"כל דיבור על תבוסה או השמדה של ישראל תכניס אותנו למלחמה, לצד ישראל!"
הפוסט הזה שפורסם אתמול (רביעי) בערב ברשת X (לשעבר טוויטר), לא הגיע מצד ידידה או בעלת ברית מוכרת של ישראל, אלא מכיוון מפתיע - מפקד הכוחות המזוינים של אוגנדה, מוהוזי קיינרוגבה.
הוא לא הסתפק בציוץ אחד: "אם ישראל זקוקה לתמיכה, היא רק צריכה לבקש. אחיה האוגנדים מוכנים לסייע", כתב בהמשך. בפוסט שנמחק לאחר מכן כתב כי צבא אוגנדה יילחם לצד ישראל "אם המלחמה לא תסתיים בקרוב".
הכי מעניין
אז מה יש לאוגנדה עם סכסוך שלכאורה לא נוגע אליה במזרח התיכון? האהדה לישראל איננה מקרית, ומשתלבת בבניית התדמית של קיינרוגבה, הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינלאומית. ננסה להבין זאת דרך דמותו המורכבת, הפרובוקטיבית והשנויה במחלוקת של מפקד הכוחות המזוינים באוגנדה.
קיינרוגבה בן ה-51 אינו רק מפקד הצבא, אלא בנו של שליט אוגנדה הכול-יכול, יוֹוֵרִי מוּסֵוֵונִי, השולט בה ביד רמה כבר 40 שנה. בנו הבכור, שמילא שורת תפקידים בהנהגת הצבא, מחזיק בתפקיד הנוכחי מאז מרץ 2024, ומבסס את מעמדו כאחד האנשים החזקים באוגנדה והמועמד הבולט לרשת את אביו בן ה-81 בבוא היום.
על פי תחקיר של רשת רויטרס מחודש ינואר, קיינרוגבה סייע לאביו לנצח במערכת הבחירות האחרונה, בין השאר באמצעות איומים פומביים על מנהיג האופוזיציה ושימוש בכוחות הביטחון נגד מפגינים. בשנים האחרונות הוא מבסס יותר ויותר את מעמדו כמנהיג הבא, למורת רוחם של בכירים בממשל של אביו, ואף צייץ באחת ההזדמנויות כי "נמאס לו לחכות".
נשיא אוגנדה יוורי מוסווני | צילום: AFP
עיקר פרסומו מחוץ לגבולות אוגנדה מגיע מהטוויטר. הוא לא מפסיק לפרסם פוסטים ברשת החברתית, בעיקר בשעות המאוחרות של הלילה, ומתבטא בלי מעצורים על כל נושא שבעולם. ב-2022 איים בציוץ לפלוש לקניה ולכבוש את ניירובי הבירה בתוך שבועיים (הציוץ נמחק והנשיא, אביו, נאלץ להתנצל), איים לערוף את ראשו של אחד ממנהיגי האופוזיציה במדינה ועוד שורת התבטאויות. בשנים האחרונות הוא מרבה להחמיא לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מצד אחד, ולא מהסס לתקוף פעולות שונות של ארה"ב והמערב בכלל תוך שימוש ברטוריקה של "קולוניאליזם ואימפריאליזם". הוא גם הביע תמיכה בפוטין ובפלישה לאוקראינה.
ההתייצבות הפומבית שלו לצד ישראל אתמול לא מגיעה בחלל ריק. אוגנדה נחקקה בתודעה הישראלית בשל מבצע אנטבה ב-1976 וחילוץ בני הערובה משם. ב-2017 ביקר רה"מ נתניהו באוגנדה ובאנטבה, ולפני כחודשיים הצהיר קיינרוגבה כי במקום שבו נפל באותו מבצע יוני נתניהו הי"ד, מפקד סיירת מטכ"ל ואחיו של ראש הממשלה, תוקם אנדרטה ובה פסלו. הבוקר הוא כבר הגדיל לעשות ובמסגרת סדרת ציוצי התמיכה בישראל פרסם הדמיה של הפסל המתוכנן.
ישראל הידקה את קשריה עם אוגנדה בשנת 2022, אז נחתמו שורה של הסכמים כלכליים וביטחוניים בין המדינות, וקיינרוגבה נפגש שוב עם שגריר ישראל רק בשבועות האחרונים. אוגנדה, בהכללה גסה, היא אחת מכמה מדינות באפריקה שנוטות יותר לכיוון המערב בכלל וישראל בפרט, ויש לה קשר חם עם אתיופיה, בעלת ברית נוספת של ישראל. ניתן להעריך שקיינרוגבה מנסה ללכת בין הטיפות של האינטרסים הבינלאומיים, ובמקביל קשה לפספס את הרצון שלו להיות מזוהה עם החזקים.
הסתירה לכאורה בין התמיכה בישראל לבין ההתבטאויות האנטי-מערביות אינה בהכרח מקרית. אנליסטים מצביעים על כך שקיינרוגבה אינו פועל לפי קו אידיאולוגי אחיד, אלא משלב בין הערצה לכוח צבאי, לאומנות ופוליטיקה של תשומת לב. התמיכה בישראל משתלבת היטב בתדמית של מנהיג תקיף הנלחם בטרור, בעוד הרטוריקה נגד “אימפריאליזם” פונה לקהלים אחרים, באפריקה ומחוצה לה. במילים אחרות, יש פה דפוס פעולה קבוע של שימוש בזירה הבינלאומית כדי לבנות כוח ובעיקר למשוך תשומת לב.
הבוקר המשיך קיינרוגבה בציוצי התמיכה בישראל, ולצד תמונת הפסל המיועד של יוני נתניהו הוא צייץ גם כי "ישראל עמדה לצידנו כשהיינו חסרי אונים בשנות ה-80 וה-90. למה שלא נגן עליה עכשיו, כשהתמ"ג שלנו הוא 100 מיליארד דולר? אחד הגדולים באפריקה", והוסיף הסבר נוסף: "אנחנו עומדים לצד ישראל כי אנחנו נוצרים", כתב, וציטט מהתנ"ך: "אשרי ישראל מי כמוך, עם נושע בה' מגן עזרך".