בקו האש: המדינות שחוששות ליפול להשפעה רוסית - בצרות

בבית המחוקקים הרומני עבר לאחרונה חוק הקורא לממשלה לפתוח לאלתר בשיחות עם מולדובה על איחוד המדינות. החוק, שהגישה מפלגת הימין השולית SOS Romania, לא נתקל בהתנגדות וכך עבר באופן טכני את בית הנבחרים ועלה להצבעה בסנאט. אם יעבור או לא – זה פחות מעניין. המעניין הוא השילוב הרומני־מולדובי והחשיבות שלו לאיחוד האירופי.

רומניה ומולדובה הן מדינות אחיות. רוב אזרחי רומניה – יותר מ־70 אחוזים - היו רוצים להתאחד עם מולדובה. בין מלחמות העולם המדינות אכן היו מאוחדות, עד שמולדובה נקרעה מרומניה בהסכם ריבנטרופ־מולוטוב בין גרמניה לברית המועצות. הסובייטים לקחו את השטח והפכו אותו לרפובליקה הסוציאליסטית של מולדובה, שהייתה חלק מברית המועצות עד להתפרקותה בדצמבר 1991.

היום כשליש מהמולדובנים תומכים באיחוד עם רומניה, אך המספר עולה ליותר מחצי אם ״איחוד״ משמעו קיום כמדינה ריבונית נפרדת אך תחת אותה קורת גג של האיחוד האירופי. על אף מאמצי הסובייטים להנדס את הזהות של מולדובה, רבים במדינה רואים בעצמם חלק מהמשפחה הרומנית, גם אם לא רוצים להיות חלק מהמדינה הרומנית. השפה הרומנית הוכרה לאחרונה בתור השפה הרשמית של מולדובה, בצעד של סולידריות עם השכנה ממערב - אך יותר מזה התרסה והפגנת כוח מול האיום ממזרח, רוסיה.

בשביל מולדובה ורומניה, רוסיה היא איום קיים ומוחשי. כטב״מים רוסיים המשוגרים לעבר מטרות באוקראינה מתפוצצים לא אחת בשטח רומניה, וכבר פגעו בכמה מבנים. בשטח מולדובה מוצבים כ־1,500 חיילים רוסים, ״כוח שמירת שלום״ הפועל במחוז הבדלני טרנסניסטריה. מולדובה ורומניה הן מטרות למבצעי השפעה רוסיים, המבקשים להרחיק את המדינות מהאיחוד האירופי ולהפיץ עמדות פרו־רוסיות בקרב הציבור והאליטות.

הצמד רומניה־מולדובה חיוני לאיחוד האירופי ולנאט״ו. רומניה היא העוגן האמין של הברית הצפון־אטלנטית בים השחור, לנוכח היחסים המורכבים של טורקיה עם רוסיה. מולדובה חולקת גבול ארוך גם עם רומניה וגם עם אוקראינה, ובקצה המזרחי שלה היא נושקת לאודסה. אם מולדובה תהיה מדינה בלתי מתפקדת, היא תוכל לשמש בסיס נוח לפעולות חבלה רוסיות גם נגד אוקראינה וגם נגד רומניה, ולסבך עוד את המצב הביטחוני המורכב של נאט״ו. אם רומניה תהיה מדינה לא מתפקדת, הקטר המוביל של נאט״ו בים השחור ישותק, ונאט״ו תצא מן המירוץ להשפעה בים, שמנהלות כיום טורקיה, רוסיה ואוקראינה.

שתי המדינות לא רחוקות ממצב של אי תפקוד. קואליציית השלטון ברומניה נפלה בחודש מאי בהצבעת אי אמון, אחרי שהשותפה הסוציאליסטית פרשה, ו־SOS Romania ניצלה את השיתוק הפוליטי כדי להעביר את חוק האיחוד שלה. בלי קואליציה מתפקדת רומניה לא תוכל לגבש תוכניות רבות הדרושות לשם שיפור הביטחון שלה והתחרות על ההשפעה באזורה: חיזוק הצי, הצבא ושיפור ההגנה על תשתיות קריטיות כמו שדות הגז בים השחור.

במולדובה המצב טוב יותר, אך שביר. בבחירות האחרונות ניצח המחנה הפרו־אירופי ברוב דחוק, וזכה במנדט לנהל את המדינה לבדו ולדחוף להצטרפות לאיחוד האירופי במהירות האפשרית. האיחוד מבין את החשיבות של מולדובה, והאיץ את קצב השיחות להצטרפות, עם צפי להסכם ראשוני כבר ב־2028. אבל המנדט השברירי משמעו שכל משבר כלכלי, ביטחוני או פוליטי עלול לשמוט את הגה ההנהגה מידי המחנה הפרו־אירופי. הממשלה בקישינב סמכה עד היום על התמיכה והעידוד מצד הממשלה בבוקרשט, אך כשרומניה שקועה בצרות שלה, מולדובה עלולה לא להגיע לקו הסיום של הצטרפות לאיחוד. שתי האחיות סובלות שתיהן מצרות פוליטיות, והבריון האזורי נושף בעורפן.