התכלית
כל אסטרטגיה מתחילה מהבנת התכלית. כפי שכריך בוקר יהיה שונה מכריך לצהריים, כך יש אסטרטגיות שונות לתכליות שונות. התכלית של האסטרטגיה היא לעולם פוליטית: זוהי התכלית שמגדירה המדיניות. תכליות פוליטיות נעות בטוח שמשינוי מדיניותו של הצד היריב ועד השמדתו המוחלטת. בלי תכלית, אי אפשר לגבש אסטרטגיה.
מטרות ואמצעים ודרכים
כל כריך מורכב משתי חתיכות לחם, וביניהן יש... משהו. כל אסטרטגיה היא התאמה בין מטרות לאמצעים ולדרכים. המטרה אינה התכלית, היא נגזרת ממנה. המטרה הצבאית של האסטרטגיה נגזרת מהתכלית הפוליטית, ונועדה לשרת אותה. לדוגמה, במלחמת המפרץ התכלית הפוליטית הייתה נסיגה של סדאם מכוויית. המטרה הצבאית הייתה הבסת הכוחות העיראקים ונסיגתם מהמדינה. האמצעים היו הצבא האמריקני וקואליציה בינלאומית. הדרך הייתה מערכה אווירית ותמרון קרקעי.
צילום: יוסי זמיר - פלאש 90
התשה או השמדה?
מטרות צבאיות באות בשני טעמים: התשה או השמדה. או שאני מנסה להסב לאויב נזק במידה שתאלץ אותו להיכנע לרצוני, או שאני מנסה להשמיד את הכוח הצבאי שלו וכך לכפות עליו את רצוני. כמובן, מטרות צבאיות יכולות לנוע בטווח בין השמדה להתשה: ייתכן שההתשה שאסב לאויב תהיה קרובה ממש להשמדה.
הכי מעניין
תמרון או שחיקה?
חוץ מהתשה והשמדה, אסטרטגיה צבאית מוגדרת לפי שתי צורות לחימה יסודיות: תמרון ושחיקה. בתמרון משתמשים במהירות כדי למוטט את האויב. מכה אחר מכה, בקצב מהיר, משתקים את האויב ומפוררים אותו. בשחיקה, לעומת זאת, מנצלים כוח אש כדי להשמיד את הנכסים של האויב בהדרגה - חיילים, ציוד, כלי רכב, מטוסים וכו׳. שחיקה אינה תלויה בזמן ובדרך כלל תהיה איטית. בתמרון הקצב הוא עצמו נשק נגד האויב.
צילום: This handout photo taken on February 26, 2026 and released on February 27 by the Armed Forces of the Philippines-Public Affairs Office (AFP-PAO) shows a Philippine air force Armed Forces of the Philippines-Public Affairs Office (AFP-PAO) / AFP
לא רק צבאי
כריך חביתה הוא משעמם. כריך חביתה עם גבינת שמנת, בצל כבוש וחסה רעננה הוא כבר חגיגה. גם באסטרטגיה אסור לשכוח שיש כלים אחרים, שאינם צבאיים: כלים דיפלומטים, כלכליים ומידעיים (תעמולה לדוגמה, אך לא רק). אסטרטגיה יעילה משתמשת בכל הכלים כדי להשיג את מטרתה ולשרת את התכלית. אסטרטגיה שתלויה רק בכלי אחד תהיה מוגבלת.
אז מה בישלנו פה
ישראל מחויבת לתכלית הפוליטית של מיטוט משטר האייתוללות. לשם כך היא משתמשת במגוון כלים: צבאיים, כלכלים, דיפלומטים ומידעיים. ישראל פועלת להשמיד את המשטר, לא להתיש אותו. היא כן מנסה, משום גודלה של איראן, להשיג את השמדת המשטר באמצעות שחיקה.
סבב הלחימה האחרון היה סבב שחיקה נגד האויב האיראני. המכות שהונחתו עליו היו רבות, אך מערכה אווירית לעולם תתקשה לחקות את אפקט המהירות שיש לתמרון. המטוסים צריכים לחזור לבסיס בשביל תחמושת, ומכאן שתמיד במערכה אווירית יהיו הפוגות שיאפשרו לאויב להתאושש.
הבעיה של ישראל היא שהחזית הדיפלומטית נותרה לחלוטין בהשפעתן של קטאר, פקיסטן וטורקיה, שניסו לקדם הפסקת אש. מערכה מהאוויר לבדה מעולם לא מוטטה משטרים. ברגע שהמערכה התארכה והאפשרויות להמשך נעשו פחות ופחות טובות, ממשל טראמפ בחר בנתיב של שיחות. האם יצליחו? לא ידוע. אבל לא בטוח שאם ייכשלו הממשל לא ינסה להגיע להבנות בסגנון ביידן 2023 ולנתק מגע עם המזרח התיכון. וישראל? אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש על כריך האסטרטגיה שהכנו לעצמנו.