כלי הנשק החדש של פוטין נגד ארמניה: המשמש

בעמק אררט שבארמניה, שבו מבשילים המשמשים למרגלות ההר המקראי הנושא את אותו שם, היבול של החקלאי ארמאיס קזריאן נקלע למרכזה של התגוששות גיאופוליטית בין רוסיה למערב.

הקרמלין, שכעס על התרחקותה של ירוואן ממוסקבה, הטיל לקראת הבחירות לפרלמנט שנערכו בחודש שעבר איסורים והגבלות על יבוא מגוון רחב של מוצרים מארמניה, ובהם פירות, ירקות ופרחים. רוסיה טענה כי הצעדים ננקטו בשל חששות תברואתיים שלא פורטו. עם זאת, רבים רואים בהם ניסיון להפעיל לחץ כלכלי על ראש הממשלה ניקול פשיניאן, כדי שיחזור בו ממדיניות ההתקרבות למערב וישוב לחסות מוסקבה.

עיניו של החקלאי בן ה־75 התמלאו דמעות כשצעד במטע שלו בכפר ווסקטאפ. רוח שהגיעה מהר אררט המושלג, הנמצא מעבר לגבול בשטח טורקיה, הפיגה מעט את חום הקיץ. "המשמש הוא סמל של ארמניה", אמר ל־AFP. "הטעם והניחוח שלו מלכותיים. המשמש הוא פלא שבפלאים".

המשמשים המפורסמים של ארמניה מגודלים באזור זה אלפי שנים. הרומאים הקדמונים הכירו אותם בשם "התפוח הארמני". עד הטלת האיסור, הרוב המכריע של היצוא הארמני הופנה לרוסיה.

"אי אפשר לסלוח על זה"

קזריאן נטע את המטע שלו בשנת 1991, לאחר קריסת ברית המועצות, כשאדמות חקלאיות חולקו לבעלים פרטיים. בתוך חמש שנים החלו העצים להניב פרי, ורוסיה הפכה ליעד הטבעי של רוב היבול, שהובל צפונה במשאיות מעבר לגבול.

רוסיה הגבילה גם יבוא של דגים ארמניים, של המים המינרליים המפורסמים של ג'רמוק, ושל יין וברנדי. המהלך עורר את זעמם של קזריאן ושל חקלאים רבים נוספים. "במשך עשרות שנים המסחר הזה התקיים, ופתאום הכול השתנה?", שאל. "אי אפשר לסלוח על זה בשום צורה".

לדבריו, מוסקבה מענישה עובדים רגילים בשל מדיניותה הפרו-אירופית של הממשלה, למרות הצהרותיה של רוסיה על הידידות ההיסטורית בין המדינות. "זה לא מכוון נגד פשיניאן או נגד ההנהגה. זה מופנה נגד העם שלנו", אמר.

מפלגתו של פשיניאן ניצחה בבחירות שנערכו ב־7 ביוני, למרות לחץ כבד וטענות להתערבות מצד מוסקבה. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עדיין לא בירך אותו באופן רשמי, ומוסקבה ממשיכה להבליט טענות לזיופים במהלך הבחירות.

מלחמת סחר

לארמניה, שהייתה בעבר חלק מברית המועצות, יש עדיין קשרים רשמיים חזקים עם רוסיה. היא חברה באיחוד הכלכלי האירו־אסייתי שמובילה מוסקבה, ובשטחה נמצא בסיס צבאי רוסי. אלא שפשיניאן ניסה לצמצם את תלותה של ירוואן במוסקבה, לאחר שרוסיה לא התערבה בעימותים הצבאיים עם אזרבייג'ן סביב חבל קרבאך, שהיה אז נתון במחלוקת. ארמניה הקפיאה את השתתפותה בברית ביטחונית בהובלת רוסיה, העמיקה את קשריה עם האיחוד האירופי ועם ארצות הברית, והעלתה את המדינה על מסלול שעשוי להוביל בעתיד לחברות באיחוד האירופי.

ממשלת ארמניה מנסה כעת לצמצם את הפגיעה שנגרמה בעקבות מלחמת הסחר שפתחה מוסקבה. בתחילת יוני אישרה הממשלה חבילת סיוע לחקלאים, ובה סבסוד ליצוא של תוצרת מחממות. הממשלה גם מחזירה ליצואנים את תשלומי המכס על פירות טריים, ירקות ופרחים הנשלחים לאיחוד האירופי.

הנציבות האירופית התחייבה להעניק לארמניה סיוע מיידי של יותר מ־50 מיליון אירו. במקביל אושרו צעדים שיאפשרו לכמעט 80 אחוזים מהיצוא הארמני להיכנס ללא מכס לשוק האירופי המשותף, שבו כ־450 מיליון צרכנים.

"להתמקד באיכות"

נגיד הבנק המרכזי של ארמניה, מרטין גלסטיאן, הזהיר כי כלכלת המדינה עלולה להתכווץ בשיעור של עד שני אחוזים, אם היצואנים לא יצליחו למצוא שווקים חדשים. הכלכלן אשוט אראמיאן אמר כי צעדי הממשלה והסיוע האירופי יוכלו להקל על הפגיעה רק באופן זמני.

לדבריו, בשנת 2025 ייצאה ארמניה פירות טריים, ירקות ופרחים בשווי של כמעט 200 מיליון דולר, ו־93.3 אחוזים מהם נשלחו לרוסיה. "לא יהיה אפשר להפנות את כל היבול לשווקים באירופה ובמדינות אחרות", אמר ל־AFP. הוא הזהיר מפני ייצור עודף, פשיטות רגל ומתיחות חברתית אפשרית.

הבכירים הארמנים, מצדם, מנסים לשדר ביטחון. "חלפו הימים שבהם נהגנו לומר שהמוצרים הארמניים אינם תחרותיים באירופה", אמר שר הכלכלה גבורג פפויאן לחברי הפרלמנט.

קזריאן רואה גם סיבות לאופטימיות. משקיעים איטלקים נטעו מטעים גדולים בכפר סמוך וכבר החלו לייצא את התוצרת לאיטליה. עם זאת, חקלאים רבים עדיין מודאגים ושואלים "מה יעשו עם פירות שאולי לא יהיה להם לאן להגיע". לדברי קזריאן, בתנאי מזג אוויר טובים יכול עץ משמש אחד להניב עד 500 קילוגרמים של פרי.

"במשך זמן רב רדפנו רק אחרי נפח וכמות. הרי רוסיה הייתה מבחינתנו שוק שאינו נגמר", אמר. לדבריו, כדי להשתלב בשווקים חלופיים, החקלאים הארמנים צריכים להתמקד פחות בכמות היבול ויותר באיכותו. "עכשיו הדבר החשוב ביותר הוא האיכות", סיכם.