למרות הצנזורה, צעירים סינים מגלים את האמת על כיכר טיאננמן

הרשויות בסין השקיעו עשרות שנים במחיקת פרטי ההפגנות הפרו־דמוקרטיות בכיכר טיאננמן בשנת 1989 מן הזיכרון הלאומי - ובזמן האחרון אף השתמשו בבינה מלאכותית כדי למחוק כל זכר לטבח מן האינטרנט הסיני. אבל גם בתוך הגבולות ההולכים ומתהדקים של "חומת האש הגדולה" של סין, יש צעירים שמגלים פרטים על האירועים - ובהם הדיכוי האלים שביצעה הממשלה לפני 37 שנים ויום אחד בדיוק (4 ביוני) - ולעיתים הם עושים זאת בדרכים בלתי צפויות.

בפברואר, כאשר המחליקה האומנותית האמריקנית אליסה ליו זכתה במדליות זהב אולימפיות במילאנו, התעורר בסין דיון סביב אביה. ארתור ליו השתתף בהפגנות בכיכר טיאננמן. לאחר הדיכוי הוא נמלט לארצות הברית, ושם נולדה אליסה. כאשר זכתה בתחרויות, חלק מהמשתמשים ברשתות החברתיות בסין כינו אותו בוגד. אחרים שיבחו אותו כאב יחיד שגידל אלופה.

משתמש ברשת החברתית הסינית RedNote שאל מדוע ארתור ליו שנוי כל כך במחלוקת. אנג'י, סטודנטית בת 20 מהעיר ווהאן שבסין המליצה למשתמשים לבדוק את הרקע שלו. בתוך שעות ספורות, התגובה שלה הוסרה. "בהתחלה לא חשבתי שהיא תימחק, כי אפילו לא הזכרתי ישירות את אירועי ארבעה ביוני", אמרה אנג'י, ששוחחה בתנאי שתזוהה רק בכינוי שלה, מחשש לפעולת תגמול מצד הממשלה.

ברשת Threads, פלטפורמת המדיה החברתית המקושרת לאינסטגרם, משתמש סיני קרא על ארתור ליו והחל לבדוק את הנושא. "כל מה שאני יכול לומר הוא שהייתי המום", כתב. "לא היה לי מושג שהיו הפגנות בכזה היקף עצום". אנליסטים אומרים כי הצנזורה "הנלהבת מדי" סביב אירועי כיכר טיאננמן עוררה לעיתים דווקא סקרנות גדולה יותר לגבי מה שאירע שם.

ליו ליפנג, אנליסט העוקב אחר מידע מצונזר, אמר כי בייג'ינג "כבר דחפה את המעקב מבוסס הטכנולוגיה עד לקצה גבול היכולת שלו". מעבר לנקודה הזאת, אמר ליו, "היעילות שלו למעשה מתחילה לרדת".

חשיפות בלתי מכוונות על טיאננמן מגיעות לעיתים קרובות דרך תכני בידור, אמרה מרגרט רוברטס, חוקרת באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. לדבריה, סין מיוחדת בכך שהיא מקיימת אינטראקציה עם העולם ושיעור השימוש באינטרנט בה גבוה, אך היא "עדיין מחזיקה במערכת מתוחכמת מאוד של שליטה במידע, שמעצבת במידה משמעותית את האופן שבו אזרחים רגילים צורכים מידע". אבל "כאשר מידע פוליטי ובידור מופיעים יחד", אמרה, "זה מסוכן במיוחד ומקשה על ממשלות שמנסות לצנזר".

באפריל 1989 פתחו סטודנטים, שהעלו שורה של טענות נגד המשטר הקומוניסטי בסין, בהפגנות פרו־דמוקרטיות בכיכר טיאננמן בבייג'ינג. בלילה של 3 ביוני שלחו הרשויות את הצבא. חיילים פתחו באש; טנקים דרסו בני אדם. עד למחרת, המחאה הסתיימה. מספר ההרוגים אינו ידוע. המספר הרשמי, שדווח באותו חודש, עמד על 241, ובהם 218 אזרחים, 13 שוטרים ועשרה חיילים. פעילי זכויות אדם וחוקרים אמרו כי המספר האמיתי עשוי להגיע לאלפים.

מאז ניסתה ממשלת סין למחוק את ההיסטוריה הזאת. היא כמעט אינה נלמדת בכיתות. ואם היא נלמדת בכלל, היא מוסברת כ"מהומה פוליטית" שעוררו כוחות אנטי־קומוניסטיים וממשלות מערביות.

מילים ותמונות שעשויות להיות קשורות להפגנות ולדיכוי מסוננות ומוסרות מן האינטרנט הסיני. קווים אדומים דומים חלים כיום גם על מודלי השפה הגדולים שפיתחו חברות בינה מלאכותית סיניות כמו דיפסיק, שעל פי מינהל הסייבר של סין אינם רשאים להפר את "ערכי הליבה הסוציאליסטיים". כאשר נשאל על האירועים בכיכר טיאננמן, דווח כי דיפסיק השיב שהנושא "מחוץ לתחום".

הונג קונג שימשה בעבר מרחב בטוח לדיון ציבורי באירועים. אך חוק הביטחון הלאומי שהוטל בשנת 2020 כדי לשבור את התנועה הפרו־דמוקרטית בעיר הפך דיון כזה לכמעט בלתי אפשרי. מוזיאון שהוקדש להנצחת אירועי 4 ביוני נסגר, ומשמרת הזיכרון השנתית שנערכה בעבר בפארק ויקטוריה סמוך ליום השנה הוחלפה ב"שוק מולדת פטריוטי".

רוונה הה, היסטוריונית ועמיתת מחקר במכון הובר, אמרה שכאשר לימדה על הטבח בכיכר טיאננמן בארצות הברית ובהונג קונג, סטודנטים סינים האשימו אותה בשיתוף פעולה עם ממשלות מערביות. "דעת הקהל, במיוחד בקרב צעירים סינים, מתעוותת בידי ערכים המנוגדים לעולם הדמוקרטי", אמרה.

בהתחשב בהצלחתם של הצנזורים לקבור את ההיסטוריה הזאת, מי שמגלים אותה בעצמם נחרדים לעיתים קרובות. תלמידה מתבגרת במחוז ג'ג'יאנג צפתה בשידור חי של לי ג'יאצ'י ב־3 ביוני 2022, כאשר המשפיען הסיני המצליח הציג עוגת גלידה בצורת טנק. השידור נקטע בפתאומיות. התלמידה, כיום בת 18, נותרה מבולבלת. היא מצאה דרך לעקוף את חומת האש כדי להבין מה קרה.

"כאשר קרעתי את מעטה האמת, מה שראיתי לא היה רק הדם והדמעות של ההיסטוריה, אלא גם קריסת תפיסת העולם שהחזקתי בה יותר מעשור", אמרה ל"וושינגטון פוסט". היא דיברה בעילום שם מחשש לנקמה. כעת היא רוצה לעזוב את סין.

מולי למדה על כיכר טיאננמן בתיכון. מורה להיסטוריה סגר את דלתות הכיתה לפני שחלק עם התלמידים את הפרטים. רבים מהם שמעו על כך בפעם הראשונה. מולי, כיום בת 25, שמחה לראות צעירים אחרים לומדים על האירועים דרך אליסה ליו. לדבריה, לא ברור אם חשיפה מקרית כזאת להיסטוריה תשנה את עמדותיהם של צעירים סינים, אך בכל מקרה מדובר בנקודת כניסה טובה להכרת האירועים.