מתחת לגלים מול חופי התיירות הצפוניים של גרמניה, פצצת זמן רעילה אורבת בקרקעית הים הבלטי, בדמות כמויות עצומות של תחמושת ממלחמת העולם השנייה שמחלידה אט אט. מדענים מזהירים כי כאשר מים מלוחים מחלידים את מעטפות המתכת של רקטות, פגזי ארטילריה ופצצות, הם ישחררו מזהמים כמו חומר הנפץ TNT לסביבה הימית.
כדי למפות טוב יותר את הסכנות, ספינת מחקר הפליגה החודש מעיר הנמל קיל, שמפרציה הוא בין המזוהמים ביותר בתחמושת שלא התפוצצה. 12 מדענים מגרמניה, פולין וליטא, בגיבוי צוות של 11 איש, יבלו שלושה שבועות על ספינת האלקור, המופעלת על ידי מרכז המחקר האוקיינוגרפי GEOMAR בקיל. המסע ייקח אותם ליד סירת טורפדו שקועה, משחתת, שולה מוקשים וצוללת, כולם זוהו מספרי יומנים של הצי ומרשומות אחרות בארכיונים הצבאיים הגרמניים.
"אחת ממטרות המיזם היא לפתח כלים חדשים לניקוי", אמר אהרן בק, מדען שעמד בראש המשלחת, לסוכנות הידיעות AFP על סיפון הספינה. "הרעיון הוא, מה נוכל לעשות כדי למנוע זאת לפני שהזיהום ייצא החוצה?".
הכי מעניין
לאורך החוף הגרמני, כ-1.6 מיליון טונות של תחמושת מפוזרים על קרקעית הים, במיוחד ליד נמלי קיל ולבק, מה שהופך אותו לאחד האזורים המזוהמים ביותר בעולם. רוב התחמושת הושלכה לשם בחיפזון על ידי בעלות הברית המנצחות לאחר כניעת גרמניה ב-1945, כדי לחסל במהירות את מה שנותר ממכונת המלחמה הנאצית.
כמעט 80 שנה לאחר מכן, עקבות של חומרי נפץ מסרטנים התגלו ברכיכות ובחיי ים אחרים ברחבי האזור. הים הבלטי רדוד, עם מעבר צר בלבד בין שוודיה לדנמרק המוביל לאוקיינוס הפתוח, מה שאומר שהזיהום נוטה להימשך.
חוקרת מפעילה כלים מיוחדים לאיתור מוקשים בים הבלטי | צילום: AFP
פריחה מודרנית בבנייה תת-ימית של צינורות, כבלי תקשורת וחוות רוח ימיות הטילה זרקור חדש על הנושא: המדענים על הספינה משתמשים ברובוט תת-ימי כדי לצלם את קרקעית הים, כמו גם בגששים לאיסוף דגימות משקעים ומים. הם גם מפזרים חבילות של צדפות, אותן הם יאספו מאוחר יותר כדי לחקור את רמות הזיהום שנבלעו.
בק, לעומת זאת, הרגיע כי הזיהום אינו מהווה סכנה מיידית לבני אדם. "כדי שבן אדם יבלע, בריכוזים הנוכחיים, כמות מדאיגה של תרכובות נפץ, הוא יצטרך לצרוך שבעה קילוגרמים (15 פאונד) של דגים ביום במשך יותר משנה", אמר.
התחמושת על ספינות המלחמה הטבועות איננה הסכנה הסביבתית היחידה. "בחלק מהספינות הללו, יש לך 10 טונות של תחמושת, אבל 200 טונות של דלק. זו ללא ספק הבעיה הגדולה ביותר", אמר בק.
אחת האוניות הטרופות שעדיין מחזיקה דלק היא ה"פרנקן", מכלית של חיל הים הגרמני שהוטבעה על ידי כוחות סובייטים ב-8 באפריל 1945. היא טבעה מול חופי העיר גדנסק הפולנית של היום, שבאותה תקופה עדיין הייתה העיר דנציג הגרמנית. אוה ויכרט, בן 70, קצין ימי גרמני לשעבר וחלק מצוות המחקר, כינה אותה "פצצת זמן".
ה"פרנקן" מציבה גם חידה משפטית: מי ישלם כדי לשאוב את הדלק הזה מספינה גרמנית, שטבעה על ידי הסובייטים, שכעת שוכנת במים פולניים?
אתרי תחמושת בקרקעית הים הם בעיה עולמית, כאשר אתרים מרכזיים אחרים ממוקמים לאורך חופי ארצות הברית, בריטניה, יפן ואוסטרליה ואפילו באגמים שוויצריים.
גרמניה הייתה בחזית המאמצים האירופיים להתמודד עם תחמושת תת-ימית שלא התפוצצה, אומרת הנציבות האירופית. מעבר למיפוי הבעיה, גרמניה נקטה צעדים ראשונים לקראת סילוק תחמושת. במפרץ ליבק, החל מיזם פיילוט להשמדת תחמושת ממלחמת העולם השנייה על גבי פלטפורמת סילוק צפה שנבנתה במיוחד.
לחלק מהקבלנים העובדים על המיזם יש ניסיון בפינוי תחמושת עבור חוות רוח גדולות ימיות לאורך חופי הים הבלטי והים הצפוני. צוללנים ורובוטים תת-ימיים מיינו טונות של תחמושת שהושלכה בארבעה אתרים במפרץ כחלק מהפרויקט, שמומן בסכום ראשוני של 100 מיליון יורו. אך עדיין לא ברור האם מיזם הפיילוט יוכל להפוך למודל לניקוי במקומות אחרים.
עד כה, לפחות, אף ממשלה לא התחייבה למימון ארוך הטווח הדרוש לטיפול בבעיה.