האיחוד האירופי מחזק את יכולות ההגנה שלו — אך לא כחלופה לנאט״ו, אלא כמענה לדרישה ארוכת שנים של ארצות הברית שאירופה תיקח אחריות על ביטחונה, כך אמר אתמול (שבת) נשיא צרפת עמנואל.
לדבריו, אירופה אינה צריכה לפעול באופן שיחליש את נאט״ו, שמחברת בין אירופה לארצות הברית. במקום זאת, האירופים מגבירים כעת את מאמציהם כדי לעמוד בדרישה האמריקנית, שנשמעה בעשור האחרון "לפעמים בנעימות, ולפעמים פחות", לקחת אחריות על ביטחונם.
"הלקח שעלינו להפיק הוא שלא נהיה עוד תלויים", אמר מקרון לאחר פגישתו עם ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס. "אנחנו האירופים חייבים לחזק את המרכיב האירופי של נאט״ו, חייבים לחזק את ההגנה של אירופה - לא נגד אף אחד, ולא כחלופה לשום דבר".
הכי מעניין
ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיטסוטקיס, מימין, לוחץ את ידו של נשיא צרפת עמנואל מקרון לאחר מסיבת עיתונאים באחוזת מקסימוס באתונה, יוון, שבת, 25 באפריל 2026 | צילום: AP
מיצוטאקיס חזר על דברי נשיא צרפת ואמר כי על ארצות הברית להיות מרוצה מכך שהאיחוד האירופי לוקח ברצינות את עצמאותו הביטחונית ומשקיע יותר בהגנה, והגדיר את הדרישה האמריקנית להגדיל את ההוצאות הביטחוניות כ"מוצדקת".
לאחר ביקורו בקפריסין במסגרת פסגה לא רשמית של מנהיגי האיחוד האירופי, הגיע מקרון לאתונה כדי לחדש את הסכם ההגנה משנת 2021 בין צרפת ליוון, הכולל סעיף סיוע הדדי במקרה של מתקפה מזוינת על אחת מהן.
"סעיף הערבות והסיוע ההדדי הוא בלתי ניתן לערעור, והוא לא עומד לדיון בינינו", אמר מקרון. "אין כאן סימני שאלה ואין מקום לספק - וכל אויב פוטנציאלי או ממשי צריך להבין זאת היטב".
ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיטסוטקיס, מימין, ונשיא צרפת עמנואל מקרון | צילום: AP
ההסכם, בהיקף של כ־3 מיליארד אירו, כלל רכישת 24 מטוסי קרב מסוג רפאל וארבע פריגטות מתקדמות, בהן הספינה "קימון", שבה ביקרו אתמול מקרון ומיצוטאקיס.
יוון, שמנהלת זה שנים יחסים מתוחים עם שכנתה ממזרח - טורקיה, פועלת לחיזוק יכולותיה הצבאיות, והיא קונה אמצעי ביטחון רבים מצרפת. בין היתר מדובר במערכת הטילים נגד מטוסים מסוג MICA, שניתן לשלב במטוסים, בכוחות קרקע ובספינות מלחמה.
שני המנהיגים ציינו את ההסכם כדוגמה לשותפות שמדינות נוספות באיחוד האירופי יכולות לאמץ, במטרה לחזק את התחרותיות של הגוש בן 27 המדינות. מיצוטאקיס קרא למנהיגי האיחוד לוותר על "אגואיזם מדינתי" שמגן על התעשייה המקומית, ולקדם מיזוגים שיאפשרו יתרונות מספריים.
מקרון הדגיש את הצורך של התעשייה האירופית לחדש ולהציע מוצרים איכותיים ותחרותיים יותר, שיממנו את יעדי ההגנה של האיחוד. "כולנו האירופים — והיחסים בין צרפת ליוון הם דוגמה מובהקת — צריכים לקנות יותר תוצרת אירופית, לייצר יותר באירופה, ולחדש בתוך אירופה", אמר.
שני המנהיגים התייחסו גם לסעיף 42.7 של האיחוד האירופי, סעיף ההגנה ההדדית של הגוש. מקרון הדגיש כי לא מדובר ב"מילים ריקות", והזכיר כי שתי המדינות מיהרו לסייע לקפריסין ושלחו לשם ספינות מלחמה בתחילת מרץ, לאחר שמל״ט מסוג "שאהד" פגע בבסיס בריטי באי במהלך המלחמה עם איראן.
נשיא צרפת הזהיר מפני יצירת בהלה סביב מחסור בדלק בעקבות סגירת מצר הורמוז, שדרכו עוברים כחמישית מהנפט והגז בעולם. לדבריו, אספקת הדלק נמצאת "תחת שליטה" והוא אינו צופה מחסור.
מקרון הוסיף כי אירופה ממשיכה לפעול לפתיחה מחדש של מצר הורמוז, אף שהודה כי יידרש זמן עד שהמצב יחזור לשגרה.
מיצוטאקיס ציין כי יוון, כמעצמת ספנות עולמית, מעוניינת שכל פתרון דיפלומטי יכלול סעיף "שאינו נתון למשא ומתן" לחופש שיט מלא וללא הפרעה במצר, ללא גביית אגרות מכלי שיט — כפי שהיה לפני פרוץ המלחמה עם איראן.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
