הנה חידה: מדוע ממשל ״אמריקה תחילה״ של טראמפ שולח 200 חיילים לניגריה? החיילים התבקשו לאמן את הצבא הניגרי ולפעול לאיסוף מודיעין, אבל למה ממשל טראמפ עוסק באזור הזה, אם הוא מנסה להתמקד במה שקורה בארה"ב ובמדינות שמשפיעות עליה יותר מכול?
זו לא הפעם הראשונה בכהונה הנוכחית שוושינגטון מפעילה במדינה כוח צבאי: בחג המולד תקפו האמריקנים מטרות טרור בצפון־מערב ניגריה באמצעות טילי שיוט. מה מחפש ממשל טראמפ בניגריה? התשובה היא טרור, או בעצם בלימת טרור. הסאהל, הרצועה הצחיחה יחסית שמדרום למדבר סהרה עצמו, הפך למקלט לג׳יהאדיסטים. כל מה שמחבל צריך בשביל אימון, התארגנות ויציאה למשימה – הוא יכול למצוא בסאהל. וממשל טראמפ חושש שמה שקורה בסאהל לא יישאר שם.
מרחבי מקלט פיזיים חשובים לארגוני טרור כדי להגדיל את הקטלניות שלהם. זו עובדה שנשמעת מפתיעה בעידן הרשתות: אנו שומעים על מחבלים שעברו רדיקליזציה ואימון דרך הרשתות החברתיות, ועל בני נוער מתוסכלים שלומדים להרכיב מטעני חבלה באמצעות סרטונים בטיקטוק. רק בקיץ 2024 נתפס אחד כזה באוסטריה, לפני שיצא לפיגוע התאבדות בהופעה של טיילור סוויפט. ובאמת 93 אחוזים מפיגועי הטרור במערב בחמש השנים האחרונות נעשו בידי "זאבים בודדים" חמושים בסכין, בכלי רכב או במטען מאולתר. הפעילים הללו מגוייסים ומאומנים דרך הרשתות החברתיות. ואלה אכן רובם של פיגועי הטרור – אבל הם לא הפיגועים הקטלניים ביותר.
הכי מעניין
| צילום: סטודיו מקור ראשון
הפיגועים הקטלניים נעשים בידי פעילים מאומנים. בפריז 2015 נרצחו 130 איש בתיאטרון בטאקלאן ובמתקפות אחרות ברחבי העיר. המחבלים אומנו בסוריה. במוסקבה ב־2024 נרצחו 145 איש בקרוקוס סיטי הול. הרוצחים היו פעילי דאעש־ח'ורסאן, ארגון שפועל ממקלט פיזי באפגניסטן. ירי המוני מתואם, חומרי נפץ מקצועיים, מסלולי בריחה מתוכננים מראש – את כל זה לא לומדים ביוטיוב. האינטרנט בהחלט הוריד את רף הכניסה: כל ג'יהאדיסט מתוסכל יכול כיום לדרוס אנשים ברכב. אבל בסיסי אימון פיזיים מגבירים את הקטלניות. הם מאפשרים אימון בנשק חי, סינון מגויסים, תיאום קבוצות ותכנון פיגועים בסדר גודל שמשנה מדיניות.
הסאהל נמצא בצלילה חופשית. בין 2020 ל־2023, גל הפיכות צבאיות שטף את מאלי, בורקינה פאסו וניז'ר. הגנרלים שתפסו את השלטון גירשו כל נוכחות מערבית: את צרפת ו־5,100 חייליה, את ארה"ב ובסיס הכטב״מים שלה, את האיחוד האירופי ואת כוח השלום של האו"ם. במקומם הגיעה קבוצת וגנר הרוסית, ובה אלפיים שכירי חרב שהבטיחו לעשות מה שהמערב לא עשה – לחסל את הטרור.
הם נכשלו. דאעש־סאהל הגדיל את השטח שתחת שליטתו מאז שהגיעו שכירי החרב של וגנר. בקבוצת שכירי החרב הרוסית חושבים שהדרך להילחם בטרור היא להפעיל טרור. התוצאות בשטח מעידות שזה לא נכון. ב־2024 נהרגו יותר אזרחים בידי כוחות הביטחון ושכירי החרב הרוסים מאשר בידי ארגוני הטרור עצמם. התוצאה של האלימות נגד האזרחים היא התחזקותם והתרחבותם של ארגוני הטרור, ואלה שולטים היום בשטחים נרחבים במאלי, בניז׳ר ובבורקינה פאסו. הם מקימים מחנות אימונים, גובים מיסים ואפילו החלו להפעיל מערכת משפט עצמאית ונבדלת. לא רחוק היום, ואת מקומן של המדינות הכושלות של הסאהל עשויה לתפוס ח׳ליפות חדשה.
כאמור, מה שקורה בסאהל לא נשאר בסאהל. בפברואר 2025 עצרה מרוקו 12 חשודים בתשע ערים, תא של דאעש־סאהל שתכנן פיגועי מטענים מרחוק. מרכז סופאן, ממכוני המחקר המובילים בנושאי טרור, הזהיר שלדאעש־סאהל יש כבר רשתות שמגיעות "למרוקו ודרומה לדרום אירופה״. ארגוני הטרור גם התחילו להתפשט לניגריה, וביצעו פיגועים ראשונים במדינה באוקטובר 2025. הסאהל קרוב גיאוגרפית לאירופה, למזרח התיכון, ודרך נתיבי הברחה במפרץ גינאה - גם לאמריקה הלטינית ומשם לארה״ב. תשתיות טרור בסאהל עלולות לשרת מחבלים מכל האזורים הללו.
אולם בעוד איום הטרור מתגבר, התשתית המודיעינית והצבאית של המערב בסאהל נמצאת על סף קריסה. צרפת וארה״ב איבדו את רוב נוכחותן הצבאית שם. במסיבת עיתונאים במאי 2025 אמר גנרל לנגלי, אז מפקד AFRICOM, שמאז שארה"ב עזבה את ניז'ר חלה עלייה בהתקפות. "לצערנו, איבדנו את היכולת לנטר קבוצות טרור מקרוב״, הוא הודה. ייתכן שכוח המשלוח של ממשל טראמפ הוא ההתחלה של שינוי מגמה. אבל כדי לייצב את הסאהל, ולמנוע מן האזור להפוך חגורת טרור מן הים האדום עד האוקיינוס האטלנטי, יהיה צורך בהרבה יותר מכמה טילי שיוט וכוחות מיוחדים.