנשק במתקן חשאי.
איראן מכחישה זה שנים כי היא שואפת לפתח פצצה גרעינית.
6. הכשירות הצבאית של ארה"ב נפגעה
צבא ארה"ב איבד רחפנים וכלי טיס, הן מאש איראנית והן בתאונות. דו"ח של שירות המחקר של הקונגרס מחודש מאי קבע כי 42 כלי טיס צבאיים אמריקניים אבדו במהלך העימות.
גם מלאי התחמושת מעורר דאגה משמעותית. רויטרס דיווחה כי הצבא השתמש "כמעט בכל" המלאי העולמי שלו של סוגים מסוימים של טילים מדויקים. לפי הערכה של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, עד יולי השתמשה ארצות הברית בכ־65% ממיירטי הפטריוט שלה, ומלאי המיירטים של מערכת THAAD – מערכת ההגנה בגובה רב – הצטמצם בלפחות 38%.
נושאת המטוסים (CVW) מס' 7 טסה במבנה מעל נושאת המטוסים "ג'ורג' ה.וו. בוש" (CVN 77) בים הערבי. | צילום: AFP
וושינגטון העבירה מטוסי קרב, ספינות מלחמה ואמצעים אחרים למזרח התיכון מאירופה ומאזור אסיה והאוקיינוס השקט, מה שהאריך את משך הפריסות והעלה שאלות לגבי הכשירות בזירות אחרות.
נושאת המטוסים USS Gerald R. Ford שהתה בפריסה מבצעית במשך יותר משנה – הפריסה הארוכה ביותר שלה מאז מלחמת וייטנאם – בעוד מחוקקים הביעו דאגה מהתנאים על סיפון USS Abraham Lincoln לאחר 200 ימים רצופים בים. בשבוע שעבר הוחלפה נושאת המטוסים בנושאת מטוסים אחרת שהועברה מהאוקיינוס השקט, מה שממחיש עד כמה המלחמה מותחת את משאבי הצבא האמריקני.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
