מכון קרולינסקה בשבדיה הכריז בצהריים (ב') על שמותיהם של זוכי פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לשנת 2023: פרופ' קתלין קריקו ופרופ' דרו ווייסמן. השניים זכו בפרס על תגליתם על שינויים ברכיבים בחומר התורשתי שהובילו לפיתוח חיסוני mRNA לקורונה.
ווייסמן, האימונולוג יהודי-אמריקני מאוניברסיטת פנסילבניה, גילה יחד עם פרופ' קתלין קריקו, ביוכימאית מהונגריה, את השינויים ב-RNA, שנדרשים להפוך אותו למתאים לטיפול. השניים למעשה הניחו את היסודות לחיסוני ה-mRNA נגד קורונה שפיתחו בין השאר החברות פייזר ומודרנה.
זוכי פרס הנובל לרפואה 2023, קתלין קריקו ודרו ווייסמן. | צילום: Jessica Gow, AP
הקריירה האקדמית של קריקו, שעבדה על נושא ה-mRNA נקלעה למבוי סתום, עד שפגשה בשנת 1997 את דרו ווייסמן, פרופסור לאימונולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה במהלך שימוש במכונת צילום בספרייה. העימות המשרדי הוביל להיכרות אקדמים, ו-ווייסמן הציע לקריקו להשיג את המענקים הדרושים למחקרה, אותם כשלה להשיג עצמאית.
הכי מעניין
בהמשך לכך החלו השניים לחקור מה במולקולת ה-mRNA מעורר תגובה חיסונית כל כך חזקה, ואיך ניתן למנוע זאת. לאחר ניסיונות רבים במעבדה, הצליחה קריקו לשנות מעט את ההרכב הכימי של האות U (אורציל, אחת מארבע האותיות המרכיבות את שפת ה-mRNA), כך שה-mRNA מצליח לחמוק ממערכת החיסון, אך עדיין מקודד את החלבונים הנדרשים. גילוי זה נתפס כמאפשר שימוש טיפולי ב-mRNA.
בעקבות התגליות מחזיקים השניים בפטנטים אמריקניים ליישום RNA לא-אימונוגני, שעבר מודיפיקציה של נוקלאוזיד. BioNTech ו-Moderna קיבלו רישיון לשימוש בטכנולוגיה זו לפיתוח חיסונים נגד נגיף הקורונה (COVID19). השניים יקבלו פרס בשווי 10 מיליון קרונות, שהם כ-900 אלף דולרים, שיוענקו להם בטקס שייערך בשטוקהולם בדצמבר הקרוב. "הגעתי לשניהם. הם היו שמחים מאוד. זה היה נהדר לדבר איתם. השנה שאלתי אם הופתעו כי חשדתי שלא, אבל קתלין הסבירה שהיא המומה", סיפר מזכיר ועדת הפרס. "גם דרו ווייסמן היה המום. הוא היה אסיר תודה. דיברתי איתו כמה דקות לפני ההכרזה". בשבוע הקרוב יוכרזו יתר הזוכים בפרסי נובל.