עד לא מכבר, מעצרו של דניז גוקטש, סטנדאפיסט טורקי פופולרי בן 32 שנעצר משום שהעליב, רחמנא ליצלן, את נשיא המדינה ארדואן, היה מעורר גלים ברחבי אירופה ומייצר מחאות דיפלומטיות רשמיות חדות וברורות. אבל בשנים האחרונות, מדינות האיחוד האירופי, שנשאו בגאון את דגל זכויות האדם וחופש הדיבור, כבר לא מזדרזות למחות.
גוקטש נעצר בסוף השבוע שעבר בשדה התעופה של איסטנבול עם שובו הביתה מחופשה קצרה בחו"ל. ערב צאתו העלה ליוטיוב סרטון ממופעו האחרון, שבו הוא עוקץ את ארדואן שהפך מ"דיקטטור ביישן" ל"דיקטטור שכבר אין לו בעיות עם זהותו". הסרטון הפך לוויראלי ובתוך זמן קצר צבר 9 מיליון צפיות. בסביבת ארדואן חשבו שזה ממש לא מצחיק. עם רדתו מן המטוס המתינו לו שוטרים ואזקו אותו, והוא נלקח למעצר עד תום ההליכים בחשד לעבירה על סעיף 299 לחוק העונשין הטורקי - העלבת נשיא המדינה.
והוא לא היחיד שנעצר; ערב ועידת נאט"ו באנקרה ביצע המשטר הטורקי גל מעצרים נרחב שכלל יותר מ־225 פעילי אופוזיציה, אומנים, אנשי רוח, עיתונאים, פעילים פוליטיים ופעילי איכות סביבה. בהם גם חבורת פנסיונרים שיצאו לטיול במסגרת הגרסה הטורקית של החברה להגנת הטבע, ונעצרו בחשד לחברות בארגון טרור. זה היה איתות מתוזמן היטב לאופוזיציה המקומית, אך לא רק לה.
הכי מעניין
מקרון | צילום: איי.אף.פי
ערב הוועידה, המסר כלפי פנים וחוץ כאחד היה ברור: ארדואן הוא בעל הבית והוא אינו מתכוון להתנצל על שיטות המשטר שלו בפני אף אחד, כולל מנהיגי המערב בכלל והאיחוד האירופי בפרט. ההבנה באנקרה הייתה שהוועידה היא הזדמנות חסרת תקדים, שבה נשיא טורקיה מגובה בנוכחותו של ידידו דונלד טראמפ, יראה למדינות האיחוד האירופי שהשפילו אותו במשך שנים כי הזמנים השתנו. טורקיה כבר אינה מחזרת על הפתחים בניסיון להתקבל לאיחוד האירופי; היא נכנסת כעת ליבשת מעמדת כוח כחברה מובילה בברית נאט"ו ומעצמה אזורית עולה, שמדינות האיחוד נזקקות לתעשייה הביטחונית המתפתחת שלה כדי לעצור את האיום הרוסי ממזרח. איום זה, שבעקבות המלחמה באוקראינה מתדפק על דלתן בדמות רחפנים וצוללות חרישיות הפוקדים נמלים ושדות תעופה, פותח בפני ארדואן את שער הכניסה בדלת הראשית ליבשת שבעבר דחתה אותו. והוא שם כדי לנצל את ההזדמנות עד תום.
אז כן, סדר היום הרשמי של פסגת נאט"ו באנקרה השבוע התמקד באסטרטגיית התיאום מול רוסיה, הרחבת הסיוע לאוקראינה, ובדרישה האמריקנית להקפצת תקציבי הביטחון של המדינות החברות לחמישה אחוזים מהתמ"ג. לשם כך אף הוקם במיוחד "פורום התעשייה הביטחונית של נאט"ו", שנועד להתניע את קווי הייצור של המדינות החברות מול האיומים הגלובליים, וכן נחתמו הסכמים לייצור נשק בסך 50 מיליארד דולר הכוללים רכישות כטב"מים, מערכות נשק ומטוסי התרעה.
הבלגן הסורי
אבל המזרח התיכון, כרגיל, התדפק על דלתה של הוועידה בשעות המוקדמות של בוקר יום שלישי. ערב הפסגה באנקרה נחת בדמשק נשיא צרפת עמנואל מקרון, לביקור ראשון של מנהיג מערבי מאז חילופי השלטון בסוריה. ולא סתם ביקור, אלא כזה שנועד לבסס מחדש את ההשפעה הצרפתית ההיסטורית במדינה ולהבטיח דריסת רגל אסטרטגית בשיקומה הכלכלי של סוריה - בדגש על כוונה צרפתית לנהל ולפתח את הנמלים המרכזיים בלטקיה ובטרטוס כמשקל נגד להתעצמות הטורקית באגן הים התיכון.
אך האווירה החגיגית נקטעה ביום שלישי בבוקר, כאשר שני מטענים מאולתרים התפוצצו סמוך למלון "ארבע העונות" שבו לן מקרון. בפיגוע נפצעו 18 בני אדם, בהם סגן שר התיירות הסורי. למרות הפיגוע הכפול, מקרון סירב לקטוע את ביקורו. הוא המשיך כמתוכנן לפגישתו עם הנשיא החדש אחמד א־שרע, בניסיון לשדר נחישות מערבית ומחויבות ליציבות המשטר הסורי החדש, תוך הבהרה כי פריז לא תאפשר לטרור הג'יהאדיסטי להכתיב את המפה הגיאופוליטית החדשה של המזרח התיכון. משם המשיך מקרון לאנקרה, ובבוקר שלמחרת אף נצפה בריצת בוקר בניסיון לשדר "עסקים כרגיל".
לא בטוח שזה יעבוד למקרון. הניסיון שלו להשיג דריסת רגל בנמלי סוריה מתפרש בטורקיה השכנה כניסיון אימפריאליסטי של פריז לחזור לימי המנדט הצרפתי הישן. באנקרה מאשימים את מקרון בניצול חולשתו הכלכלית של הממשל הסורי החדש כדי "לקנות" נכסים אסטרטגיים, והצרפתים עוד עלולים לגלות כי שליטה בנמלים לא תתורגם ליציבות בלי אישור טורקי. צבא טורקיה, כידוע, מחזיק כוחות משמעותיים בצפון סוריה ומסוגל להפעיל בשקט מיליציות מקומיות הנאמנות לו כדי לשבש את נתיבי הסחר היבשתיים המובילים לנמלי לטקיה, ובכך לערער את כדאיות העסקאות של חברות הענק הצרפתיות.
אומנם בעבור מקרון היה זה ביקור טראומטי במידה מסוימת, אך מן הזווית הישראלית הוא דווקא סיפק תובנות שעשויות לסייע בהמשך לישראל לדברר טוב יותר את מדיניות אזור החיץ שלה כלפי סוריה - מדיניות שנתקלת כיום בביקורת בינלאומית חריפה המייחסת לישראל כוונות זדון של כיבוש שטח ריבוני. מהבחינה הזו, הפיגוע בלב דמשק, בעיתוי כה רגיש של ביקור ראש מדינה ידידותית, מוכיח כי השלטון הסורי החדש רחוק מלהשיג שליטה אפקטיבית בשטח. הפיצוצים בלב הבירה מראים כי בפועל, משטר א־שרע אינו מסוגל לאבטח אפילו את סביבתו המיידית של המלון שבו מתאכסן נשיא צרפת, וכל שכן את הגבול עם ישראל. חוסר היציבות הזה, הזולג מהבירה דמשק ועד לפאתי הגבול, טומן בחובו סכנות רבות, כולל נוכחות של תאים ג'יהאדיסטיים פעילים. מציאות זו מחייבת את ישראל, בהיעדר הסכמי ביטחון, לנקוט את האמצעים המתבקשים להגנתה.
הנה בא המטוס
אבל עם כל הכבוד לשאלת אזור החיץ עם סוריה, השאלה המרכזית שריחפה כעננה כל העת מעל הפסגה באנקרה, היא מה יעלה בגורל העסקה למכירת מטוסי F35 לטורקיה. טראמפ אומנם חלק אינסוף שבחים לארדואן, אמר שהוכיח נאמנות לארה"ב יותר מאשר בעלות ברית קרובות, ושבכלל היה נפלא. הוא הבטיח לבחון בחיוב את שובה של טורקיה לתוכנית החמקנים. ארדואן הזדרז לומר שמדובר בהתחייבות לחמישה מטוסים. אבל בישראל המהלך מעורר התנגדות עזה. בימים האחרונים בילה ראש הממשלה בנימין נתניהו בסדרה של ראיונות לכלי תקשורת אמריקניים מובילים בניסיון להעביר את המסר שטורקיה אינה הידידה הגדולה שהיא מתיימרת להיות, וכי המכירה תפגע קשות במאזן הכוחות ובעליונות האווירית של ישראל באזור.
בשורה התחתונה, טראמפ לא התחייב לחתום על העסקה. אם וכאשר היא תקרה, האספקה תגיע בעוד כמה שנים מעכשיו ותהיה כרוכה בהתחייבויות אסטרטגיות משמעותיות. חוק CAATSA האמריקני אינו מאפשר את שובה של טורקיה לתוכנית ה־F35 כל עוד מערכת ההגנה האווירית הרוסית, ה־S400, נמצאת על אדמתה. הפתרון המסתמן הוא העברת המערכת הרוסית למדינה שלישית.
כדי להרגיע את הדרג המדיני בישראל, הפנטגון הציג מתווה אפשרי שלפיו מטוסי ה־F35 שיסופקו לטורקיה יהיו בגרסה "מנוונת" מבחינת עצמאות התוכנה. קרי, תלויים לחלוטין בשרתים המרכזיים של היצרנית, חברת לוקהיד מרטין, לצורך עדכוני משימה, ולא יוכלו לפעול או לנעול מכ"ם על כלי טיס של חיל האוויר הישראלי הודות לחסימת תדרים מובנית. לא בטוח שזה יספיק כדי להרגיע את ישראל, אך הנושא הועבר לבחינה בעבודת מטה של הפנטגון - ושם כנראה ייקחו את הזמן, שכן מסמכים רשמיים בנושא טרם גובשו.
א־שרע | צילום: איי.אף.פי
בכל מקרה, הדיון בשטח הוקפא בעקבות תקיפה איראנית על מכלית קטארית שעברה במצרי הורמוז, מה שגרם לנשיא טראמפ "להתפוצץ" על האיראנים. הוא הכריז כי הפסקת האש הסתיימה, וכך גם הקלות הנפט והסנקציות. בלילה שבין שלישי לרביעי חזרה ארה"ב לתקוף באיראן, וכל זה קורה בזמן שטראמפ יושב בארמון באנקרה. "איראן עשתה טעות גדולה מאוד כשפגעה בחופש השיט במצר הורמוז", אמר. "הם חשבו שהם יכולים להמשיך לשחק משחקים, אבל הזמנים האלו נגמרו. הנחיתי את הצבא לפעול בעוצמה מקסימלית, והשמדנו להם תשתיות קריטיות בתוך שעות בודדות".
טראמפ גם לא השאיר מקום לספק ביחס לנפט: "שום דולר של נפט איראני לא יזרום יותר בלי אישור אמריקני. ההקלות שהיו, מבוטלות לחלוטין מרגע זה. נחנוק את כלכלת הטרור שלהם עד שהם יבינו שהם חייבים להפסיק את התוקפנות באזור". ועל פוטנציאל מתקפת הנגד האיראנית הגיב: "אני אומר להנהגה בטהרן בצורה הכי ברורה: אם שערה משערות ראשו של חייל אמריקני תיפגע, התגובה הבאה שלנו תהיה בלב טהרן, והיא תהיה הרסנית בצורה שהם לא מסוגלים לדמיין. אל תבחנו אותי".
באווירה הדרמטית הזו, שספק אם ארדואן העריך שתתרחש תוך כדי הוועידה, הגיע החלק המסקרן ביותר: המפגש בין טראמפ לבין נשיא סוריה, אחמד א־שרע. בניגוד לאווירה הקלילה והחמימה שליוותה את ביקורו של א־שרע בבית הלבן בפברואר האחרון, הפגישה באנקרה התקיימה באווירה אופרטיבית ונטולת גינונים, כמעט באווירת חמ"ל. המפגש עצמו התרחש הרחק מעין הציבור, באגף המאובטח של קומפלקס הנשיאות הטורקי באנקרה ("אק סראי"), שחלקים ממנו הוסבו לחמ"ל צבאי ומדיני מאולתר בעבור המשלחת האמריקנית בעקבות האירועים במפרץ.
בשל הרגישות הביטחונית הקיצונית נערכה הפגישה בפורמט מצומצם מאוד: מן הצד האמריקני נכחו הנשיא טראמפ ושר ההגנה הגסת' (שביטל את ביקורו בישראל כדי לנהל את המשבר), לצד מתרגם רשמי. בצד הסורי נכחו הנשיא א־שרע וראש לשכתו המדינית. ארדואן עצמו נכח רק בדקות הראשונות של המפגש כדי ללחוץ ידיים ולברך.
בסיכומו של דבר הוגדר המפגש על ידי הבית הלבן כ"פריצת דרך אסטרטגית רחבת היקף". טראמפ מצידו הסכים להתחיל בתהליך מול הקונגרס להקפאה והסרה הדרגתית של הסנקציות האמריקניות על הסורים, במטרה לאפשר זרימת השקעות מערביות ובינלאומיות לשיקום המדינה החרבה. זאת בתמורה להתחייבות סורית רשמית וחד־משמעית לפעול לסילוק מוחלט של כוחות משמרות המהפכה האיראניים וחיזבאללה מאדמת סוריה. טראמפ אף הבטיח כי ארה"ב תעניק למשטר הסורי החדש גיבוי מודיעיני וצבאי כדי להתמודד עם ניסיונות נקמה איראניים או ג'יהאדיסטיים, ורמז כי יפעיל את כובד משקלו מול מדינות המפרץ העשירות, כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, כדי שיזרימו מיליארדי דולרים לקרנות שיקום ייעודיות בסוריה, כגמול על התנתקותה של דמשק מהציר האיראני. מעבר לכך, ככל הנראה א־שרע הבהיר לטראמפ כי העסקאות שחתם עם נשיא צרפת מקרון בנמלי לטקיה וטרטוס נועדו לשיקום כלכלי בלבד ולא יפגעו באינטרסים האסטרטגיים של ארה"ב וטורקיה באגן הים התיכון. טראמפ קיבל את ההסברים וציין ביובש כי "סחר חופשי הוא דבר מצוין".
בשורה התחתונה, בהצהרה המסכמת של הוועידה העניקה ברית נאט"ו גיבוי מלא למבצע התקיפה האמריקני באיראן, וקבעה כי תקיפות הטילים האיראניות נגד בסיסי ארה"ב בכוויית ובבחריין הן "הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ואיום ישיר על היציבות הגלובלית". רוסיה הוגדרה רשמית בהצהרה כ"איום הישיר, המשמעותי וארוך הטווח ביותר על ביטחון המדינות החברות בברית". המנהיגים אישרו מחדש את מחויבותם המלאה לסעיף ההגנה הקולקטיבית (סעיף 5). ההצהרה כוללת קריאה חסרת תקדים לכל המדינות החברות להאיץ את הגדלת תקציבי הביטחון שלהן, תוך הבהרה כי נטל ההגנה חייב להתחלק בצורה שוויונית יותר בין ארה"ב לאירופה. סוכם על עסקאות רכש ביטחוניות אזוריות חסרות תקדים בהיקף של 50 מיליארד דולר במסגרת "פורום התעשייה הביטחונית של נאט"ו", ובכל הנוגע ל־F35 אין שום אזכור לעסקה. על פי סיכום מוקדם בין טראמפ לארדואן, הנושא הושאר מחוץ למסמך המשותף של נאט"ו. ובישראל, ימשיכו לנסות למנוע את הגעתם של המטוסים לידי הטורקים.