אנרגיה גרעינית זוכה לבחינה מחודשת בדרום־מזרח אסיה, כאשר מדינות באזור נערכות להתמודד עם זינוק בביקוש לחשמל, על רקע התחרות הגוברת על הקמת מרכזי נתונים המיועדים לבינה מלאכותית.
כמה ממדינות האזור מחיות מחדש תוכניות גרעין שהוקפאו בעבר, מציבות יעדים שאפתניים, וכמעט מחצית ממדינות דרום־מזרח אסיה עשויות — אם יממשו את התוכניות — להפעיל אנרגיה גרעינית כבר בשנות ה־30 של המאה הנוכחית. גם מדינות שאין להן כיום תוכניות קונקרטיות מאותתות על עניין בהקמת תחנות כוח גרעיניות.
עד היום לא יוצר אפילו ואט אחד של חשמל גרעיני בדרום־מזרח אסיה, למרות שאיפות ארוכות שנים בתחום. אך ייתכן שזה עומד להשתנות, על רקע הלחץ הגובר להפחית פליטות מזהמות התורמות לשינוי האקלים, לצד הצורך לענות על דרישה הולכת וגדלה לחשמל.
הכי מעניין
עובדי בניין הולכים לבניין מרכז נתונים בבנייה בפארק הטכנולוגי סדנק במדינת ג'והור, מלזיה, 27 בספטמבר 2024 | צילום: AP Photo/Vincent Thian
המלחמה באיראן מדגישה עד כמה אספקת האנרגיה באסיה פגיעה, ומגבירה את תחושת הדחיפות למצוא חלופות לנפט ולגז בדרום־מזרח אסיה, כך לדברי אנליסטים. העלייה החדה במחירי הנפט בעקבות החרפת העימות מגבירה את המוטיבציה של מדינות להאיץ את תוכניות הגרעין שלהן, אמרה אלווי אסונסיון־אסטרונומו מהמכון הפיליפיני לחקר הגרעין.
וייטנאם ורוסיה קידמו השבוע הסכם להקמת תחנות כוח גרעיניות, על רקע החרפת החששות לביטחון האנרגטי באזור. בדרום אסיה, בנגלדש ממהרת להפעיל תחנת כוח גרעינית חדשה, גם היא בתמיכת רוסיה, כדי להתמודד עם מחסור בחשמל.
לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), דרום־מזרח אסיה צפויה להיות אחראית לרבע מהגידול בביקוש העולמי לאנרגיה עד שנת 2035. חלק מהסיבה לכך הוא יותר מ־2,000 מרכזי נתונים הפועלים באינדונזיה, מלזיה, סינגפור, תאילנד, וייטנאם והפיליפינים, כך לפי מכון המחקר Ember. ורבים נוספים נמצאים בשלבי תכנון. הדבר בולט במיוחד במלזיה, ששואפת להפוך למרכז אזורי למחשוב בינה מלאכותית בדרום־מזרח אסיה, ומשכה השקעות והתעניינות מצד ענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, גוגל ואנבידיה.
בניין מרכז נתונים נראה בבנייה בפארק הטכנולוגי סדנק במדינת ג'והור, מלזיה, 27 בספטמבר 2024 | צילום: P Photo/Vincent Thian
ההתעוררות המחודשת של העניין באנרגיה גרעינית באזור משקפת מגמה עולמית רחבה יותר. כמעט 40 מדינות — בהן ארצות הברית, יפן, דרום קוריאה וסין — הצטרפו למאמץ עולמי לשלש את היקף ייצור האנרגיה הגרעינית עד שנת 2050. לפי הארגון העולמי לאנרגיה גרעינית, דרום־מזרח אסיה צפויה להיות אחראית לכמעט רבע מתוך 157 ג'יגוואט שייוצרו על ידי "מדינות חדשות בתחום הגרעין" עד אמצע המאה. "יש תנופה חדשה, רצינית והולכת וגוברת לפיתוח אנרגיה גרעינית בדרום־מזרח אסיה", אמר קינג לי מהארגון.
דרום־מזרח אסיה חוזרת לאנרגיה גרעינית
חמש מתוך 11 המדינות החברות באיגוד מדינות דרום־מזרח אסיה (ASEAN) — אינדונזיה, מלזיה, תאילנד, וייטנאם והפיליפינים — מקדמות תוכניות גרעין. וייטנאם בונה שתי תחנות כוח גרעיניות, בתמיכת התאגיד הממשלתי הרוסי רוסטום. מדובר, לדברי ראש הממשלה פאם מין צ'ין, ב"פרויקטים אסטרטגיים בעלי חשיבות לאומית". חוק האנרגיה הגרעינית המעודכן במדינה נכנס לתוקף בינואר.
אינדונזיה הוסיפה אנרגיה גרעינית לתוכנית האנרגיה החדשה שלה בשנה שעברה, ושואפת להקים שני כורים מודולריים קטנים עד 2034. גורמים במדינה אומרים כי קנדה ורוסיה כבר הגישו הצעות לשיתוף פעולה, וצפויות להצטרף גם מדינות נוספות.
תאילנד הציבה בשנה שעברה יעד להוסיף 600 מגוואט של ייצור חשמל גרעיני עד 2037. גורמים ברשות לייצור חשמל בתאילנד אמרו בכנס בבנגקוק כי אנרגיה גרעינית היא "פתרון מבטיח" לאספקת חשמל נקי, יציב וזול כדי לעמוד בביקוש הגדל. אין מדינה בדרום־מזרח אסיה שהתקרבה לאנרגיה גרעינית יותר מהפיליפינים, שבנו כבר בשנות ה־70 תחנת כוח גרעינית — אך מעולם לא הפעילו אותה.
תחנת הכוח הגרעינית בטאן בפיליפינים, שמעולם לא ייצרה ולו וואט אחד של אנרגיה | צילום: AP Photo/Anton L. Delgado
רשות רגולציה גרעינית חדשה שהוקמה בשנה שעברה צפויה "להוביל לשילוב אנרגיה גרעינית", לפי גורמים במדינה. הפיליפינים קבעו יעד לשנת 2032 ואישרו בפברואר מפת דרכים למשקיעים פוטנציאליים. "אנחנו לא מצפים שחשמל גרעיני יהיה זול בתחילת הדרך", אמרה אסונסיון־אסטרונומו. "אבל בטווח הארוך הוא ישפר את האמינות, הביטחון והעצמאות האנרגטית של הפיליפינים — ובהמשך גם את העלויות".
"העימות המתמשך במזרח התיכון מדגים עד כמה מחירי דלקי המאובנים תנודתיים וכמה אספקתם לא יציבה", הוסיפה. "אנרגיה גרעינית היא פתרון חלופי שיכול להעניק לנו עצמאות גדולה יותר בתחום האנרגיה".
גם מדינות באזור שאין להן תוכניות מגובשות מביעות עניין.
קמבודיה, למשל, אותתה באסטרטגיה הלאומית האחרונה שלה על פתיחות לאנרגיה גרעינית, וסינגפור הציגה בשנה שעברה תוכניות לבחון את הפוטנציאל הגרעיני שלה. אפילו ברוניי — סולטנות קטנה ועשירה בנפט וגז — הודיעה לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) כי היא "בוחנת בזהירות את האפשרות של אנרגיה גרעינית".
מרכזי נתונים מחיים את תוכניות הגרעין של מלזיה
מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית, שמניעים את העלייה בביקוש לחשמל בדרום־מזרח אסיה, הם מבנים גדולים ללא חלונות, מלאים בשורות של מחשבים. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, מרכז נתונים טיפוסי לבינה מלאכותית צורך חשמל בהיקף השווה לכ־100 אלף משקי בית. במלזיה פועלים כיום יותר מ־500 מרכזי נתונים. כ־300 נוספים נמצאים בשלבי בנייה, וכ־1,140 נוספים מתוכננים, לפי נתוני Ember.
מלזיה חידשה בשנה שעברה את תוכנית הגרעין שלה וקבעה יעד להפעלת אנרגיה גרעינית עד 2031. "הרבה יותר תעשיות מתרחבות במלזיה", אמרה זאיאנה זייקריה מהמכון ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים שבקואלה לומפור, וציינה את העלייה בביקוש למרכזי נתונים, מוליכים למחצה וכרייה. "הכול דורש אנרגיה".
ארצות הברית מסייעת בכך.
שר החוץ האמריקני מרקו רוביו חתם בשנה שעברה על הסכם עם מלזיה, שאותו הגדיר "איתות לעולם לשיתוף פעולה אפשרי בתחום האנרגיה הגרעינית האזרחית". גם הנשיא דונלד טראמפ רואה באנרגיה גרעינית דרך לענות על צורכי מרכזי הנתונים, וב־2025 הורה להגדיל פי ארבעה את ייצור החשמל הגרעיני בארצות הברית בתוך 25 שנה.
מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו, משמאל, משתתף בחתימה על מזכר הבנות עם שר החוץ של מלזיה, מוחמד חסן, במהלך כינוס שרי החוץ ה-58 של התאחדות מדינות דרום מזרח אסיה (ASEAN) ופגישות קשורות במרכז הכנסים בקואלה לומפור, 10 ביולי 2025 | צילום: andel Ngan/Pool Photo via AP
"יש כיום תמריץ יותר גדול להתקדם בתחום לעומת ניסיונות קודמים לעסוק באנרגיה גרעינית", אמרה אמלינה אנואר ממכון ISEAS-Yusof שבסינגפור. לדבריה, העובדה שמאגרי הנפט והגז של מלזיה מוגבלים דוחפת לחיפוש מקורות אנרגיה חדשים. לפי Ember, דלקי מאובנים מספקים 81% מהחשמל במלזיה, בעוד אנרגיית שמש ורוח מספקות רק 2%.
"המעבר של מלזיה לאנרגיה נקייה הוא גם דחוף וגם קריטי, במיוחד לנוכח העלייה בביקוש מצד בינה מלאכותית ומרכזי נתונים", אמרה דיניטה סטיאוואטי מ־Ember. "אבל יש לגשת לאופציה הגרעינית בזהירות".
הסיכונים באנרגיה גרעינית עדיין קיימים
לפי הארגון העולמי לאנרגיה גרעינית, היקף הייצור הגרעיני העולמי עשוי לגדול פי יותר משלושה — לכ־1,446 ג'יגוואט — עד שנת 2050, אם הכורים הקיימים ימשיכו לפעול והממשלות יעמדו ביעדים שהציבו.
כיום פועלים יותר מ־400 כורים גרעיניים בכ־30 מדינות, המייצרים כ־380 ג'יגוואט של אנרגיה, לפי נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. מדובר בכ־4.5% עד 10% מתפוקת האנרגיה העולמית, לפי הערכות שונות.
פגינים מחזיקים שלט במהלך עצרת נגד חידוש הכור מספר 6 בתחנת הכוח הגרעינית קאשיוואזאקי-קאריווה, מול מטה חברת החשמל של טוקיו | צילום: AP Photo/Eugene Hoshiko
עם זאת, החששות בנוגע לבטיחות, לפסולת גרעינית ולשרשראות אספקה עדיין קיימים. ההתנגדות הציבורית התגברה לאחר האסונות בצ'רנוביל ב־1986 ובפוקושימה ב־2011. אך גם יפן, שהשביתה את כל הכורים לאחר האסון, החלה להפעיל אותם מחדש.
ברידג'ט וודמן מקבוצת המחקר Zero Carbon Analytics אמרה כי ככל שהעולם מתרחק מהשגת יעדי האקלים, אנרגיה גרעינית עשויה להיראות אטרקטיבית יותר — גם אם קיימות חלופות פחות מסוכנות, כמו אנרגיה מתחדשת. לדבריה, מדינות בדרום־מזרח אסיה ששוקלות להקים תעשיית גרעין "מאפס" חייבות להביא בחשבון גם את "האפשרות לתאונות".