ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי מקדם מהלך להגדלת מספר הנשים בבית הנבחרים: הפרלמנט ההודי החל ביום חמישי לדון על הצעת החוק התקדימית, שתקבע כי שליש מהמושבים בגופי החקיקה בפרלמנט ובנציגויות במדינות יוקצו לנשים. אך החוק עשוי במקביל להוביל לשינוי נרחב בגבולות מחוזות הבחירה ולהחריף מתחים פוליטיים ברחבי המדינה.
אם יאושר, החוק יאיץ את יישומה של חקיקה משנת 2023 המחייבת להקצות לנשים שליש מהמושבים בפרלמנט ובבתי המחוקקים במדינות. זהו אחד השינויים הגדולים בייצוג הפוליטי מאז עצמאות הודו, והוא עשוי להרחיב את השתתפותן של נשים במערכת שהן עדיין מיוצגות בה בחסר.
ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי | צילום: AFP
אולם ההצעה להגדלת הייצוג לנשים קשורה להצעת חוק נוספת ששנויה במחלוקת, שעוסקת ברפורמה במחוזות הבחירה. המהלך נועד להגדיל את מספר המושבים בבית התחתון מ־543 לכ־850.
הכי מעניין
אף שנראה כי קיימת תמיכה רחבה משני צידי המפה הפוליטית בהרחבת הייצוג הנשי בפרלמנט, מפלגות האופוזיציה הביעו חשש משינוי גבולות הבחירה, והזהירו כי הוא עלול להטות את המאזן הפוליטי לטובת מפלגת העם ההודית, מפלגת השלטון.
הצעות החוק נידונות במושב מיוחד שכונס בפרלמנט, ויידרש להן רוב של שני שלישים בשני הבתים כדי לעבור. לברית השלטונית של מודי יש כיום 293 מושבים בפרלמנט, ורוב של שני שלישים דורש 360 מושבים.
כמה מדינות באסיה, ובהן שכנותיה של הודו כמו נפאל ובנגלדש, כבר הנהיגו מכסות דומות לנשים בבתי הנבחרים שלהן. בהודו כיום נשים מחזיקות בכ־14 אחוזים בלבד מהמושבים בבית התחתון של הפרלמנט.
החוק החדש עשוי לשלב בזירה הפוליטית מאות נשים נוספות. תומכי המהלך סבורים כי הדבר יוביל לשינוי סדרי העדיפויות ויעניק יותר משקל לנושאים כמו בריאות נשים, חינוך ואלימות מגדרית. ראנג'נה קומארי, פעילה לזכויות נשים, אמרה שהמהלך יהפוך את הדמוקרטיה ההודית ל"מייצגת באמת", ויאלץ את המפלגות להציב יותר נשים כמועמדות. "הדלת נפתחת מעט. נשים ייכנסו וימלאו את החדר בהדרגה", היא אמרה.
אך יישום החוק להגדלת הייצוג לנשים תלוי בתהליך הגדרה מחדש של גבולות מחוזות הבחירה על בסיס נתוני האוכלוסייה ממפקד האוכלוסין העדכני ביותר, שנערך בשנת 2011. אף שהמועד להליך רפורמת המחוזות אינו ברור, ההצעה כבר מעוררת ויכוח פוליטי חריף.
מפלגות האופוזיציה מזהירות כי קביעת המחוזות על בסיס גודל האוכלוסייה עלולה להעביר כוח פוליטי למדינות הצפון, שהאוכלוסייה בהן גדלה במהירות רבה יותר, ולפגוע בייצוג, במספר המושבים ובהשפעה הכוללת של מדינות הדרום. בנוסף הן טוענות כי המהלך עשוי להיטיב עם מפלגתו של מודי, הנהנית מתמיכה רחבה בצפון המדינה.
חוקת הודו מחייבת לחלק את המושבים בבית הנבחרים לפי גודל האוכלוסייה, ולעדכן את הגבולות לאחר כל מפקד. אולם מאז מפקד האוכלוסין של 1971 לא עודכנו הגבולות בשל דחיות חוזרות ונשנות מצד ממשלות שחששו מפערי גודל האוכלוסייה.
מנהיגים במדינות הדרום, ששיעור הילודה בהן ירד, טוענים כי חלוקה מחדש על בסיס אוכלוסייה תגדיל את מספר המושבים בצפון ותפגע באזורים הדרומיים, שהצליחו לבלום את גידול האוכלוסייה ולבנות כלכלות חזקות יותר.
בינתיים הביקורת הפוליטית הולכת ומחריפה. מפלגתו של מודי דחתה את הטענות ואמרה כי תיישם הגדלה אחידה של 50 אחוזים במספר המושבים בכל המדינות, תוך שמירה על ייצוג יחסי - אך נוסח החוק אינו מציין זאת במפורש. בנאום בפרלמנט אמר מודי כי החקיקה "אינה מפלה", וכי "לא תעשה עוול לאיש".
ובכל זאת, כבר ביום חמישי נרשמה התנגדות פומבית כאשר ראש ממשלת מדינת טמיל נאדו, מ"ק סטלין, שרף עותק של הצעת החוק והניף דגל שחור במחאה. הוא קרא לתושבי המדינה להצטרף להפגנות.
גם חברי פרלמנט ממדינות הדרום הגיעו לדיונים כשהם לבושים בשחור כאות מחאה. ראש האופוזיציה, ראול גנדי, טען כי המהלך עלול לשמש ל"שינוי גבולות מחוזות הבחירה באופן פוליטי" לטובת מפלגתו של מודי לקראת הבחירות הארציות ב־2029. "יש לקבוע את גבולות הבחירה על בסיס מדיניות שקופה, לאחר התייעצות רחבה ובהסכמה", הוא כתב ברשת X.