קהילה קתולית הדבקה במסורת מתכוננת להתריס נגד האפיפיור לאו ה־14 ולהסמיך בישופים חדשים ללא אישורו – צעד שמעורר מחדש את החשש מפילוג נוסף בכנסייה. המהלך מצית מחדש מאבק כוח ארוך שנים בין רומא לבין חוגים מסורתיים, הזועמים על מה שהם רואים כאיום על טקסים עתיקי יומין, ובראשם השימוש בלטינית בכנסייה.
אגודת סנט פיוס העשירי, שמושבה בשווייץ ומונה כ־600 אלף מאמינים ברחבי העולם, הודיעה השבוע כי תמשיך בהסמכת הבישופים ב־1 ביולי, לאחר שניסיונות דיפלומטיים לא נשאו פרי. האגודה (SSPX) מסרה כי ביקשה פגישה עם האפיפיור האמריקני, שנבחר במאי, אך קיבלה תשובה שאינה מספקת. הסמכת בישופים ללא אישור הוותיקן פירושה חרם – הרחקה מוחלטת מן הכנסייה הקתולית.
קרדינלים מתאספים בוותיקן לקראת בחירת האפיפיור החדש, בשנה שעברה | צילום: AP
זו אינה הפעם הראשונה: האגודה נוסדה בשנת 1970 בידי הארכיבישוף הצרפתי מרסל לפבר, אך כמעט מיד נקלעה לעימות עם רומא. היא דחתה את הרפורמות שהונהגו בעקבות ועידת הוותיקן השנייה בשנות ה־60, שנועדו להתאים את הכנסייה לעידן המודרני, ובהן הגבלת המיסה הטרידנטינית. SSPX סירבה להפסיק לערוך את המיסה הזו, הנערכת בלטינית, כאשר הכומר עומד בגבו אל הקהל, בטקס המלווה בקטורת ובשירה גרגוריאנית.
הכי מעניין
המיסה הטרידנטינית היא נוסח המיסה הרומית הישן של הכנסייה הקתולית, שנשאר הנוסח המרכזי עד הרפורמות של ועידת הוותיקן השנייה בשנות ה־60. בעיני מאמינים מסורתיים היא מייצגת "רצף" עתיק ומקודש יותר, ולכן המאבק עליה הוא גם מאבק על זהות וסמכות בתוך הכנסייה.
המיסה הטרידנטינית מזוהה עם שפה תיאולוגית "קדם־וָתיקנית" ביחס ליהודים: במשך דורות נכללו בה ניסוחים ותפילות של יום שישי הטוב שנקראו כקריאה להמרת דתם של היהודים, ולעיתים גם נשאו מטען פוגעני. עם השנים נעשו תיקונים בנוסח: למשל, במהדורת מיסאל 1962 הוסר מתפילת יום שישי הטוב ביטוי לטיני שנתפס כעלבון ליהודים, ובהמשך הוכנסו נוסחים חלופיים. לכן, כשוויכוח על החזרת המיסה הטרידנטינית מתחדש, הוא נוגע לא רק לשאלת "לטינית מול שפת העם", אלא גם לשאלה אם חוזרים לטקס שמזכיר פרקים מתוחים ביחסי הכנסייה עם היהדות, ומה בדיוק נאמר בו היום בפועל.
עד 1975 שלל הוותיקן מכלל שרי האגודה את סמכויותיהם. ללא היסוס, לפבר הסמיך באופן בלתי חוקי ארבעה בישופים בשנת 1988 – מה שהוביל להחרמתם המיידית.
"לכפות את המהלך"
האיום להסמיך בישופים נוספים עלול לחבל במאמצים שנעשו בשנים האחרונות לשיפור היחסים עם הוותיקן בתקופת האפיפיורים האחרונים. האפיפיור בנדיקטוס ה־16 ביטל את החרם בשנת 2009, ויורשו פרנציסקוס התיר לכמרי SSPX לערוך נישואים בכנסיות מסורתיות בנסיבות מסוימות.
האפיפיור ליאו במרפסת הבזיליקה בוותיקן | צילום: AP
אולם מאז בחירתו של לאו בשנה שעברה, "הם לא הפסיקו לבקר את האפיפיור", אמר לסוכנות AFP מרטן דומון, ראש המכון לחקר הדתות באוניברסיטת הסורבון. כל ניסיון חדש להסמיך בישופים ייתפס ברומא כאיום ישיר על אחדות הכנסייה. "המעשה שהם עומדים לבצע הוא סכיזמטי ברוחו", אמר דומון. החלטת האגודה להתקדם בהסמכת בישופים משלה אינה מפתיעה. "הם מנסים לכפות את זה, אבל זה מתבשל כבר כמה שנים", הוסיף דומון.
SSPX, המונה 720 כמרים אך כיום רק שני בישופים, טוענת כי עצם קיומה נמצא בסכנה. לדבריה, היא זקוקה לבישופים נוספים משום שיש לה כ־600 אלף מאמינים ברחבי העולם, ומספרם "גדל בכמה מדינות" – במיוחד בצרפת, גרמניה וארצות הברית, אמר דומון.
"לגשר על הפער"
לאו מבקש לשמר את אחדות הכנסייה ונקט צעדים מפייסים כלפי המסורתיים, ובהם אישור לערוך את המיסה הטרידנטינית בבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא. הקרדינל ויקטור מנואל פרננדס, העומד בראש המחלקה הדוקטרינרית של הוותיקן, הציע להיפגש עם נציגי האגודה ברומא ב־12 בפברואר, כך נמסר. "רומא תמיד הושיטה יד ואמרה: 'חזרו, אנחנו מוכנים לקבל אתכם'", אמר דומון.
הוותיקן ברומא, | צילום: Alberto PIZZOLI / AFP
משפטן קנוני, שביקש להישאר בעילום שם, אמר כי פתרון אפשרי הוא "למצוא בישופים שיגשרו על הפער בין שני הצדדים". עם זאת, הוא הזהיר כי סוגיית הבישופים מסתירה "בעיה עמוקה הרבה יותר" – "העובדה שהם אינם מכירים בוועידת הוותיקן השנייה". לדבריו, קידום הסמכת בישופים חדשים משמעותו דבר אחד בלבד. "המשפט הקנוני ברור מאוד: אם בישופים מסמיכים בישופים אחרים ללא מנדט אפיפיורי – הם מוחרמים אוטומטית", אמר.