שליט מיאנמר החדש, הגנרל מין אונג הלינג, אינו מנהיג שממשלות העולם ממהרות לחבק. שנה בלבד אחרי שהנהיג מהפכה צבאית במיאנמר, ב-2021, כלכלת המדינה נפגעה עמוקות. הבחירות שערכה החונטה בשנה שעברה לא הצליחו להעניק למשטר הצבאי לגיטימציה, לא בתוך המדינה - בעוד המחאה הציבורית נגדו נותרת רחבה ועמוקה - וגם לא מחוצה לה, כשרוב הממשלות מסרבות לראות בממשלתו גורם לגיטימי לשיתופי פעולה.
למרות כל זאת, בשבוע שעבר המריא הלינג לביקור מדיני בן חמישה ימים בבייג'ינג, תחנה שנייה בסיבוב דיפלומטי שנפתח בהודו בסוף מאי. מטרתו המוצהרת: לדון בנושאים כלכליים. מטרתו האמיתית: לשכנע את שותפתה החשובה ביותר של מיאנמר שהוא אדם שאפשר לסמוך עליו.
נשיא מיאנמר, מין אונג הלאינג | צילום: AFP
לאורך שנות הסכסוך, סין שמרה על קשרים עם החונטה מתוך ציפייה לקבל יציבות בגבולה ולהגן על פרויקטים אסטרטגיים שבנתה בתוך המדינה. כעת נראה שהסבלנות של בייג'ינג אוזלת.
הכי מעניין
גבולות סגורים, פצעים פתוחים
הממשל הצבאי של מיאנמר נלחם במלחמת אזרחים בת 78 שנים נגד כ-25 קבוצות חמושות ברחבי המדינה. לרבות מהקבוצות הללו יש קשרים ארוכי שנים עם מחוז יונאן הגובל בסין, מה שהופך את תמיכתו הפומבית של הנשיא, שי ג'ינפינג, לחיונית להישרדותו של מין אונג הלאינג.
הגבול השנוי במחלוקת של סין עם מיאנמר, המשתרע על פני יותר מאלפיים קילומטרים, הוא מוקד לפשע מאורגן, כולל סחר בסמים ומרכזי הונאה מקוונים שלפי הערכת האו"ם הפילו ברשתם כ-120,000 קורבנות במיאנמר בלבד.
מנקודת המבט של בייג'ינג, החונטה לא עשתה דבר כדי לרסן את הפשיעה. הצבא המיאנמרי, הטאטמדאו, התמקד בדיכוי מתנגדיו הפוליטיים תוך שהתעלם מאימפריות הפשע הצומחות באזורי הספר במדינה, בעוד הכעס בבייג'ינג צבר עוצמה.
נשיא מיאנמר, מין אונג הלאינג (משמאל), לוחץ את ידי נשיא סין, שי ג'ינפינג, באולם הגדול של העם בבייג'ינג | צילום: AFP
לפי הערכות של מספר חוקרים ומכונים, ב-2023 הגיעה הסבלנות הסינית לקצה. מכון סטימסון מצביע על כך שסין נתנה אור ירוק מרומז להתקפת בזק שפתחו ארגונים אתניים חמושים כדי לאלץ את החונטה לפעול נגד מרכזי ההונאה. הגנרל קיבל את המסר, אבל החונטה נחלשה עוד יותר.
חוסר הסבלנות הסיני כלפי סמים מסוכנים שחודרים לשטחה נובע גם מההיסטוריה המודרנית שלה. מלחמות האופים במאה ה-19, בהן הובסה והושפלה בידי בריטניה וצרפת, יחד עם שתי המלחמות נגד יפן, עמדו במוקד מאה שנות ההשפלה של סין, שדחפו אותה להפוך למעצמה שהיא כיום.
הנקודה הימית החשובה בעולם
מיאנמר נתפסת פעמים רבות כמעין מדינת חסות של סין, ומערכת היחסים ביניהם כחד כיוונית, אך האמת היא שסין זקוקה למיאנמר יותר מכפי שנראה לעין ובעניין מהותי בהרבה מהתמודדות עם סינדיקטי הפשע על גבולותיה.
כ-80% אחוז מייבוא הנפט הסיני עוברים דרך מצר מלאקה, נתיב השיט העמוס בעולם. מדובר על נתיב ים צר המשתרע בין חצי האי המלאי לאי סומטרה האינדונזי - נקודת חנק של ממש העשויה להיסגר בידי הצי האמריקני בעת מלחמה.
מצר מלאקה | צילום: צילום מסך מיוטיוב
כדי לעקוף תרחיש כזה, בנתה סין עורק אנרגיה אלטרנטיבי: צינור נפט שמתחיל בנמל צ'אוקפיו שבמערב מיאנמר ומסתיים בעיר קונמינג שביונאן. הצינור מעניק לסין גישה ישירה לאוקינוס ההודי מבלי להיות תלויה במצר.
לצד הצינור מתוכנן נמל מים עמוקים, פרויקט במסגרת יוזמת החגורה והדרך, שאנליסטים ממכוני מחקר כגון המרכז לניתוח ימי-אסטרטגי של ה-CSIS ("המרכז ללימודים אסטרטגים ובינלאומיים") מזהירים כי יתן לסין דריסת רגל ימית באוקיאנוס ההודי, בניגוד לאינטרסים האמריקנים וההודיים כאחד.
והנה ב-11 ביוני 2026 הגיעו החדשות הגרועות ביותר לבייג'ינג: "הצבא הארקאני" (AA), אחת המיליציות המאומנות ביותר במיאנמר, התקדם עד לטווח של חמישה קילומטרים בלבד מצ'אוקפיו, בעוד החונטה הצבאית כמעט ולא שולטת כלל במדינת ראקין שבמיאנמר. הצבא הארקאני שולט כיום ב-25 מתוך 28 ישובים של מדינת ראחין – 89% משטח המדינה כולה. רק שני ישובים נותרו בשליטת החונטה.
הפרלמנט במיאנמר | צילום: AFP
כוחות AA השתלטו על עמדות מפתח של החונטה לאורך הנתיבים המחברים את קיאוקפיו לבסיס הימי "דניאוואדי" ולאי מאדה – שם נמצאים נמל ימי עמוק וצינורות הנפט הסיניים. תושבים מקומיים סיפרו כי מטוסי קרב ומל"טים של החונטה תקפו את AA יחד עם מתקפות מצד ספינות מלחמה מבסיס חיל הים.
לפי דיווחים, סין נאלצה לפנות ציוד תשתיתי מהאתר וכן פרסה מפעילי רחפנים ושלחה כ-50 אנשי ביטחון כדי לסייע בהגנה על הצינור - מספרים דלים מאוד בהתחשב בערך האסטרטגי של הנכס, אך ייתכן שיש לכך הסבר.
הצבא הארקאני עצמו הצהיר בשנה שעברה כי יגן על השקעות זרות בשטחו, לרבות הסיניות ובייג'ינג יודעת זאת. ייתכן שהשחקן שמאיים על צ'אוקפיו הוא גם היחיד שיכול לשמור עליה לאחר שתיפול, ושסין, בחישוב קר, מסרבת לשרוף את הגשר הזה.
ההזדמנות האמריקנית
לפי דן סוויפט, דיפלומט אמריקני לשעבר וכיום אנליסט מחקר בכיר לכלכלה בקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD), הבעיה של בייג'ינג היא הזדמנות עבור וושינגטון.
מפגינים במיאנמר נגד הצבא. | צילום: AFP
סוויפט מאמין שעל ארצות הברית לשמר את הלחץ הכלכלי על החונטה המיאנמרית, ובמקביל למנות נציג מיוחד שיתאם מדיניות עם כוחות הדמוקרטיה, ובראשם ממשלת האחדות הלאומית, הממשלה הגולה שהוקמה אחרי המהפכה, וכן עם ארגונים אתניים חמושים.
לדידו, הקבוצות הללו הן הסיכוי הממשי היחיד ליציבות ארוכת-טווח במדינה, כאשר מיאנמר יציבה ודמוקרטית, בלב האזור האינדו-פסיפי, תשרת את האינטרסים האמריקניים לאין שיעור יותר ממדינה שנמצאת תחת החסות הסינית.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
