הבהלה לזהב השחור: מפת האינטרסים העולמית סביב הנפט האיראני

> סין

אל תדאגו

13 אחוזים מייבוא הנפט הסיני מגיע מאיראן, אבל לפי ההערכות יותר מ־100 מיליון חביות נפט איראני משייטות במכליות במים הקרובים לסין, מוכנות לאספקה במקרה שבייג׳ינג תזדקק להן. לסינים יש גם מאגר נפט אסטרטגי, שיכול לספק כשישה חודשים של צריכה. ייתכן שהסינים ימנפו את המצב לטובתם: אם בייג׳ינג תצליח להגיע עם טהרן להסדר שבו ספינות שיעדן בסין יכולות לעבור במצרי הורמוז, זו תהיה מכה ליוקרה ולהשפעה של ארה״ב. וושינגטון ודאי תזעם אם חברות הספנות והביטוח יישענו על הסדר בין סין לטהרן, אבל כשמחירה של חבית הנפט יעבור את 100 הדולרים לחבית, לשום סוחר ולאף מדינה לא יהיה אכפת מה חושב הכתום בבית הלבן. לא כשהם זקוקים לזהב השחור מן המפרץ.

> המפרץ הפרסי

בין המצרים

בחלקם הצר ביותר, מצרי הורמוז הם רצועת ים ברוחב 20 ק"מ בלבד המחברת בין המפרץ הפרסי ובין האוקיינוס ההודי והעולם הרחב. דרך המצרים עוברות מכליות נפט (בעיקר נפט גולמי אבל גם תזקיקים, כמו דלק מטוסים ודלק למכוניות) הנושאות כ־15 עד 18 מיליון חביות נפט ביום. היעדים העיקריים של הנפט המיוצא דרך מצרי הורמוז מצויים במזרח אסיה: יפן, הודו, דרום קוריאה וסין הן הלקוחות הגדולים ביותר של הנפט מהמפרץ הפרסי. ארה״ב, לשם השוואה, מייבאת רק אחוזים ספורים מהנפט היוצא מן המפרץ.

> רוסיה

טרנד אורלי

שנת 2025 הייתה שנת אימים לתקציב המדינה הרוסית, כי מחיר הנפט דשדש סביב 60 דולר לחבית. ללא יכולת לצמצם בהוצאות הממשלה (מלחמה היא עסק יקר), לרוסיה לא הייתה ברירה אלא להגדיל את הגירעון ולמשוך מקרן העושר הלאומית. אם מחירי הנפט האורלי יישארו ברמה של 80 עד 90 דולר לחבית בחודשים הקרובים, מוסקבה תוכל למחות חלק מהגירעון ולחדש את עתודות המט״ח. הודו כבר חזרה לקנות נפט רוסי, באישור בדיעבד מוושינגטון (לבית הלבן אין ברירה אלא לאשר, אחרת ההודים פשוט יתעלמו מהאזהרות האמריקניות).

> בריטניה

ענייני ביטוח

התנועה במצרי הורמוז פסקה כמעט לחלוטין לא משום שאיראן חסמה אותם. היא מאיימת לתקוף ספינות שיעברו במצרים, אך המכליות עדיין יכולות לשים נפשן בכפן ולחשוף את הבלוף האיראני (מסתמן שחלקן אכן עושות זאת, אבל לפני המעבר הן מכבות את משדרי המיקום שלהן). הבעיה העיקרית היא חוסר הוודאות בשעת המעבר. חברות הביטוח, ובמיוחד שוק הביטוח הבריטי המוביל לויד'ס, הכפילו פי שלושה את תעריפי הביטוח, וצוותי הספינות מפחדים לעבור במצרים מחשש שייהרגו. איומי משמרות המהפכה מסכלים את המעבר גם בגלל המחיר הכלכלי וגם בגלל הסכנה לחיי המלחים.

> אוקראינה

סוחרי הנשק

הכטב״מים שמכים במתקני הנפט במדינות המפרץ בשבועיים האחרונים הם אותם כטב״מים שתקפו את אוקראינה. האוקראינים פיתחו כטב״מים זולים כדי ליירט את השאהדים האיראניים ששיגרו לעברם הרוסים, וכעת מדינות המפרץ (וגם ארה״ב) ממהרות לקנות כטב״מים אוקראיניים. קייב הודיעה שתשמח לספק את הסחורה, אם האמריקנים ידאגו שקייב תמשיך לקבל מיירטי פטריוט. למרבה הצער, כרגע גם האספקה של אלה מתוחה עד הקצה, והמיירטים מתכלים במהירות בלחימה במפרץ הפרסי.

> ערב הסעודית, איחוד האמירויות

דרך חלופית

לערב הסעודית ולאיחוד האמירויות יש צינורות שעוקפים את מצרי הורמוז, ושולחים כ־3.5 עד 5.5 מיליון חביות ביום בסך הכול. זה עוזר, אבל לא ממלא את החסר. גם על הצינורות הללו יש איום איראני, ישירות או דרך פרוקסי. הסעודים משתמשים בצינור מזרח־מערב שמשנע נפט מן השדות במזרח סעודיה לנמל בים האדום, ואם הנפט אמור לצאת לאסיה המכליות חייבות לעבור מול חופי תימן. החות׳ים כבר הבטיחו שיחזרו לירות על כלי שיט במצרי באב אל־מנדב, ביציאה מן הים האדום אל מפרץ עדן. אם גם המצרים האלה ייחסמו או יאבדו את המעמד הביטוחי שלהם, למכליות לא תהיה ברירה אלא לעקוף את אפריקה בדרך למזרח.