סיבה לדאגה? מומחי האקלים מזהירים מאירוע חריג באוקיינוס

אחת לכמה שנים, סביב דצמבר, דייגים בפרו ובאקוודור רואים ירידה בכמות הדגה שהם תופסים. לתופעה אין מחזור קבוע, אך היא תמיד חוזרת, עד כדי כך שהדייגים נתנו לה שם - "אל ניניו", ובעברית "הילד", משום הקרבה לחג המולד.

מקור התופעה בשינוי בדפוס הטמפרטורה באוקיינוס השקט. בדרך כלל רוחות מערביות דוחפות מים חמים למזרח אסיה ומקררות את חופי אמריקה הלטינית, וכתוצאה מכך במזרח אסיה מזג האוויר גשום יותר, בעוד באקוודור ובפרו דייגים נהנים משפע הדגה שמגיעה עם מים קרים, שופעים בחומרי תזונה חיוניים. תנועת הרוחות משמעותית עד כדי כך שגובה פני הים במזרח אסיה גבוה בחצי מטר לעומת גובהם במזרח האוקיינוס השקט. אלא שאחת לכמה שנים, הרוחות המערביות נחלשות ותהליך התנועה של המים מצטמצם. טמפרטורת המים במזרח האוקיינוס עולה, ודפוסי מזג האוויר מתחלפים: גשום יותר באמריקות, יבש יותר במזרח אסיה. זה אל ניניו.

ההשפעה של אל ניניו אינה שווה בין אזורים, ומשתנה גם בין השנים. לעיתים טמפרטורת פני המים עולה בחצי מעלה צלזיוס לעומת הממוצע הרב־שנתי, מה שמוגדר כ״אל ניניו חלש״. במקרים אחרים היא עולה ביותר משתי מעלות, מה שמכונה ״סופר אל ניניו״. לפי המודלים של השירות המטאורולוגי האמריקני, העולם צפוי לחוות סופר אל ניניו בחורף 2027-2026, ולא סתם – אולי הסופר אל ניניו הכי חזק שתועד בהיסטוריה האנושית. סיבה לפאניקה?

עדיין איננו יודעים אם החורף הבא אכן יהיה מלווה באל ניניו חזק עד כדי כך. כרגע, סופר אל ניניו של 1878-1877 מחזיק בשיא חריגות הטמפרטורה. מחקרים מן העשור האחרון קושרים בינו ובין כמה תקופות בצורת קטלניות, בין השאר בהודו, בסין ובברזיל, שהביאו למותם של 50 מיליון בני אדם, או 3 אחוזים מהאוכלוסייה העולמית. האם זה עלול לקרות גם היום?

יש לזכור שהודו וסין היו אז כלכלות לא מפותחות, חסרות מיכון חקלאי ודשנים שיפצו על מזג אוויר גרוע. בשישים השנים האחרונות, אירועי אל ניניו חזקים או חלשים השפיעו אך מעט על התפוקה החקלאית במדינות הללו. בהודו, לדוגמה, אל ניניו גורם בדרך כלל לירידה של כ־4 אחוזים ביבול האורז. הפגיעה הקשה ביותר בשישים השנים האחרונות הייתה ב־1979, עם ירידה של 17 אחוזים בתפוקה - אבל זה אירע דווקא באל ניניו חלש, לא בסופר אל ניניו.

זה שעולה וזה שיורד

השפעתה של התופעה העולמית תלויה תכופות בתנאים אחרים. למשל, השלכותיה בהודו תלויות בתופעת אקלים המכונה "דיפול של האוקיינוס ההודי" – כאשר חלק אחד של האוקיינוס חם מהחלק האחר. הדיפול יכול להפחית את האפקט של אל ניניו, ויכול לחזק אותו. ההשפעה גם אינה אחידה, אלא מקומית וסותרת: באוסטרליה, בדרום מזרח אסיה ובהודו יש בדרך כלל ירידה במשקעים, אבל בצפון אמריקה, במרכז אסיה ולעיתים בישראל נרשמת עלייה. כלומר, גם אם באזור אחד יש ירידה בתפוקה החקלאית, באזור אחר תיתכן עלייה - ובסך הכול, העולם לא חווה רעב המוני. השוק העולמי מתמודד עם השינוי.

בשכונה שלנו, רוב המדינות מייבאות את עיקר החיטה שלהן מאזור הים השחור (מצרים, למשל, נשענת על ייבוא חיטה מאוקראינה, רוסיה וכדומה), ולא מהודו או מדרום מזרח אסיה. בממוצע רב־שנתי, תפוקת החיטה ברוסיה מושפעת באופן חלש מאוד מאירועי אל ניניו. גם אם תהיה בצורת באסיה, החיטה באזורנו תהיה אולי יקרה יותר, ועלייה חדה במחירי המזון יכולה לגרום אי שקט אזרחי, אך אפקט ערעור היציבות מוגבל גם הוא, ותלוי במהלכי השלטון המרכזי. מצרים של א־סיסי כבר עברה עלייה דרמטית במחיר המזון, ב־2022, ללא מהומות.