מלחמת הסחר בין ארצות הברית לקנדה נכנסה בסוף השבוע לסיבוב חדש וחריף. לאחר שלושה ימים של משא ומתן אינטנסיבי שהסתיימו ללא הסכם, נכנסו לתוקף מכסים אמריקניים בשיעור של 50 אחוזים על שורה של מוצרים קנדיים. ראש ממשלת קנדה מארק קרני הודיע בתגובה כי ארצו תשיב במכסים על מוצרים אמריקניים בהיקף מקביל, שייכנסו לתוקף ב־8 בספטמבר.
הסיבוב הראשון: 25 אחוזים על קנדה
ב־1 בפברואר 2025 הודיע טראמפ על מכס של 25 אחוזים על יבוא מקנדה וממקסיקו, לצד מכס נמוך יותר על מוצרי אנרגיה קנדיים. הבית הלבן הציג אז את המהלך כאמצעי לחץ על המדינות לפעול נגד הברחות פנטניל והגירה בלתי חוקית. יישום המכסים נדחה לזמן קצר, אך ב־4 במרץ הם נכנסו לתוקף. יומיים לאחר מכן העניקה ארצות הברית פטור למוצרים קנדיים העומדים בכללי הסכם ארצות הברית־מקסיקו־קנדה (USMCA), וכך הצטמצם משמעותית היקף הסחורות שנפגעו.
קנדה, אז עדיין תחת ראש הממשלה ג'סטין טרודו, הטילה בתגובה מכס של 25 אחוזים על יבוא אמריקני בשווי של כ־30 מיליארד דולר קנדי, בהם מיץ תפוזים, קפה, מוצרי חשמל, ביגוד ומשקאות אלכוהוליים, ואיימה להרחיב בהמשך את צעדי התגובה למוצרים אמריקניים נוספים.
הכי מעניין
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ור"מ לשעבר של קנדה ג'סטין טרודו. | צילום: AFP
אלא שהעימות התרחב במהירות מעבר למכסים הכלליים. ב־12 במרץ הטילה ארצות הברית מכס של 25 אחוזים על פלדה ואלומיניום, כולל מקנדה וזו השיבה במכסים בשיעור זהה על מוצרים אמריקניים בשווי 29.8 מיליארד דולר קנדי. בתחילת אפריל הגיעה תורה של תעשיית הרכב: ארצות הברית הטילה מכס של 25 אחוזים על מכוניות מיובאות, וקנדה הגיבה במכסים מקבילים על מכוניות מתוצרת ארצות הברית.
ההפוגה הזמנית
בינתיים התחלפה ההנהגה בקנדה. מארק קרני נכנס לתפקיד ראש הממשלה במרץ 2025 ובהמשך ניצח בבחירות, לאחר שמערכת היחסים עם טראמפ הפכה לאחד הנושאים המרכזיים בפוליטיקה הקנדית.
ראש ממשלת קנדה מארק קרני ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים בבית הלבן בוושינגטון | צילום: AP
אך גם לאחר חילופי השלטון העימות נמשך. ביוני 2025 הכפיל טראמפ את המכסים על פלדה ואלומיניום מ־25 ל־50 אחוזים. קנדה, אחת מספקיות המתכות החשובות ביותר לשוק האמריקני, נפגעה במיוחד.
באוגוסט של אותה שנה הגיעו הצדדים להפוגה חלקית. לאחר שהממשל האמריקני הבהיר כי מרבית המוצרים הקנדיים העומדים בכללי USMCA יוכלו להמשיך להיכנס לארצות הברית ללא מכס, הודיע קרני כי קנדה תסיר את מרבית מכסי הנגד שהטילה על מוצרים אמריקניים. עם זאת, המכסים הקנדיים על פלדה, אלומיניום וכלי רכב נותרו בתוקף, משום שגם המכסים האמריקניים בתחומים הללו נשארו.
כך נוצר במשך חודשים מצב ביניים משונה: רוב הסחר בין שתי המדינות המשיך להתנהל ללא מכסים בזכות USMCA, בעוד כמה מהתעשיות החשובות והמשולבות ביותר של שתי הכלכלות נותרו תחת מכסים כבדים.
הסיבוב הנוכחי: גם ההסכם כבר על השולחן
בקיץ 2026 החלה מתיחות חדשה, והפעם היא התחברה ישירות לעתידו של הסכם הסחר עצמו. ב־1 ביולי סירב ממשל טראמפ לאשר באופן אוטומטי את הארכת USMCA ל־16 שנים נוספות. ההסכם לא בוטל והוא נותר בתוקף, אך משמעות ההחלטה היא שכעת הוא יעמוד לבחינה שנתית, אלא אם שלוש המדינות יסכימו בעתיד להאריך אותו.
פחות משלושה שבועות לאחר מכן החריף טראמפ את הלחץ על קנדה. ב־20 ביולי הודיעה ארצות הברית על מכסים חדשים בשיעור של 50 אחוזים על מוצרים קנדיים בהיקף של כ־20 מיליארד דולר. הפעם השתמש הממשל בסעיף 338 של חוק המכסים האמריקני משנת 1930, וטען כי מדובר בתגובה ליחס מפלה של קנדה כלפי מוצרים אמריקניים. וושינגטון הצביעה בין היתר על ההגבלות הקנדיות בתחום מוצרי החלב, על הסרת משקאות אלכוהוליים אמריקניים מחנויות בחלק מהמחוזות ועל צעדים בתחום הרכב.
המכסים החדשים כוללים בין היתר יין, מוצרי חלב, רהיטים, מלט, ביגוד, ציוד דיג וציוד הוקי. בניגוד לחלק מהמכסים שהוטלו בתחילת העימות, הפעם גם עמידה בכללי USMCA אינה מעניקה בהכרח הגנה מפניהם. הם נוגעים לכחמישה אחוזים מהיצוא הקנדי לארצות הברית, אך פוגעים באופן ממוקד בענפים התלויים מאוד בשוק האמריקני.
רק לפני ימים אחדים נדמה היה שהצדדים עומדים למנוע את ההסלמה. טראמפ דחה בשלושה ימים את כניסת המכסים לתוקף לאחר שהושגה התקדמות במשא ומתן. על השולחן עמדה, בין היתר, אפשרות להפחית את המכס על מכוניות קנדיות מ־25 ל־15 אחוזים ולהוריד את מכסי הפלדה והאלומיניום מ־50 ל־25 אחוזים במסגרת מכסות מוסכמות. ביום חמישי אף אמרו הקנדים כי ההסכם "קרוב מאוד".
אלא שהמגעים קרסו ברגע האחרון. קרני טען כי ארצות הברית הציגה דרישות חדשות ובלתי מקובלות, בין היתר כאלה שלדבריו היו מגבילות את יכולתה של קנדה לנהל מדיניות סחר עצמאית. נציג הסחר האמריקני ג'יימיסון גריר הטיל את האחריות דווקא על אוטווה והודיע כי לפי שעה לא מתוכננות שיחות נוספות.
קנדה החליטה שוב להשיב. קרני הכריז כי אוטווה תתאים את תגובתה למהלך האמריקני "דולר מול דולר", ומכסים חדשים יוטלו בין היתר על פלדה, מוצרי חלב, מכשירי חשמל, ציוד חקלאי, מוצרי נייר ואלקטרוניקה אמריקניים. "אתה במלחמה כשמתקיפים אותך", אמר כשנשאל אם שתי המדינות נמצאות כעת במלחמת סחר. "אנחנו הותקפנו".
מפגינים מתכנסים בגבעת הפרלמנט באוטווה במחאה על איומיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על ריבונותה של קנדה | צילום: AP
טראמפ עצמו החריף את הטון ברשתות החברתיות. בפוסט שפרסם ב־Truth Social כתב כי "קנדה רוצה ליהנות מהיתרונות של להיות מדינה בארצות הברית, בלי להיות אחת כזאת!!!". בפוסט נוסף תקף את מדיניות הסחר הקנדית: "במשך שנים הם גם הטילו על החקלאים הנהדרים שלנו מכסים עצומים. לא עוד!!!".
המשמעות הרחבה יותר של הסיבוב הנוכחי אינה רק מחירם של בקבוקי יין, מקררים או מקלות הוקי. שתי הכלכלות בנו במשך עשרות שנים שרשראות אספקה משותפות, במיוחד בענפי הרכב, האנרגיה והמתכות, וכמעט 70 אחוזים מהיצוא הקנדי מופנים לארצות הברית. כישלון השיחות מעלה כעת שאלה גדולה יותר: האם מלחמת המכסים תישאר אוסף של עימותים נקודתיים, או שהיא תהפוך למאבק על עצם מבנה הסחר החופשי בצפון אמריקה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
