למה ילדים בקניה שורפים את בתי הספר שלהם?

כמעט חמישים שרפות פרצו השנה בבתי ספר בקניה. 16 תלמידות נהרגו, ויותר ממאה בתי ספר נסגרו זמנית. כולם מבינים שגל ההצתות הוא משבר, אבל רק מעטים מציעים פתרונות. בעיני רבים, הגל נובע ממערכת חינוך שכורעת תחת נטל השחיתות והמחסור הכרוני בתקציבים. אך הבעיות מחריפות משום שאזרחים רבים מעדיפים בתי ספר פנימייתיים - מורשת הקולוניאליזם הבריטי - שבהם ילדים מבלים חודשים הרחק מהוריהם, במוסדות שסובלים לא פעם מצפיפות, ממחסור בתקציבים ומהתעללות.

16 הנערות נשרפו למוות, כולן באותו המקום ובאותו הלילה: 28 במאי. המעונות שלהן באקדמיית הבנות אוטומישי שבמחוז נאקורו הוצתו במכוון, ותשע מחברותיהן לכיתה נמצאות כעת תחת חקירה. טשה, בת 15, הצליחה להימלט מהמקום רק לאחר שחברות מבוהלות פרצו בכוח את דלת חדרה, שננעלה מבחוץ בניגוד לתקנות. היא סיפרה כי היו שמועות שחלק מהתלמידות אינן מרוצות מהתנאים בבית הספר ומתכננות שביתה. "לא חשבתי שהן יגיעו לעשות כזה דבר", אמרה במהלך טקס תפילה לזכר חברותיה.

לדברי הפסיכולוגית קתרין גצ'ותה, לשעבר יו"ר איגוד הייעוץ והפסיכולוגיה של קניה, בני נוער בדרך כלל אינם פועלים מרוע, אלא פשוט לא חושבים על ההשלכות. רבים מהם כנראה מחקים אירועים שהתרחשו בבתי ספר אחרים, וייתכן שהם גם משקפים את ההפגנות ברחובות קניה נגד שחיתות ממשלתית וקיפאון כלכלי, שמוצתים בהן לא פעם שטחי ציבור ועסקים.

אבל יש כאן גם סוגיות מדיניוּת אמיתיות. ילדים בקניה מתמודדים עם לחץ בחינות קיצוני, בכלכלה שבה רק 10 עד 20 אחוזים מכוח העבודה מועסקים בעבודה מוכרת. "אלה צעירים שעוברים דרך מערכת חינוך שלא נותנת להם עבודה", אומרת גצ'ותה. "הצתות הן אולי דרך למרוד בממשלה".

בתחילת החודש ביקרנו בהריסות המפויחות של מעונות בית הספר התיכון לבנים גת'ירואיני במחוז קיאמבו, שם השרפה הסתיימה למרבה המזל ללא נפגעים. מורים וגורמי חינוך מקומיים סירבו כולם לדבר. מנהל ותיק של בית ספר פנימייתי במערב קניה הסכים לדבר בעילום שם, משום שלדבריו מורים עלולים לעמוד לדין משמעתי אם ידברו עם התקשורת.

הוא מספר כי לאחרונה נאלץ לשלוח את כל תלמידיו הביתה, אחרי שקיבל פתק שאיים ב"פעולה". "יש הרבה סחטנות מצד בני הנוער האלה", הוא אומר, ומאשים את התרבות של הילדים שמרגישים ש"מגיע להם הכול". עם זאת, לדבריו, הבעיה הגדולה יותר היא עיכובים קבועים בכספים ומחסור במימון ממשלתי, כולל "שימוש לרעה" בכספים בידי גורמים בשלטון.

הוא מוסיף שמנהלים "חמדנים" מקבלים לבתי הספר שלהם יותר תלמידים מכפי שהם יכולים להכיל, כדי לקבל יותר כסף. כתוצאה מכך תלמידים ישנים לא פעם בקפיטריות שהוסבו לחדרי שינה או במסדרונות, בניגוד להנחיות הבטיחות.

"העומדים בראש מערכת החינוך הפכו את בתי הספר לפרה חולבת", מסכים הורה אחד, שגם הוא דיבר בעילום שם מחשש שילדו ייפגע מכך.

בארגוני החירום וההצלה מוסיפים שלצד הבעיות האחרות, בבתי הספר חסרים גם אמצעי בטיחות בסיסיים. "בתי ספר רבים פשוט אינם יכולים להרשות לעצמם תוכנית בטיחות רצינית מפני שרפות", אומר אייזק מאינה, ראש המבצעים הארצי של ג'י־4־אס, מחברות הכיבוי הפרטיות הגדולות בקניה.

ג'ורג' נדגה, ראש איגוד האדריכלים של קניה, אומר כי הנהלות בתי הספר סבורות שמניעת בריחה של תלמידים "חשובה יותר מבטיחותם". התפיסה הזו מובילה להתקנת סורגים על חלונות ולנעילת דלתות של מעונות. איגוד האדריכלים של קניה הודיע כי איתר אלפי בתי ספר ציבוריים שבהם התנאים "מחפירים", והתחייב לשקם אותם. עם זאת, נדגה אמר כי העבודה תימשך שנים.

ממשלתו של הנשיא ויליאם רוטו הודיעה השבוע כי לא תציע סיוע כספי לבתי הספר שנפגעו מהצתות בידי התלמידים, וכי העלויות יוטלו על ההורים. הממשלה התחייבה להקים צוות משימה שיבחן את הגורמים לשרפות בבתי הספר, אבל הבטחות דומות הושמעו בעבר. לאחר ששרפה במעונות הרגה 21 נערים בשנת 2024, משרד החינוך הורה ל־348 בתי ספר פנימייתיים להפוך לבתי ספר יומיים מטעמי בטיחות, אך לא ברור אם ההוראה יושמה. משרד החינוך לא השיב לבקשות תגובה.

"השרפות אינן תופעה שהתחילה אתמול. זה לא נושא שאמור להפתיע אנשים", אומר פיטר קיניאנג'וי, שניצל משרפה בבית ספר כשהיה נער לפני כעשרים שנה. "לא למדנו את הלקחים".