האיחוד האירופי אישר חוקים מחמירים לגירוש מהגרים בלתי חוקיים

בית הנבחרים האירופי אישר שלשום באופן סופי חוקי הגירה נוקשים יותר, שיעניקו לרשויות סמכויות מעצר נרחבות, ויאפשרו להקים מרכזי גירוש מחוץ לגבולות האיחוד האירופי. ההצבעה בשטרסבורג, שהסתיימה ברוב של 418 תומכים מול 218 מתנגדים, הייתה אחד המכשולים האחרונים בפני רפורמה שעברה את הליך החקיקה הארוך של האיחוד האירופי, בזמן שבריסל והמדינות החברות מתמודדות עם לחץ פוליטי הולך גובר לצמצום ההגירה.

"היום אירופה סיפקה את הסחורה", אמר מאלכ אזמני, מחוקק הולנדי ממוצא מרוקני, איש המרכז הפוליטי שהוביל את הצעת החוק, "אנשים מצפים בצדק שמי שאין לו זכות להישאר, יחזור למדינת המוצא שלו". אישור החוק התקבל בתשואות ובקריאות "שלחו אותם בחזרה" מצד חברי פרלמנט מהימין הקיצוני, מה שעורר את חברי מפלגות השמאל לזמר לעברם "תתביישו לכם". העימות הזה המחיש את המחלוקות העמוקות סביב הרפורמה, שזכתה לביקורת של ארגוני זכויות אדם.

אחד הסעיפים המרכזיים ברפורמה מאפשר למדינות האיחוד לפתוח "מרכזי החזרה" מחוץ לגבולות האיחוד, ויוכלו להישלח אליהם מהגרים שאין להם זכות להישאר בגוש המדיני – משהו שכמה מדינות כבר מקדמות. דנמרק, אוסטריה, יוון, גרמניה והולנד החלו לבחון אפשרויות להקמת מרכזים כאלה.

"מטרתנו היא לאשר את ההסכמים הראשונים להקמת המתקנים האלה בשנת 2026, כדי שהם יפעלו החל מ־2027", אמר ביום ראשון ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס. עד לאחרונה נחשב הרעיון שולי וקיצוני, אך ביום שלישי הוא קיבל תמיכה נוספת כאשר רוב מדינות הגוש הסכימו לפעול להשגת מימון של האיחוד להפעלת המרכזים – צעד שצרפת וספרד התנגדו לו.

ממשלות אירופה דוחפות לקו נוקשה יותר על רקע שינוי בדעת הקהל ביחס להגירה, שסייע בשנים האחרונות להתחזקות מפלגות ימין ברחבי היבשת. לאחר שמספר כניסות המהגרים לאיחוד ירד בשנת 2025, מוקד הדיון בבריסל עבר לתגבור מערכת הגירוש. כיום פחות מ־30 אחוזים מהאנשים שמקבלים הוראה לעזוב את האיחוד אכן מוחזרים למדינות המוצא שלהם.

פרנסואה־קסבייה בלמי, חבר הפרלמנט האירופי מהימין הצרפתי, כינה את ההצבעה "צעד היסטורי לאירופה, והוכחה לכך ששינוי אפשרי". לדבריו, "אנחנו לא נידונים לחוסר אונים".

מלבד הקמת מרכזי ההחזרה, הרפורמה קובעת חובה מחמירה על מהגרים שקיבלו צו גירוש לשתף פעולה עם הרשויות ולעזוב. מי שלא ישתפו פעולה, מי שייחשבו סיכון ביטחוני או אלו שקיים חשש שעלולים להימלט, עשויים להיעצר לתקופה של עד שנתיים.

הסעיפים הללו עוררו ביקורת קשה מצד ארגוני זכויות אדם ופוליטיקאים מהשמאל. מריה ניימן, מארגון הסיוע הקתולי קריטס, טענה כי השינויים עלולים "להכתים ולהפליל מהגרים, ולהזין קיטוב בזמן שבו החברות שלנו זקוקות בדחיפות ללכידות גדולה יותר".

לפי הכללים החדשים, הרשויות יורשו לערוך חיפוש על אזרחי מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי, בבתיהם או במקומות אחרים שיוגדרו רלוונטיים, ולהחרים את חפציהם האישיים כחלק מהמאמץ להבטיח את החזרתם של מהגרים בלתי חוקיים.

תומכי הרפורמה אומרים כי מרכזי ההחזרה - שיוכלו לשמש יעד סופי או תחנות מעבר למגורשים - יסייעו להחזיר מהגרים למדינות מוצאם וירתיעו אחרים מלהגיע לאירופה באופן בלתי חוקי. המבקרים, לעומת זאת, מטילים ספק ביעילות המרכזים, ומצביעים על קשיים שגם תוכניות דומות נתקלו בהם. הם גם מדמים אותם ל"חורים שחורים משפטיים", שבהם מהגרים עלולים להיתקע ללא פיקוח מספק.

בריטניה נטשה בעבר תוכנית לגירוש מהגרים לא חוקיים לרואנדה, ומתקנים שהפעילה איטליה באלבניה לצורך טיפול במהגרים נתקלו באתגרים משפטיים וביישום איטי. כדי שהחוק ייכנס לתוקף, עליו לזכות באישור רשמי של המדינות החברות באיחוד, שכבר נתנו לו אור ירוק זמני. רוב האמצעים החדשים יעבדו מיד לאחר מכן, ואילו שחלק מהסעיפים ייכנסו לתוקף כעבור 12 חודשים.