הטלפון נשאר בשער. באוניברסיטאות ברחבי אפגניסטן נכנס לאחרונה לתוקף איסור חדש על הכנסת סמארטפונים לקמפוס, והסטודנטים מגלים שהחיים בלי המסך הקטן משפיעים כמעט על כל חלק ביום הלימודים – ולא בהכרח רק לרעה.
האיסור הוחל זמן קצר לאחר שהמנהיג העליון של הטליבאן, הייבתוללה אחונדזאדה, הורה בחודש יוני לעובדי הממשלה להפסיק להשתמש בסמארטפונים.
סטודנט בן 29 מקאבול סיפר כי איש צוות עבר בין הכיתות והודיע כי מעתה אסור לסטודנטים להביא סמארטפונים לאוניברסיטה. בעיר הראת שבמערב המדינה כבר נתלו באוניברסיטה ובמעונות שלטים המזהירים כי מי שייתפס עם סמארטפון בקמפוס עלול לעמוד בפני "הליך משפטי".
הכי מעניין
הסטודנטים ששוחחו עם סוכנות הידיעות AFP סיפרו שלא קיבלו הסבר רשמי לסיבה לאיסור. באוניברסיטת קנדהאר, לעומת זאת, אמר דובר המוסד נזיר אחמד קאדרי כי מטרתו היא לגרום לסטודנטים "להקדיש תשומת לב להרצאות, ללימודים ולעבודה המעשית".
צעירים אפגנים משתמשים בטלפונים החכמים שלהם בראש הגבעה באזור וואזיר אכבר חאן שבקאבול, ב-10 באוגוסט 2026. סטודנטים אפגנים, הנאלצים להשאיר את הטלפונים החכמים שלהם מחוץ לקמפוס, חלוקים בדעותיהם בשאלה האם הכלל החדש האוסר על שימוש בטכנולוגיה פגע בלימודיהם או דווקא הועיל מאוד לריכוזם | צילום: וואקיל קוהסאר / AFP
"אי אפשר ללמוד כמו שצריך"
טלפונים ניידים כבר נאסרו בבתי ספר במדינות רבות בעולם. לפי דוח של אונסק"ו מחודש מרץ, 58 אחוז מהמדינות מפעילות הגבלות כאלה בבתי ספר, בעיקר בשל הסחות הדעת והחשש להשפעה על רווחת התלמידים. אלא שהדוח כלל לא עסק באיסור על טלפונים באוניברסיטאות.
ובאפגניסטן, עבור סטודנטים רבים, הסמארטפון הוא הרבה יותר ממקור להודעות ולרשתות החברתיות.
סטודנט בן 21 מהראת סיפר כי השתמש בטלפון לצורך כמעט מחצית מחומרי הלימוד שלו. כשלא הבין הסבר בכיתה, הוא היה מצלם את השקופיות או את הכתוב על הלוח וחוזר אליהם מאוחר יותר.
גם בעיר מזאר א־שריף נשמעה אותה טענה. "אי אפשר ללמוד כמו שצריך בלי סמארטפונים", אמר ל־AFP סטודנט בן 22 לעיתונאות.
האיסור מנתק את הסטודנטים גם מגישה למחקר מקוון, לספרים דיגיטליים ולכלים מבוססי בינה מלאכותית. מחשבים ניידים עדיין מותרים בקמפוסים, אבל עבור סטודנטים אפגנים רבים מדובר בהוצאה שאינם יכולים להרשות לעצמם.
סטודנט מקאבול תיאר את המציאות החדשה בפשטות: במקום לשאת ספרים דיגיטליים בטלפון, צריך עכשיו להגיע לקמפוס עם ערמות של ספרים מודפסים.
עוד כתבות בנושא
מוכר אפגני משתמש בטלפון חכם בעודו ממתין ללקוחות בחנות בקאבול | צילום: וואקיל קוהסאר / AFP
ומה אם העבודה מגיעה בווטסאפ?
עבור חלק מהסטודנטים הבעיה אינה אקדמית בלבד.
אותו סטודנט בן 29 מקאבול עובד גם כמתרגם עצמאי, והטלפון הוא כלי העבודה שלו. לדבריו, לקוחות שולחים אליו הצעות עבודה במייל ובווטסאפ – ואם אינו מגיב במהירות, ההצעה יכולה לעבור למישהו אחר.
"אני צריך לבדוק את המייל והווטסאפ כל כמה דקות", סיפר. "אם אני לא עונה, אני יכול לאבד את העבודה".
בחלק מהאוניברסיטאות ניתן להשאיר את הסמארטפון בשמירה בכניסה. באוניברסיטה שבה הוא לומד השירות עולה עשרה אפגני, כ־15 סנט, בכל פעם. לדבריו, הוא מסוגל לשלם את הסכום, אבל עבור סטודנטים אחרים גם ההוצאה הקטנה הזאת מצטברת.
"אנחנו לא יכולים ללמוד כמו שצריך בלי סמארטפונים"
סטודנט אחר בקאבול פתר את הבעיה באופן חלקי: הוא רכש טלפון בסיסי שמותר להכניס לקמפוס ויכול לשמש לשיחות. אלא שגם הוא מתלונן על ההוצאה הנוספת ועל התחושה שהוא "מנותק מהטכנולוגיה העכשווית".
ויש גם מי שהציונים שלו השתפרו
אבל באופן מפתיע, לא כולם רוצים שהטלפונים יחזרו.
סנאוללה יוסופזאי, סטודנט לרפואה בן 25 בקנדהאר, מספר שהאיסור שיפר את האווירה בכיתה ואת הקשר בין המרצים לסטודנטים.
"אנחנו יכולים להתרכז טוב יותר בשיעורים ובהרצאות. אין יותר הפרעות בגלל שיחות טלפון", אמר.
החשש שלו נמצא במקום אחר: במקרה חירום, הוא חושש שלא יוכל ליצור קשר במהירות עם משפחתו.
מוחמד חכים חקמאל, סטודנט לעיתונאות בן 22, אפילו ראה שינוי במספרים. לדבריו, הציון שלו עלה מ־75 ל־80 אחוז לאחר כניסת האיסור לתוקף.
הוא מודה שהטלפונים שימשו את חבריו ללימודים לצורך חיפוש מידע, אבל לטענתו הם גם בילו זמן רב ברשתות החברתיות.
"אחרי האיסור הם התאמצו יותר, למדו טוב והשיגו תוצאות טובות יותר", סיפר.
אנשי ביטחון של הטאליבן עומדים על גגות רכבי "האמבי" (Humvee) משוריינים לאורך כביש באזור "האזור הירוק" בקאבול, ב-12 באוגוסט 2026, לקראת יום השנה החמישי לחזרתם לשלטון | צילום: ווקיל קוהסאר / AFP
בין ריכוז לשליטה במידע
הוויכוח סביב הטלפונים באוניברסיטאות מתרחש על רקע מדיניות רחבה יותר של שלטונות הטליבאן כלפי טכנולוגיה וגישה למידע.
בשנה שעברה הוגבלה למשך שבועות הגישה לאינטרנט בפס רחב בכמה מחוזות, ובהמשך אף נותקו רשתות האינטרנט והטלפון ברחבי המדינה למשך יומיים.
למרות זאת, הסמארטפון נפוץ מאוד באפגניסטן, ובערים הגדולות אפשר לראות פרסומות לחבילות גלישה ולשירותי אינטרנט חדשים.
פיונה פרייזר, מנהלת תחום זכויות האדם במשלחת האו"ם לאפגניסטן, אמרה כי ייתכנו "סיבות מוצדקות לניהול השימוש של סטודנטים בטכנולוגיה", אך הוסיפה כי האו"ם מודאג מהגבלות ממשלתיות שפוגעות בגישה למידע, בחופש הביטוי וביכולת להשתתף באופן מלא בחיי היומיום.
וכך, לפחות בינתיים, האיסור משאיר את הקמפוסים האפגניים עם שאלה שגם מדינות אחרות מתמודדות איתה – רק בגרסה קיצונית יותר: האם הטלפון הוא כלי לימודי שכבר אי אפשר להסתדר בלעדיו, או דווקא ההפרעה הגדולה ביותר שנכנסה אי פעם לכיתה?
עוד כתבות בנושא
